לקראת 2014 בקולנוע הישראלי: זינוק בעליה

בסוף שנות ה-90 למדתי קולנוע ב"קמרה אובסקורה" בתל אביב. לא הפכתי ליוצר קולנוע, אבל לקחתי איתי לא מעט דברים מהלימודים האלו (וגם בלוגר קולנוע זה משהו). בשנה מעלי היה ארז תדמור, שמאז הצליח ליצור כמה סרטים מעניינים ("סיפור גדול", ובקרוב יעלה "הבן של אלהים" היפה שלו ושל גיא נתיב, שהיה בשנתון שלי, אגב). באותה שכבה של ארז תדמור היה גם אחד, אורן שטרן. בהקרנות הגמר של השנה ההיא גם אני השתתפתי (הייתי העורך של אחד מסרטי הגמר). הסרט שזכה במקום הראשון, בפרס הסרט הטוב ביותר, היה "לוויה על הפארק-דה-פראנס". סרט קצר, מצחיק (מאוד) וגם קצת עצוב עם שמיל בן ארי בתפקיד הראשי. בקצרה, הסרט סיפר על אוהד כדורגל שרוף שנאלץ ללכת להלוויה של אם אשתו בדיוק ביום שבו נבחרת ישראל בכדורגל אמורה לשחק במשחק חוץ בצרפת (אותו משחק מיתולוגי שבו קרע מאיר איינשטיין את מיתרי הקול שלו כאשר ישראל, כנגד כל הגיון, ניצחה). ה"יש!!!" של שמיל בן-ארי בשער הנצחון, שמגיע ממש באמצע ההלוויה, הוא מופת בימוי קומי מדויק, גם מרגש, וגם מצחיק עד דמעות.

מאז אורן שטרן קצת נעלם. הוא עוד הספיק לעשות סרט אחד מוצלח לערוץ 3 ("הדמעות של אמסלם", עם משה איבגי בתפקיד הראשי), אבל בפרויקט "סרטים מכאן" של הוט היה אז את "יוסי וג'אגר" שלקח את כל תשומת הלב (ולטעמי, הסרט של שטרן היה טוב יותר). ומאז – דממת אלחוט. עד עכשיו.

שלמה בר אבא בתפקיד הראשי ב"זינוק בעליה"

שלמה בר אבא בתפקיד הראשי ב"זינוק בעליה"

והנה להמשיך לקרוא