שבוע קולנוע סלובני: סלובנקה

בסינמטקים בישראל נפתח אתמול שבוע הקולנוע הסלובני. סלובניה, מדינה קטנה, אחת מאלו שהרכיבו את מה שפעם היתה יוגוסלביה, היא אחת מאותן מדינות הנמצאות על קו התפר בין מזרח אירופה למערב. בין כאוס של מזרח שבו קרס הקומוניזם, אבל אין סדר חדש שידאג לרווחת התושבים, לבין קפיטליזם מערב אירופי שנדמה זר ומוזר לתושבים הותיקים של המזרח. ובתווך – הצעירים והמבולבלים. ובדיוק על זה מדבר סרט הפתיחה של שבוע הקולנוע הסלובני. ולמרות שסלובניה היא לא מדינה מוכרת במפת הקולנוע העולמית, לפי סרט הפתיחה יש לה מה למכור. לא מדובר בסרט הכי גדול שתראו השנה, אבל בהחלט מדובר בסרט ראוי, ואף מעורר מחשבה.

התקציר של הסרט, כפי שמופיע בתכניית הסינמטק, קצת הטעה אותי. באתי להקרנה במחשבה שמדובר בקומדיה פרועה. חייה של נערת ליווי אקסלוסיבית נכנסים למערבולת בעקבות פטירתו של גבר כאשר היא נותנת לו את שירותיה. ואותו גבר הוא, מסתבר, איזשהו אישיות חשובה באיחוד האירופי. וכל העולם ואחותו מחפשים את אותה נערת ליווי שהיתה עם ה-VIP הזה בדקות חייו האחרונות. זוהי אכן סצינת הפתיחה של הסרט. אבל לא מדובר בקומדיה. להיפך. מדובר בסרט רציני המהלטט בין כמה וכמה חוטי עלילה הסובבים את אותה אישה צעירה. העריכה המצוינת של "סלובנקה" מצליחה לאזן בין כל מרכיבי הסיפור מבלי לאבד אף אחד מהם, ועם זאת, בסרט יחסית קצר (קצת פחות משעה וחצי), כמעט אף אחד מחוטי העלילה לא מגיע למיצוי דרמטי. מלבד כמה רגעים באמצע הסרט, כאשר חייה של הגיבורה עומדים בסכנת חיים ממשית, הדרמה של הסרט הזה לא מספיק סוחפת. ולמרות זאת, מדובר בסרט מאוד מעורר מחשבה.

"סלובנקה" נע הלוך ושוב מהעיר הגדולה לובליאנה, עיר הבירה של סלובניה, העיר שמייצגת את הסדר האירופי החדש, לבין כפר הולדתה של הנערה, המייצג את הסדר הישן. אביה הגרוש גר שם, ומנסה להחיות להקת רוק סיקסטיז עם חבריו. סלובניה, כאומה, נמצאת, על פי הסרט הזה, בלימבו מתמיד בין מזרח למערב, והיא לא מצליחה למצוא את האיזון. כל מיני דברים עוברים על הגיבורה, אבל היא לא מצליחה, בעצם, לחיות.

צריך לומר גם כמה מילים על השחקנית הראשית.

נינה איבניסין קוראים לה. השחקנית הראשית של "סלובנקה".

נינה איבניסין קוראים לה. השחקנית הראשית של "סלובנקה".

נינה איבניסין פשוט להמשיך לקרוא