פרסי האקדמיה הקנדית לקולנוע 2014: המועמדויות

אתמול הוכרזה בקנדה רשימת המועמדים לפרס האקדמיה הקנדית לקולנוע ולטלויזיה. לקח לי קצת זמן לרכז את רשימת המועמדים לאיזשהו משהו שיחזיק פוסט באורך סביר, מכיוון שברשימה ניתן למצוא מספר מפלצתי ממש של סרטים (יותר מ-30). למעשה, יש רק שני סרטים שמחזיקים במספר מועמדויות מרשים. כל השאר מתחלקים במועמדויות שווה בשווה בערך. מה גם שכמה סרטים ברשימת המועמדים הם קו-פרודוקציות, והכללתם ברשימת המועמדויות נדמית לי יותר כסתימת חורים מאשר באמת ביטוי של הערכה כלפיהם. מדובר, למשל, ב"הפוכים", שהוקרן לשבוע ויומיים בערך בשנה שעברה גם בישראל (סרט על אנשים שהולכים על התקרה ואנשים שהולכים על האדמה, והאם יתכן קשר ביניהם. או משהו כזה. עם ג'ים סטרג'ס וקירסטן דאנסט. הסרט הזה מועמד לפרסי הצילום והאפקטים אצל הקנדים). או, למשל, "בני הנפילים – עיר של עצמות", גם הוא הוקרן בישראל בשנה שעברה. סרט הנוער הזניח הזה מועמד ל-6 פרסי אקדמיה קנדית: עיצוב אמנותי, תלבושות, איפור, סאונד, עריכת סאונד, ואפקטים. או, למשל למשל, "מאמא", סרט האימה הפשוט אבל האפקטיבי שהוקרן השנה גם בארץ (עם ג'סיקה צ'סטיין. כתבתי עליו כאן). "מאמא" מועמד ל-3 פרסי אקדמיה קנדית, על איפור, צילום, ואפקטים. ויש עוד דוגמא או שתיים.

אבל יש לקנדים גם לא מעט סרטים מסקרנים ברשימה. נדמה לי שהקנדים הולכים בדרכה של האקדמיה הישראלית, ומעניקים מועמדויות (ואולי גם פרסים) לסרטים שלא הופצו עדיין. למעשה, הסרט עם מספר המועמדויות הגבוה ביותר הוא אחד הסרטים המסקרנים ביותר של 2014. אז להלן סקירה של כמה מהסרטים הכי בולטים ברשימת המועמדויות של האקדמיה הקנדית:

אויב – דניס וילנב

קצת קשה לי להבין על מה בדיוק הסרט הזה. הוא מבוסס על ספרו של זוכה פרס נובל לספרות, ז'וזה סאראמאגו, ולכאורה, יש בו פרמיס פשוט אך מרתק: פרופסור אפור להיסטוריה שחי חיים לכאורה נינוחים, אך למעשה חסרי עניין, הולך לראות סרט. במהלך הצפייה הוא רואה את עצמו בסרט. אחד הניצבים בסרט הוא אדם שמראהו החיצוני זהה לזה שלו. הוא מתחיל לחקור, לנסות לגלות, להבין מי זה הכפיל הזה.

