סיכום 2013: היתה שנה טובה

סיכומים עושים בסוף. לא במדרגות. זה כבר כמה שנים שכל בלוגי הקולנוע בעולם מקדימים את פוסטי סיכום השנה לתחילת דצמבר. אני מחכה בסבלנות לסוף. היום ה-31 בדצמבר. היום שנת 2013 מסתיימת. היום אפשר לסכם.

ויש מה לסכם.

והשנה דווקא היתה לי נחת. זה לא שהכל בסדר, וגן עדן פה. עדיין נגנזים פה לא מעט סרטים טובים. אבל המפיצים הישראלים השנה הפתיעו לטובה, והעלו למסכים המסחריים שורה של סרטים מרתקים, סוחפים, ומרגשים. אני לא אדם שנותן בקלות ציונים מושלמים לסרטים. השנה היו כמה וכמה כאלו. והיו גם סתם סרטים טובים. היו לא מעט סרטים שגם אם מצאתי בהם חסרונות, מצאתי בהם איזושהי גדולה. שנה נהדרת לחובבי קולנוע היתה שנת 2013. אז הנה גם אני מציג כאן בבלוג את רשימת הסרטים שהכי אהבתי השנה.

בכל שנה אני מאחד לפוסט סיכום השנה שתי רשימות: אחת של סרטים שאהבתי והופצו, ואחת של סרטים שאהבתי ולא הופצו. השנה חשבתי לוותר על הרשימה השניה, כי, כאמור, היו הרבה סרטים מצוינים שהופצו לקהל הרחב. ובכל זאת מצאתי לא מעט סרטים מצוינים שלא הופצו, ולא יכולתי לוותר על הזכרתם בסיכום השנה. אז גם כאן יהיו שתי רשימות. אבל נתחיל מרשימת הסרטים שהכי אהבתי השנה והופצו:

לפני שאתחיל למנות את הרשימה, אני רוצה לציין כמה וכמה ועוד כמה סרטים שמאוד אהבתי השנה, אבל מכיוון שבתי הקולנוע בישראל באמת התפקעו השנה מסרטים מצוינים, השארתי אותם מחוץ לעשיריה הגדולה שלי (הלינקים בשמות הסרטים מובילים לפוסטים הרלוונטים שכתבתי עליהם במהלך השנה):

"לרדת מהעץ" של גור בנטוויץ'  – אחת ההחמצות הכי גדולות של הקהל הישראלי השנה. סרט מרגש וחכם; "פנתר לבן" – אחת ההחמצות הכי גדולות וגו' -2. לכאורה סרט בורקס נוסחתי ושדוף. למעשה סרט מרגש וחכם עם אמירה חדה על הגזענות בחברה הישראלית. סרט שהיה צריך לקבל יותר, אבל ממש יותר; "מעשייה אורבנית" – סרט בועט ומרתק; "בית לחם" – ההפתעה הגדולה של הקולנוע הישראלי השנה. סרט שהגיע משום מקום וסחף את פרסי האקדמיה וגם את הקהל. לא סרט בלי חסרונות, אבל טוב מאוד; "בננות" – כיף של סרט; "סטארבק" – קומדיה מפתיעה עם לב גדול מקנדה. עוד כיף של סרט; "העולם עפ"י דנקן" – סרט קטן שיש בו גם חסרונות, אבל יש בו גם רגעים סוחפים ומרגשים מאוד; "וואג'דה" – הסרט הסעודי הראשון עומד גם בפני עצמו כסרט יפהפה ומרגש; "ילדות בהסתר" – עוד החמצה של הקהל הישראלי. סרט שירד מהר מאוד מהמסכים, וחבל. סרט רגיש ומרגש;  "מקום בתוך היער" – סרט שמחולק ל-3. חלק ראשון אדיר. חלק שני פחות. וחלק שלישי חלש עוד יותר. בשביל החלק הראשון היה שווה לראות אותו; "הסיפור של מאד" – אגדה אמריקאית מאוד, מעניינת מאוד, מבוימת ומשוחקת בכשרון ניכר; "אסירים" – דרמת מתח עם קצב מהפנט; "כח משיכה" – גם ב"מקום בתוך היער", גם ב"סיפור של מאד", גם ב"אסירים",  וגם ב"כח משיכה" יש רגעים של גדולה קולנועית. ובכל זאת השארתי אותם מחוץ לעשירייה המובילה שלי השנה. אז מי בפנים?

עוד שתי הערות לפני הרשימה הגדולה:

1.לקולנוע הישראלי שנת 2013 היתה שנה נהדרת בעיניי. היו הרבה סרטים טובים (והיה עוד אחד אדיר בעיניי, שאמור לצאת למסכים בעוד כחודשיים. נדבר עליו בסיכום השנה הבאה). אבל רובם היו סרטים טובים. לא מעולים. ניתן לצרף לרשימה הזאת גם את הלהיטים הקופתיים "פלאות" ו"לצוד פילים". בפסקה שלמעלה ציינתי 5 סרטים ישראלים נהדרים, מקסימים, מעניינים. אמנם יש רק סרט ישראלי אחד שהכנסתי לרשימת הגדולים באמת השנה, אבל מלבדו היו לנו לא מעט סרטים ישראלים טובים השנה.

2. היו עוד שני סרטים שרציתי לציין השנה, סרטים שאהבתי מאוד, כאלו שהכנסתי והוצאתי מהרשימה, סרטים שהיו לי התלבטויות לגביהם, ובסוף השארתי אותם מחוץ לרשימה, אבל ממש ברגע האחרון. אלו שני סרטים שלכאורה הם סתם סרטים עדינים ורגישים, אבל למעשה הם נגעו בי מאוד, ואני מרגיש שאני חייב לציין אותם בסיכום השנה שלי, והם:

"פרנסס הא" – במסווה של קומדיה קטנה וחמודה יש כאן הרהור על התבגרות, על מציאת הקול האישי בתוך ההמולה. סרט חכם ויפהפה.

"צעירה ויפה" – סרט הרבה יותר גדול, מופק גדול יותר, מצולם יפה יותר, ועם זאת גם הוא  סיפור על מציאת הקול הפרטי והאישי בתוך ההמולה. פרנסס הא צריכה לתמרן את חייה בין ההורים לחברים ל, נו, לחיים. הצעירה והיפה צריכה גם למצוא את המיניות שלה, את הדבר הכי פרטי שיש לה, והיא הופכת לנערת ליווי מרצון. בשקט. בסודיות. ופרנסואה אוזון רגיש מאוד לחייה, לפרטיות שלה, לנשמה הנערית, לבחורה שמחפשת את הקול הפרטי שהוא רק שלה. סרט יפהפה ורגיש בעיניי.

2א. והרי ידיעה שהגיעה זה עתה: סרט נוסף התווסף לרשימה ממש ברגע האחרון. כפסע בינו לבין רשימת העשירייה. סרט מרומם נפש של ממש. קוראים לו "חייו הסודיים של וולטר מיטי". מוצג עכשיו בבתי הקולנוע. לכו לראות.

אז אם כל כך הרבה סרטים טובים ויפים היו מחוץ לרשימה שלי, מי כן נכנס לעשיריה המובילה שלי? הנה היא מגיעה להמשיך לקרוא