מקום בגן עדן: המשמעות של להיות ישראלי

מאיפה להתחיל?

"מקום בגן עדן" הוא סרט כל כך עצום בעיניי, כל כך מלא ברבדים, משמעויות, ניגודים, כל כך מתפקע מהבחנות לגבי חיינו פה במדינה הזו, מדינת ישראל, עד שקשה לי עד מאוד לכתוב עליו. בפעם הראשונה שראיתי את הסרט הזה נכבשתי, והטקסט שכתבתי עליו נבתב במהירות ובספונטניות. עתה, משראיתי אותו בשנית, קשה לי להכיל אותו. "מקום בגן עדן" כל כך מצוין בעיניי (גם, ובעיקר אחרי צפייה שניה) עד שקשה לי לכתוב על אספקט אחד שאהבתי. כאילו שאם אכתוב על דבר אחד, אאיר זוית אחת, זוית אחרת תישאר בצל, ובכך ייגרם עוול לסרט הכל כך גדול הזה.

לא יודע אם תאהבו את הסרט הזה. אני כן בטוח שתודו שסרט כזה מפואר עוד לא נעשה בישראל. סרט עם יומרה עצומה לספר את הסיפור הישראלי, אבל (לטעמי) היומרה הזו באה עם צניעות וגם עם כיסוי. לכל מהלך תסריטאי יש כאן גם משמעות מיידית לסיפור של הדמות הראשית, וגם משמעות סימלית. אלון אבוטבול, להבנתי, הוא מדינת ישראל. הוא ההתגלמות של כל ישראלי באשר הוא. יש בו כל כך הרבה ניגודים, ועדיין הוא איש פרטי חי וקיים. הוא מגלם את כל התכונות המנוגדות כל כך של הישראלי הטיפוסי, ואולי דווקא בגלל שהוא מלא כל כך הרבה ניגודים, הוא גם אמין כל כך כאדם פרטי.

הישראלי הוא גם אינפנטילי (שם החיבה של הדמות הראשית, שנדבק לו ככינוי, הוא 'במבי') וגם מבוגר ואבהי. הוא גם אכזר וחסר רחמים (הורג ללא מצמוץ את האויב ומחנך את בנו עם לא מעט סטירות) אבל גם אוהב ומחבק. הוא גאוותן אבל גם הוגן. הוא פרגמטיסט (כמה וכמה עסקאות נסגרות בסרט הזה כדי להתקדם בחיים) והוא לא מזיז את עינו מהמטרה. הוא יחמול על כבודו כדי להשיג את מה שהוא רוצה, אבל הוא ידע גם לעמוד על שלו ולא לוותר.

והכל נמצא תחת המטריה התנ"כית.

והגדת לבנך. אלון אבוטבול, 'במבי', ובנו ב"מקום בגן עדן"

והגדת לבנך. אלון אבוטבול, 'במבי', ובנו ב"מקום בגן עדן"

להמשיך לקרוא