אבל הטריילר מספר בעיקר על האוירה של הסרט, ודי מתעלם מהסיפור עצמו

מדובר, למעשה, בטיזר טריילר, ולא בטריילר מלא, מכיוון שהסרט עדיין לא הופץ לקהל הרחב. הוא הוקרן בפסטיבלים וזכה לביקורות טובות מאוד, אבל הוא עדיין על המדף. והוא מאוד מסקרן בגלל השמות שמעורבים בו: הבמאי, דניס וילנב, כבר היה מועמד לאוסקר, על "האשה ששרה", ובשנה האחרונה הוא הביא למסכים את אחד הלהיטים המפתיעים, ובאותה נשימה, את אחד הסרטים היותר איכותיים של השנה, "אסירים". ג'ייק ג'ילנהול, ששיחק את השוטר ב"אסירים" משחק גם כאן, בתפקיד הראשי (ולמעשה, בתפקיד כפול). וגם מלאני לורן הצרפתייה משחקת כאן (בתפקיד אשתו), ומצטרפות גם איזבלה רוסליני ושרה גאדון לתפקידי משנה. האם "אויב" יהיה שחזור של סרטיו הקודמים של וילנב, שם לטעמי הסגנון הטביע את הסיפור, או של "אסירים", שבו הבימוי היה מדויק ומרתק, הצילום מוקפד, והמשחק אדיר? אני מעריך שהסרט הזה יגיע גם לישראל במהלך השנה. בינתיים זה הסרט המוביל במספר המועמדויות לפרס האקדמיה הקנדית השנה. 10 מועמדויות יש ל"אויב": פרס הסרט, עיצוב אמנותי, צילום (ניקולה בולדוק, שצילם את "מכשפת מלחמה", הזוכה הגדול של השנה שעברה, ואת "הקומה למעלה", סרט קצר של דניס וילנב), בימוי (וילנב), עריכה, מוסיקה, שחקן (ג'ילנהול), שחקנית משנה (שרה גאדון), תסריט מעובד, ואפקטים.

תום בחווה – קסאוייה דולאן

tom a la ferme

קסאוייה דולאן ממשיך להפציץ. סרטו הרביעי בארבע שנים ממשיך להציב אותו כאחד הבמאים המעוטרים ביותר בעולם, וכמו כל סרטיו, גם הסרט הזה מסתובב בפסטיבלים בעולם ומועמד לפרסים. סרטו הקודם, "לורנס בכל זאת", היה המפסיד הגדול של השנה שעברה. אורלנדו סינמה קנו את זכויות ההפצה בישראל, אבל כנראה גנזו ולא יפיצו אותו. כפי שסיפרתי בעבר, ראיתי סרט אחד של הדולאן הזה, ושנאתי אותו. לפי הטריילר של "תום בחווה", אני חושש שאשנא גם את זה (אם אזכה לראותו). דולאן מתעסק בסרטיו בנטיות מיניות, והוא סוג של חיקוי אלמודוברי, עם דגש על קולנוע צבעוני עם אלמנטים דרמטיים מוגזמים מאוד. כאן תום (בגילומו של דולאן עצמו) נוסע אל חוות הוריו של בן זוגו לאחר התאונה הטראגית שלקחה את חיי אהובו. המטרה היא סידורי ההלוייה ומציאת נחמה על האובדן הגדול. למעשה, הסוד הגדול הוא שמשפחת המנוח כלל לא ידעה על נטיותיו המיניות של הבן שנפטר. דרמה לפי הספר, עם הדגשות דרמטיות לפי ראות עיניו של הדולאן. "תום בחווה" מועמד ל- 8 פרסי אקדמיה קנדית: סרט, בימוי (דולאן), מוסיקה, שחקן משנה, שחקנית משנה (אוולין ברושו, אחת השחקניות בסרט השנה שלי, "קפה דה פלור", והיא הופיעה גם ב"אינשאללה"), סאונד, עריכת סאונד, ותסריט מעובד.

גבריאל – לואיז ארשמבו

gabrielle

הנציג הקנדי לאוסקרים השנה, שכבר התחיל לעשות קצת גלים בעולם (והיה ברשימות של בלוגרים שונים כבעל סיכויים באוסקר, עד שהאקדמיה האמריקאית פרסמה את השורט-ליסט הדי תמהוני שלה), הוא כנראה סרט פשוט ומרגש. סיפורה של אשה צעירה, מוגבלת בשכלה, המטופלת במוסד מיוחד. למרות מצבה, היא מחפשת את עצמאותה ואת תשוקותיה. סיפור אהבה שלה עם בחור איתו היא שרה במקהלה הוא הדרך שלה לחיים חדשים, רק שלה, אבל הדעות הקדומות של הסביבה מציבות מכשולים. לפי הטריילר נדמה שזו דרמה כמו שכתוב בספר, אבל גם אפקטיבית וראויה לצפייה. ולכן הופתעתי כשהסרט הזה קיבל רק 6 מועמדויות לפרס האקדמיה הקנדית: לפרס הסרט, עריכה, שחקנית, שחקן משנה, סאונד, ועריכת סאונד.

