פרס רוברט 2014: המועמדויות

אז אני ממשיך לטייל באתרי אינטרנט של אקדמיות קולנוע זרות כדי לחפש סרטים מעניינים ורשימות מועמדויות מסקרנות. כבר לפני כמה ימים, כשסקרתי את רשימת המועמדויות של האקדמיה השבדית, עברתי גם בדף הרשמי של האקדמיה הדנית. היה כתוב שם: 26 בינואר 2014. חשבתי, טוב, נחכה עד ה-26 בינואר לפרסום המועמדויות. אבל טעיתי. עברתי בדף האינרטנט הזה היום שוב. ולחצתי על כפתור שם שגילה לי את הטעות שלי: זה לא תאריך פרסום המועמדויות. זה תאריך הטקס עצמו. המועמדויות פורסמו מזמן. (טוב, מה אתם רוצים ממני?! אני הרי לא מבין דנית…)

אז ניגשתי לעבודה. והנה סקירה של הסרטים שממלאים את רשימת המועמדויות של האקדמיה הדנית לקולנוע לשנת 2014:

ראשית הבחנה ראשונה: "נימפומנית", הסרט הכל כך מצופה של לארס פון טרייר, כנראה יצא למסכים בדנמרק אחרי הדד ליין של האקדמיה, וכך הוא לא נכלל ברשימת המועמדויות השנה. כנראה מדובר במקרה דומה למה שהתרחש בשנה שעברה עם "ניצוד" של תומאס וינטרברג. ואכן, "ניצוד" פונק השנה ע"י האקדמיה הדנית, והוא המועמד עם מספר המועמדויות הגדול ביותר, 14: פרס הסרט, וכן בימוי (וינטרברג), תסריט, שחקן (מדס מיקלסן), שחקן משנה, שחקנית משנה (שתי שחקניות מהסרט הזה מתמודדות על הפרס הזה), עיצוב אמנותי, צילום, תלבושות, איפור, עריכה, סאונד, ומוסיקה.

אבחנה שניה: בניגוד למועמדויות לפרס השבדי, אצל השכנה מדרום המבחר הרבה יותר קטן. את רשימת הסרטים המועמדים ממלאים מספר קטן מאוד של סרטים. למעשה, אפילו "רק אלהים סולח" הבעייתי של ניקולס וינדינג רפן הצליח לאסוף אל חיקו 6 מועמדויות: בימוי (וינדינג רפן), שחקנית (קריסטין סקוט תומס), עיצוב אמנותי, צילום, סאונד, ומוסיקה.

אבחנה שלישית – אנט ק. אולסן, במאית דנית משובחת, שגם ביקרה בישראל עם סרטה הקודם ("חיילת קטנה", סרט מצוין שהוקרן בפסטיבל חיפה) ביימה השנה סרט חדש. הטריילר המסקרן מוכיח שאולסן רק הופכת אמביציוזית יותר ויותר עם כל סרט. בטריילר תוכלו גם לראות את השחקנית הקבועה של אולסן, טרינה דירהולם (שכבר מוכרת לצופים בישראל עם הופעותיה ב"רק אהבה" של סוזן ביר וב"סיפור מלכותי" של ניקולאי ארסל) ואת ניקולאי לי-קאס ("האידיוטים"). ובכל זאת, הסרט המסקרן הזה מוזכר רק פעם אחת ברשימת המועמדויות – בקטגוריית האפקטים. אכזבה.

אבחנה רביעית – עוד אכזבה. סורן קרה-יעקובסן ביים בסוף שנות ה-90 סרט שזכה להערכה רבה בכל העולם (והוקרן גם בישראל). לסרט קראו "השיר האחרון של מיפונה". מאז הוא די נעלם לי. השנה הוא ביים סרט חדש שנקרא "שעת הלינקס" (אני מנחש שמדובר בלינקס – חתול פרא, אבל יכול להיות גם פירוש אחר). הסיפור הוא על כומר ממין נקבה המתבקשת ע"י מטפלת בשם ליזבת לעזור לה בטיפול בבחור צעיר המבקש להתאבד. הבחור, שכבר רצח זוג זקנים, טוען שזהו אלהים בכבודו ובעצמו שמדבר אליו. הכומר מגיעה אליו לפגישה. והסרט הוא מה שמתפתח משם. הטריילר דווקא מסקרן, אבל "שעת הלינקס" מועמד רק ל-2 פרסי רוברט: שחקנית ושחקנית משנה.

אז מי בכל זאת במועמדים?

