לקראת 2014 בקולנוע הישראלי: אפס ביחסי אנוש

זה מאוד פשוט. קחו לכם 20 דקות. באמת. תלכו למטבח. תעשו קפה. שבו מול המחשב. תסגרו את האורות. ותלחצו על הלינק הזה.

———————————————-

יופי. עברו 20 דקות. עכשיו נראה אתכם אומרים לי שאתם לא רוצים עוד. לא יכול להיות. "חיילת בודדה" היה סרט הגמר של טליה לביא. והשנה יגיע למסכים סרט הקולנוע באורך מלא הראשון שלה, "אפס ביחסי אנוש". ולא רק זה, אלא עושה רושם שזה יהיה בסך הכל הרחבה של אותו "חיילת בודדה". אבל אני לא מתלונן. איזה סרט יפה, עדין, ומרגש זה "חיילת בודדה". כל הסימנים מראים שגם "אפס ביחסי אנוש" יהיה אותו הדבר. ואולי אפילו יותר מזה. הרי גם "חתונה מאוחרת" של דובר קוסשוילי היה באיזשהו אופן הרחבה של סרט הגמר שלו, "עם חוקים". והיה סרט נפלא, ה"חתונה מאוחרת" הזה. אז הנה מגיעה עוד הרחבה של עבודת גמר נהדרת.

מתוך "אפס ביחסי אנוש". צילום: ערן כהן

מתוך "אפס ביחסי אנוש". צילום: ערן כהן

הסינופסיס הרשמי של הסרט לא מגלה הרבה, מלבד העובדה שהוא כנראה באמת יהיה סוג של הרחבה של הסרט הקצר. הנה הוא:

במשרד שלישות בבסיס נידח בדרום הארץ מצטופפות כמה חיילות ומנהלות מלחמות עקובות מדיו.

שלושה סיפורים מרכיבים יחדיו אפוס צבאי המעמיד בקדמת המסך את עולמן הקומי והעגמומי של פקידות המשרד, שמתגלה כאכזרי ומסוכן כמעט כמו שדה הקרב. שכן, גם אקדח סיכות במערכה הראשונה- יהדק משהו במערכה השלישית

לכאורה, אין כאן דבר. אבל ראיתם כבר בסרט הקצר שגם עולמן של פקידות הוא עולם ומלואו. אפילו השחקנית הראשית היא אותה שחקנית (כן, דאנה איבגי גם כאן). לקחה קצת הפסקה, האיבגי הזו, מאז "כלת הים" (הנפלא בעיניי) ו"היו לילות" (הפחות נפלא) התעסקה איבגי גם בדברים אחרים. באנסמבל קברטי, במוסיקה, וגם בחיים הפרטיים שלה (מדורי הרכילות מדווחים שהיא ילדה ילד בשבוע שעבר. מזל טוב). אז הנה היא חוזרת, וכל העוצמה שלה, כל כשרון האדיר שלה, שחלק ממנו ניתן היה לראות גם בסרט הקצר, אמור להגיע גם לכאן, לפיצ'ר הארוך.

אני אדחה את המחשבות שלי על הדיון במעמד האישה עד אחרי שאראה את הסרט עצמו (האם סרט שמפנה זרקור לנשים האלו, הזוטרות האלו, זה דבר חיובי, או שמא הוא רק מחזק סטריאוטיפים. או שאולי צה"ל זה לא רק מלחמות וקרבות עם מחבלים), אבל מסתבר שטליה לביא מקבלת הרבה תמיכה מהארץ ומחו"ל. כמובן שאין לזלזל בגב שרנן שור ובי"ס סם שפיגל נתנו לה בסרט הקצר שלה, אבל הפעם מדובר בשדרוג מסיבי, ובגב הפקתי מכובד מאוד, בדמות הבית החם של אילון רצ'קובסקי ויוחנן קרדו מ"יולי אוגוסט הפקות" (שהפיקו גם את "ביקור התזמורת" ואת "ההתחלפות" של ערן קולירין, "עמק תפארת" של הדר פרידליך, "שבעה" של האח והאחות לבית אלקבץ, והשנה גם יגיע להקרנות מסחריות "לווייה בצהרים" היפה של אדם סנדרסון). הסרט קיבל גם מימון נוסף מהוט ומקרן הקולנוע הישראלי. כמו כן הסרט הזה קיבל תמיכה מחו"ל בדמות מפיקים שותפים מצרפת (Haut et Court) ואפילו יש ל"אפס ביחסי אנוש" סוכן מכירות בינלאומי (The Match Factory, שאחראים להצלחות מסחריות ואמנותיות רבות, כולל אחד הסרטים הכי נפלאים של העשור האחרון, "ואלס עם באשיר"). עם כל הרשימה הזו ניתן להבין שמה שהיה קטן ויפה בסרט הקצר הולך להיות הרבה יותר מושקע בסרט הארוך. המראה שלו אמור להיות הרבה יותר מלוטש, בעזרת הגב ההפקתי הרחב ובעזרת האדם שעומד מאחורי המצלמה, ירון שרף המצוין (זוכה פרס אופיר על עבודתו ב"שבעה" וב"הערת שוליים").

יש לציין שהפרויקט השתתף בסדנת התסריטאים והבמאים של סאנדנס, כלומר, התסריט הוא לא רק הרחבה של הסרט הקצר, אלא הוא עבר במעבדה עם כמה וכמה עיניים שעזרו וגיבשו אותו דרמטית, כך שכל הסימנים מראים שאולי זה לא יהיה הסרט הישראלי הכי קופתי של 2014, אבל זה בקלות יכול להפוך לסרט הישראלי שאני הכי אוהב בשנה הבאה.

איתן ווייץ

עקבו אחרי בטוויטר, או צרו איתי קשר במייל: Eithanwe@012.net.il

תודה שבאתם וקראתם. אשמח לארח אתכם שוב בבלוג שלי, בכתובת: Eithan.co.il

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s