מאינה – מישל פולט

maina

לפני עשור בערך ראיתי סרט שנקרא "הרץ הזריז". זה הוגדר כסרט האסקימוסי הראשון, והוא כבר הגיע להקרנות בסינמטקים אצלנו עם כמה פרסים בינלאומיים. למעשה, זה היה סרט משעמם מאוד. יש סרטים כאלו שזוכים להכרה ולפרסים רק בגלל האקזוטיות שלהם, אבל אין בהם ערך קולנועי של ממש. אני חושש שהמקרה של "מאינה" הוא מקרה דומה. כאן מדובר במלחמות שבטים בצד הצפוני של קנדה, ובמסע של הגיבורה, מאינה, כדי להגשים את משאלתה של חברתה הגוססת – להחזיר לביתו את בנה בן ה-11 שנחטף. בדרך היא תעבור סכנות, הרפתקאות, קרבות, וגם אהבות. נו, שוין. הטריילר אכן מצביע על נופים יפהפיים, אבל גם על סיפור נדוש שנטחן עד דק באין ספור סרטים אחרים. במקום להביא אותי אל התרבות המיוחדת של האנשים שם, הם מביאים את האנשים משם אל תוך נוסחאות תרבותיות מקובלות של המערב. וזה לא כל כך מעניין אותי. ועדיין, "מאינה" מועמד ל-6 פרסי אקדמיה קנדית: פרס הסרט, עיצוב אמנותי, תלבושות, צילום, איפור, ומוסיקה.

ועכשיו אני מגיע לסרטים שמעניינים אותי באמת

הפירוק – סבסטיאן פילוט

מבלי שראיתי את שני סרטיו, סבסטיאן פילוט מתחיל להסתמן כשם של במאי שהייתי רוצה לפגוש בסרטיו. סרטו הקודם, "איש המכירות", היה מועמד למספר פרסים בטקס הפרסים קרוב המשפחה של האקדמיה הקנדית (שהוא טקס פרסי הג'וטרה, של האקדמיה הקוובקית). בסופו של דבר, הוא גם זכה בפרס המשחק. והנה, סרטו השני של פילוט נדמה כסרט שדומה בסגנונו לסרט הקודם. גם כאן מדובר בסרט עדין, אנושי, וחם. כמו ב"איש המכירות", גם גיבור סרט זה הוא גבר בגיל העמידה. הפעם זהו בעליה של חוות בקר. שתי בנותיו כבר פרחו מהקן ועברו לעיר. הקשר שלו עם בנותיו מעולם לא היה מהמשובחים, אבל כשאחת מהן באה עד אליו עם בקשה נואשת לעזרה כספית כדי שלא תאבד את הבית, הוא מחליט למכור את החווה כדי לעזור לביתו, וגם כדי לנסות ולהתקרב אליה, ולהיות, סוף סוף, אבא. הנה הטריילר היפה:

לשחקן הראשי קוראים גבריאל ארקאן, והוא אחיו של דניס ארקאן, הבמאי זוכה האוסקר של "שיחות נפש". "הפירוק" מועמד ל-5 פרסי אקדמיה קנדית: פרס הסרט, בימוי, שחקן (ארקאן), תסריט, ועיצוב אמנותי.