אחרי "ניצוד", אלו הסרטים המובילים את רשימת המועמדים של האקדמיה הדנית לפרס הרוברט:

אשה בכלוב – מיקל נורגארד

(מחוץ לדנמרק הסרט ידוע גם בשם "שומר התקוות האבודות")

האמת שהטריילר לא מצביע על משהו מיוחד. אבל גם אם מדובר "רק" במותחן משובח שעשוי היטב, זה גם משהו, לא?

הטריילר פחות או יותר מספר את הכל – שוטר שסרח (ניקולאי לי קאס, "האידיוטים") מועבר ע"י האחראי עליו (סורן פילמרק, "הממלכה") למחלקה שמרכזת חקירות 'קרות', כאלו ששוכבות בארכיון כבר כמה שנים ועדיין אין תקווה לפיצוחן. והוא, בשיתוף אסאד, העוזר המוסלמי שלו (פארס פארס, מהסרט השבדי "יאללה יאללה") מתחילים לחקור ולגלות דברים חדשים. עד ש, כנראה, הם מגלים את האישה הנעלמת, שכולם חשבו שהתאבדה, כלואה בתוך קופסה. זה מה שהטריילר מספר. זה מה שנראה כמו מותחן מבדר שעשוי להיות מהנה מאוד לצפייה. על התסריט, אגב, חתום ניקולאי ארסל, מי שגם עיבד לתסריט את ספרי "הנערה עם קעקוע דרקון", והוא גם ביים את "סיפור מלכותי".

"אשה בכלוב" מועמד ל-14 פרסי רוברט: סרט, בימוי, תסריט (ארסל), שחקן (לי קאס), שחקנית (סוניה ריכטר, "אהבות פתוחות" של סוזאן ביר), שחקן משנה (פארס פארס), עיצוב אמנותי, צילום, תלבושות, איפור, עריכה, סאונד, מוסיקה, ואפקטים.

ספיס וגליסטרופ – כריסטופר בו

(מחוץ לדנמרק הסרט ידוע גם בשם "סקס, סמים, ומסים")

SPIES & GLISTRUPבמסורת הסרטים האמריקאים שחוקרים את הדמויות האיקוניות שהנהיגו את ילדי הפרחים של שנות ה-60, ואת תרבות הסקס והסמים של אז, מגיע גם סרט דומה מדנמרק. מבוסס על אירועים אמיתיים, הסרט מגולל את סיפור השותפות המוזרה בין סימון ספיס (בגילומו של פילו אסבק, השחקן הראשי בזוכה המרכזי בפרס הרוברט בשנה שעברה, "חטיפה בלב ים"), פלייבוי מיליונר שחייו הם הילולת סקס וסמים בלתי נגמרת, לבין מוגנס גליסטרופ, עו"ד קפיטליסט המשרת את המערכת. ההתנגשות בין השמרנות המובנית של העו"ד לבין החופש המוחלט והכל כך מוחצן של הפלייבוי שינו את שניהם, ואף הביאו להקמת חברת התעופה הזולה הראשונה של דנמרק, ולשינוי כל שיטת המיסוי של הממשלה הדנית בשנות ה-60.

כל זה טוב ויפה, אבל מה עם הסרט עצמו?

הטריילר, מצביע, כנראה, על סרט שיעניין בעיקר אנשים דנים (ורק אנשים מגיל מסוים). ומצד שני, גם סרטים אמריקאים דומים (נגיד, "בדרכים" מהשנה האחרונה) לא ממש גירו את סקרנותי. אבל אין להתכחש לעיצוב ולצילום המרהיבים של הסרט הזה, ולהומור הדני המיוחד. כך שאולי בכל זאת יש בסרט הזה משהו. "ספיס וגליסטרופ" מועמד ל-13 פרסי רוברט: סרט, תסריט, שחקן (אסבק), שחקן משנה, שחקנית משנה, עיצוב אמנותי, צילום, תלבושות, איפור, עריכה, סאונד, מוסיקה, ואפקטים. יש לציין שמבין הסרטים המועמדים לפרס הסרט, "ספיס וגליסטרופ" הוא היחיד שלא מועמד גם לפרס הבימוי, מה שאוטומטית מחליש את סיכויו לזכות בפרס הגדול.

צפון מערב – מייקל נור

הנה סרט מסקרן. אם "אשה בכלוב" הוא מותחן מוקפד מכל בחינה קולנועית, נדמה ש"צפון מערב" הוא סרט פשע מלוכלך, אלים, ייצרי, קצבי, בדיוק ההפך מהתכנון המדויק של המותחן ההוא. ועדיין שניהם מסקרנים אותי באותה מידה. ומרתק לראות שגם שם וגם כאן נושא האלימות הבין-גזעית עולה על השולחן, דבר שכנראה מטלטל את החברה הדנית העכשווית.

