להציל את מיסטר בנקס: בשביל הילדים

אתם, שיש לכם ילדים, זה סרט בשבילכם.

אתם, שיש לכם ילדים, תגידו: כשקורים דברים רעים (נגיד, פיגוע), מה אתם מספרים לילדים שלכם? האם אתם מסבירים להם בסבלנות את פרטי האירוע, או שאתם שולחים אותם לחדרם, לשחק בפלייסטיישן, מסתירים את האמת המכוערת והכואבת מהרכים, מגנים עליהם? ואם אתם עושים את זה, האם אתם בעצם לא חוסכים מהם את היכולת לגדול, ללמוד איך להתמודד עם הרגעים הקשים בחיים? להתחשל?

———————————————–

לכאורה, זה הסרט הכי לא מעניין שיש עכשיו בישראל: סיפור מאחורי הקלעים של הפקת הסרט "מרי פופינס" לפני כ-50 שנה. או, יותר מדויק: הסיפור איך וולט דיסני, בכבודו ובעצמו, שכנע את הסופרת פ.ל.טראוורס למכור לו את הזכויות לספרה כדי שיוכל לעבד אותו לסרט שמליוני ילדים ברחבי העולם יראו.

כבר אמרתי כאן בעבר, ואני אומר שוב: אני שונא מיוזיקלס. הם מעצבנים אותי. ראיתי פעם את מה שנחשב אולי לסרט המוזיקלי הגדול ביותר בתולדות הקולנוע, "שיר אשיר בגשם". סבלתי מכל דקה (ואם כבר לראות סרט על המעבר מהקולנוע האילם לקולנוע המדבר, אני מעדיף את "הארטיסט"). אז לא, לא ראיתי את "מרי פופינס" (אם כי את השיר "סופרקליפרג'ליסטי" אני מכיר כי גדלתי על ברכי השירים של ציפי שביט). ואני לא רוצה לראות. אז איך בדיוק עשו את הסרט הזה לא ממש מעניין אותי (מה גם שדי קצתי בתת-הז'אנר הזה של "מאחורי הקלעים של…". "שייקספיר מאוהב" החביב הוא המפורסם מבין הסרטים בתת-הז'אנר הזה). והאמת שכל הסצינות ב"להציל את מיסטר בנקס" המתארות את החזרות על השירים ואת הכתיבה הן קצת מייגעות, מאיטות את קצב הסרט.

אבל

להוציא את הילד שבך, או לשמור על רצינות בכל מחיר? אמה ת'ומפסון ב"להציל את מיסטר בנקס".

להוציא את הילד שבך, או לשמור על רצינות בכל מחיר? אמה ת'ומפסון ב"להציל את מיסטר בנקס".

יש משהו חכם בכתיבה. סו סמית' וקלי מרסל כתבו תסריט שמתבסס על עובדות הסטוריות, אבל יצקו לתוכו משמעות. בתחילה מדובר באיזשהו מאובנות, מהוגנות בריטית (המגולמת בצורה סטריאוטיפית מדי ע"י אמה ת'ומפסון) כנגד הנחמדות המוגזמת וברובה מזויפת של האמריקאים. הקונפליקט הזה לא כל כך עובד, כי הוא חסר תחכום (הו, הבו לי את "דג ושמו וונדה"). לתוך הסיפור של פ.ל. טראוורס ווולט דיסני נתפר גם סיפור ילדותה של טראוורס, ובעזרת עריכה טובה השומרת על קצב מתאים, שני הסיפורים נטמעים זה בזה, מביאים זה את זה לכדי שיאים דרמטיים, מביאים ביחד להבנה שאולי מדובר בשילוב של שתי הגישות: הגישה הקרירה, הקשוחה, שמטיחה את ראשי הילדים במציאות הקשה, והגישה הסכרינית, המסתירה את המציאות לחלוטין מעיניי הילדים. שכן הילדים תמיד יראו. אי אפשר להסתיר מהם את האמת. אז עדיף, איכשהו, להסביר להם את מה שאפשר.

אז נכון, "להציל את מיסטר בנקס" רחוק מרחק עצום מיצירת המופת הנועזת של רוברטו בניני, "החיים יפים". שם, האב ניצב באמצע המציאות הכי קשה שאיזשהו אדם אי פעם ניצב בפניה – מציאות של שואה. ועדיין הוא הסביר לילד שלו את הבלתי ניתן להסברה. אבל גם הסרט החדש הוא לא לחלוטין משולל ערך. אמנם הסגנון הקולנועי נוטה יותר מדי לסכריניות (עם המוסיקה שעולה בדיוק במקומות הנכונים, ועם תכנון היתר, שהופך חלק מהסצינות למלאכותיות), אבל יש גם לא מעט רגעים בסרט הזה שעיני דמעה. משהו בסרט הזה בכל זאת עובד. יש כאן בכל זאת רגש. אולי דווקא בסיפור המשנה של הנהג (פול ג'יאמטי, טוב כתמיד), שמצליח לשבור את הפסאדה המתנשאת משהו של הבריטית, לשבור את ההתנגדויות שלה, להוריד אותה לרגעים קלים לאדמה; אולי גם בסיפור ילדותה, בעזרת קולין פארל, שחקן שאני מאוד מעריך (ושטועה  לא מעט בבחירת תפקידיו. כאן בעבודה מרגשת במיוחד); ואולי אפילו בסיפור המרכזי, של מערכת היחסים בין וולט דיסני לבין פ.ל.טראוורס , שחיה בסרט הזה בעיקר בגלל שסיפורי המשנה ערוכים לתוך הסיפור הראשי בחוכמה, יודעים להאיר אותו באור הנכון מבלי לגנוב לו את ההצגה.

ג'ון לי הנקוק מתגלה כאן כבמאי מקצועי, מקצועי מדי אפילו לטעמי. שוט הפתיחה הוא שוט עילי, והוא עובר לשוט עילי לסיפור המשנה. יש כמה כאלו בסרט. משהו בסרט הזה קצת חלקלק מדי, ועדיין, יש משהו בדרך המאוד מדויקת שבה הוא משתמש במוסיקה, עורך את הסרט, ומוביל אותו לשיא דרמטי, שקשה באמת להתנגד לו. ובסופו של דבר, "להציל את מיסטר בנקס" יוצא מתוך סיפור שאולי על פניו לא נשמע מעניין, אבל הוא מוצא את המשמעות הנסתרת של הסיפור הזה, ומוציא אותה לאור בצורה אינטלגנטית, וגם, אהם, מרגשת. לא סרט גדול בעיניי, "להציל את מיסטר בנקס", אבל גם לא רע בכלל.

איתן ווייץ

עקבו אחרי בטוויטר, או צרו איתי קשר במייל: Eithanwe@012.net.il

תודה שבאתם וקראתם. אשמח לארח אתכם שוב בבלוג שלי, בכתובת: Eithan.co.il

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s