המילה הגסה הזו – מייקל דואס

דניאל רדקליף היה כוכב נוער גדול. את תפקיד חייו הוא כבר עשה. הוא היה הארי פוטר. וכבר כמה שנים הוא מנסה לנער את הצל הענק של התפקיד ההוא על הקריירה שלו, ולהוכיח שהוא שחקן רציני. בסוף השבוע הזה מגיעה למסכים שלנו דרמה בכיכובו. והנה קומדיה שעדיין לא יצאה למסכים באף מקום, אבל אולי זה הסרט שיוכיח שבכל זאת יש ברדקליף הזה משהו. ובכלל, מקריאה על הסרט הזה נדמה לי שרדקליף הולך בדרכו של ג'וזף גורדון לוויט, ושהסרט הזה מזכיר במשהו את הרוח ששרתה על "500 ימים עם סאמר" (סרט שהיו לי בעיות איתו, אבל היה בו קסם מסוים).

"המילה הגסה הזו" הוא בסך הכל קומדיה רומנטית פשוטה: הוא סטודנט שנשר מלימודי רפואה ומחפש את עצמו. כל קשריו הרומנטיים הקודמים קמלו-נבלו, אבל הנה הוא מתחיל קשר חדש. יש כימיה נהדרת בינו לבחורה החדשה.

f word

אבל יש בעיה: יש לה כבר מישהו. האם הם ישארו ידידים, או שהם יהפכו לזוג? (מבלי לראות את הסרט, אני מניח שמדובר בשאלה רטורית). את בת הזוג שלו משחקת זואי קאזאן (ביתו של איליה קאזאן, ושחקנית בעצמה, ששיחקה ב"רובי ספארקס", סרט שחמק ממני בשנה שעברה). וזו אכן נראית קומדיה רומנטית חביבה למדי. אני מניח שהיא כנראה תגיע לכאן מתישהו בקיץ. עד אז, "המילה הגסה הזו" מועמד ל-5 פרסי אקדמיה קנדית: פרס הסרט, בימוי, שחקן (רדקליף), שחקנית משנה, ותסריט מעובד.

אימפריה מלוכלכת – פיטר סטבינגס

מכל הסרטים ברשימת המועמדויות של האקדמיה הקנדית, זה הסרט שהכי מסקרן אותי. נדמה לי שמדובר בדרמה עצומה וקורעת לב.

מסתבר שבקנדה יש קהילה הידועה בשם "אומות ראשונות" (First Nations). הכוונה היא כנראה לאינדיאנים, כלומר, לתושבים המקוריים של היבשת הצפונית, החיים עדיין תחת אותו מנהג חברתי עתיק. והדרמה הזו מספרת את סיפורן של 3 נשים (סבתא, אמא, בת) מהקהילה הזו. האם, מכורה לשעבר שהשתקמה, עזבה את הבית, וחיה עכשיו בעיר הגדולה טורונטו. אבל כשביתה בת ה-13 כמעט מתה כתוצאה ממנת יתר של סם היא אורזת את הכל וחוזרת עם ביתה אל אימה המנוכרת ממנה כבר שנים. שלושה דורות של נשים מנסים להתמודד עם מציאות של עוני, התמכרויות, והריונות לא רצויים. הנה הטריילר המרגש:

"אימפריה מלוכלכת" מועמד ל-5 פרסי אקדמיה קנדית: פרס הסרט, עריכה, שחקנית, שחקנית משנה, ותסריט.

ועוד סרט אחד שמועמד לפרס הסרט הוא "הפיתוי הגדול".

נדמה לי שזה הסרט המיותר מכולם. למרות שמאחורי הסרט עומדים שמות גדולים (על הגה הבימוי – דון מק'קלר, ובתפקיד הראשי ברנדן גליסון), מדובר בסך הכל ברימייק של סרט שהוקרן גם בארץ לפני כעשור. לסרט ההוא היה את אותו שם (הוא הופץ בארץ תחת השם "לפתות את דוקטור לואיס"), והוא היה בסך הכל קומדיה קטנה וחביבה. לא פחות, אבל גם לא הרבה יותר. למה לעזאזל עשו רימייק לסרט החביב אבל הזניח הזה?