בחור דני צעיר מתפרנס בעיקר מפריצות קטנות ביחד עם ג'מאל, והוא רוצה להתקדם בחיים, להיות פושע שכולם מכירים, שכולם מפחדים ממנו, אז הוא עובר לעבוד בפרויקטים גדולים יותר תחת הדרכתו של פושע גדול יותר, אחד בשם ביורן. אבל לא אחד כג'מאל יוותר, ומלחמת כנופיות פורצת. הנה הטריילר האנרגטי שדי בועט במוח:

לאקדמיה הדנית יש קטגוריה נפרדת לסרטי ילדים, ומשום מה, "צפון מערב" מועמד גם שם. ביחד עם המועמדות המשונה הזו, "צפון מערב" מועמד ל-11 פרסי רוברט: פרס הסרט, סרט ילדים, בימוי, תסריט, שחקן, שחקנית, שחקנית משנה, עיצוב אמנותי, צילום, עריכה, וסאונד.

צער ושמחה – נילס מאלמרוס

בסופו של הטריילר מופיע המשפט: "סרטו האישי ביותר של נילס מאלמרוס". אוי ואבוי. אם משהו מזה עבר על הבמאי הזה, אז קשה בכלל למצוא מילים לנחם. מסתבר שנילס מאלמרוס הוא מחשובי הבמאים הדנים, והוא מביים כבר כ-35 שנים. רוב סרטיו מבוססים על ילדותו שלו ועל חייו, ולהבנתי, גם בסרט החדש יש אלמנטים אוטוביוגרפיים. "צער ושמחה" מספר על במאי סרטים צעיר ועל אשתו, אשה במצב נפשי שביר. המצב המעורער שלה גורם לה לבצע את הבלתי ניתן לתיאור – רצח של התינוקת שלהם, בת הפחות משנה. וגיבור הסרט, הבמאי, מתנדנד בין כעס לבין הצורך במחילה לאשתו.

אם "סרטים אירופיים" הם מילת קוד בעיני לא מעטים לסרטי דרמה כבדים כאלו, כנראה על סרטים כמו "צער ושמחה" הם מדברים. לא שזה רע, כן?! רשימת הסרטים המובאית כאן מראה גיוון מרתק בקולנוע הדני של היום. וגם את הסרט הזה הייתי רוצה לפגוש מתישהו.

"צער ושמחה" מועמד ל-10 פרסי רוברט: סרט, בימוי, תסריט, שחקן, שחקנית, שחקן משנה, שחקנית משנה, תלבושות, איפור, ועריכה.

ולסיום הסקירה הזו, "ילד-נמלה".

"ילד-נמלה" – אסק הסלבלך

סרט גיבורי-על מדנמרק. ילד אחד נעקץ ע"י נמלה ומקבל כוחות על, ואז הוא נדרש להציל את העולם. או משהו כזה. הנה הטריילר

 לא מאוד מקורי, אבל הפעם נדמה שהסרט הזה לא נרתע מלומר בפירוש: אני סרט ילדים. של ילדים. בשביל ילדים. והסרט הזה מועמד ל-5 פרסי רוברט: בקטגוריית סרטי הילדים, וכן על תלבושות, איפור, מוסיקה, ואפקטים.

ועוד תוספת קטנה: את קטגוריית הסרט הזר, האקדמיה הדנית מחלקת ל-2:

בקטגוריית הסרטים האמריקאים הטובים של השנה מועמדים: "קפטן פיליפס", "לפני חצות", "ג'אנגו ללא מעצורים", "כח משיכה", ו"אופטימיות היא שם המשחק"

בקטגוריית הסרטים הלא אמריקאים מועמדים: "כחול הוא הצבע החם ביותר", "יפה לנצח" (פאולו סורנטינו האיטלקי, מתישהו גם על המסכים אצלנו), "פילומנה" (החדש של סטיבן פרירס, עוד חודשיים גם בישראל), RUSH (קו-פרודוקציה אמריקאית-גרמנית-בריטית), ו"חלודה ועצם".

הטקס, כאמור, יתקיים ב-26 בינואר. אני אמשיך לעקוב.

איתן ווייץ

עקבו אחרי בטוויטר, או צרו איתי קשר במייל: Eithanwe@012.net.il

תודה שבאתם וקראתם. אשמח לארח אתכם שוב בבלוג שלי, בכתובת: Eithan.co.il

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s