סיפור משפחתי: סרט של קו אחד

ובסוף הסרט, כשהאבא (אחד מהם. אני לא אגלה לכם מי) והילד (אחד מהם. אני לא אגלה לכם מי) חוזרים מאיפה-שזה-לא-יהיה, האמא (אחת מהן. אני לא אגלה לכם מי) רצה לחבק אותו. אבל לא רואים את זה. זה מחוץ לפריים. מחוץ לטווח המצלמה. הירוקאזו קורה-אדה, הבמאי, החליט לא להזיז את המצלמה, לא להראות את הרגע המשתפך הזה. וזו הבעיה שלי עם כל הסרט, עם כל הסרטים של קורה-אדה.

הירוקאזו קורה-אדה הוא במאי יפני אהוב במיוחד על מבקרים ובאי פסטיבלים. שני סרטים שלו ראיתי בעבר. בשניהם הצפייה התחילה בעניין ניכר, ובשניהם להמשיך לקרוא