אז רק תזכורת – מדובר באיזור כפרי מרוחק המתפרנס בדוחק מדיג. חוזה שעומד להיחתם בין המוניציפליות האיזורית לבין איש עסקים יבטיח בניית בית חרושת באיזור ותוספת משמעותית של עבודות, אבל התנאי הוא שלכפר יהיה רופא איזורי במשרה מלאה. ואין כזה בנמצא. מה שיש בינתיים הוא רופא צעיר שנמצא שם באופן זמני, וכל הכפר מתגייס למשימה של פיתויו של הרופא להישאר שם באופן קבוע. את התסריט לסרט המקורי כתב קן סקוט, שהתפרסם כעשור לאחר מכן כבמאי של "סטארבק" המשעשע (ושל הרימייק שלו, "הטעות הגדולה"). את התסריט המעובד לרימייק כתב מייקל דואס, שביים קומדיה אחרת שהזכרתי כאן למעלה – את "המילה הגסה הזו". "הפיתוי הגדול" מועמד ל-4 פרסי אקדמיה קנדית: פרס הסרט, שחקן (גליסון), שחקן משנה (גורדון פינסט, שמאוד ריגש אותי לפני כשבע שנים בתפקיד בעלה של ג'ולי כריסטי ב"הרחק ממנה" של שרה פולי), ותסריט מעובד.

וסרט נוסף שכמעט נעדר מהרשימה ורציתי להזכיר הוא "טריפטיך".

ראיתי בעבר שני סרטים של רובר לפאז'. גם "עולמות אפשריים" (שחקר את אפשרות קיומם של עולמות מקבילים) ובעיקר "הצד הנסתר של הירח" היו סרטים מהפנטים ויפהפיים. והנה, יותר מעשור אחרי סרטו האחרון, חוזר לפאז' להגה הבימוי. הפעם הוא חולק את קרדיט הבימוי עם פדרו פירס, והסרט הוא בעצם עיבוד של הצגת תיאטרון שלפאז' בעצמו כתב. כצפוי מלפאז', לא מדובר בסרט פשוט ונהיר, אלא כזה שנוטה לליריות ופיוטיות. כמתבקש משמו, הסרט עוקב אחרי 3 דמויות: מישל, המנהלת חנות ספרים משומשים, וגם מתאשפזת מדי פעם במוסד פסיכיאטרי; תומס, רופא מנתח מזדקן, המחויב לפרוש מעיסוקו עקב רעידות מתגברות בידיו; ומארי, זמרת ג'אז הנזקקת לניתוח דחוף שעלול לגרום לה לאבדן זמני של כושר הדיבור,מה שאומר שהיא תאבד, ולו לזמן מוגבל, את יכולתה להביע את עצמה, ואת יכולתה להתפרנס.

הנה הטריילר היפה

אבל מסתבר שהפעם סרטו של לפאז' לא זוכה להכרה הרגילה לה הוא רגיל. לפאז' עצמו (בשיתוף עם פדרו פירס) אמנם מועמד לפרס הבימוי, אבל הסרט עצמו מועמד רק לעוד פרס אחד – פרס התסריט המעובד.

ולבד מהרשימה הלא קטנה הזו, יש עוד לא מעט סרטים ברשימת המועמדים עם שתיים או שלוש מועמדויות בקטגוריות השונות, אבל גם כך הפוסט הזה ארוך. אני מקווה שכיסיתי את אלו החשובים. טקס הפרסים של האקדמיה הקנדית יתקיים ב-9 במרץ. אני אמשיך לעקוב (ויש גם את פרסי הג'וטרה של הקוובקים. גם אחריהם אני עוקב. המועמדויות שלהם יתפרסמו בקרוב).

איתן ווייץ

עקבו אחרי בטוויטר, או צרו איתי קשר במייל: Eithanwe@012.net.il

תודה שבאתם וקראתם. אשמח לארח אתכם שוב בבלוג שלי, בכתובת: Eithan.co.il

מודעות פרסומת

מחשבה אחת על “פרסי האקדמיה הקנדית לקולנוע 2014: המועמדויות

  1. "פירוק" הוקרן בחיפה, לא סרט גרוע, אבל די משעמם ולרובו צפוי.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s