גופו 2014: המועמדויות

והנה מגיעים הרומנים. לא שכחתי. בשבועות האחרונים נכנסתי לאתר האינטרנט של האקדמיה הרומנית לקולנוע אינספור פעמים כדי להתעדכן ברשימת המועמדויות שלהם לפרס הגופו, פרס האקדמיה לקולנוע שלהם. כבר לפני כמה שבועות הם עדכנו שטקס הפרסים יתקיים ב-24 במרץ. אבל מועמדויות? יוק. עד היום. ה-24 בפברואר. בדיוק חודש לפני הטקס הם פרסמו את המועמדויות שלהם. ומבט על רשימת המועמדים מגלה קולנוע מרתק ומגוון. הנה סקירה קצרה של הסרטים העיקריים המועמדים לפרס האקדמיה הרומנית:

בן יחיד – קאלין פטר נצר

עוד אחד מאותם סרטים שקולנוע "לב" קנה, אבל תאריך ההפצה שלו נדחה עד אינסוף (כרגע הוא מתוכנן לראות אור מקרנה רק לקראת סוף אפריל. וזה אחרי שהוא זכה בפרס דב הזהב בפסטיבל ברלין 2013. זה היה בפברואר של השנה שעברה). הסרט הזה, שהיה גם נציג רומניה לאוסקר, עושה רושם של דרמה עצומת רגשות (אור סיגולי, שמעיד על עצמו שהוא איננו מאוהדיו של הקולנוע הרומני החדש, גם הוא אהב מאוד את הסרט). ביום הולדתה ה-60 של גיבורת הסרט בנה היחיד מחליט בהפגנתיות לא להגיע למסיבה. הוא נוהג את הרכב בדרך לא זהירה וגורם למותו של ילד בתאונה. היחסים של האם עם בנה מעורערים, אבל עכשיו הבן נמצא בצרה רצינית, והאם מנסה לעזור לו, למרות הכל. ראיתי כבר סרט אחד של קאלין פטר נצר. "מדליית כבוד" היה סרט עם הרבה הומור, ועם הרבה לב. נדמה שהפעם מקומו של ההומור נזנח לטובת דרמה עוצמתית. עד כמה הסרט הזה טוב נוכל לבדוק בעצמנו עוד כמה חודשים, כשיעלה למסכים של קולנוע "לב". בינתיים, הנה הטריילר

"בן יחיד" מועמד ל-10 פרסי גופו: פרס הסרט, בימוי, שחקן משנה (ולאד איבאנוב, שכבר מוכר לנו בתור השטני שדאג להפלות ב"4 חודשים, 3 שבועות, ויומיים", וגם בתור מפקד המשטרה מסצינת המילון ב"משטרה: שם תואר"), שחקנית, שחקנית משנה, תסריט, עריכה, סאונד, תלבושות, ואיפור.

בגבול התחתון של השמיים – איגור קובליאנסקי

נדמה לי שהסרט הזה, אם יצא לי לראות אותו, יקום ויפול על האיזון המאוד לא מובן מאליו בין דרמה לקומדיה. סיפורו של בחור בן 19 שעדיין גר עם הוריו. הוא די מתבטל, ולא ממש יודע מה הוא רוצה לעשות עם עצמו. בינתיים הוא עוזר לחברו בסחר קל בסמים (שמגיעים בדואר, מסתבר), וגם מנסה לעזור לאותו חבר לבנות מעין גלשן רוח שיעזור לו לעוף. האם מאיימת עליו שהיא תזרוק אותו מהבית אם הוא לא ימצא עבודה. אז הוא מוצא. הוא מקלף תפוחי אדמה במטבח של תחנת המשטרה המקומית (והחבר הכי טוב שלו סוחר בסמים, כן?!). אה, ויש גם סיפור אהבה. עם הבחורה מהמספרה. הטריילר דווקא מסקרן אותי:

"בגבול התחתון של השמיים" מועמד ל-13 פרסי גופו: פרס הסרט, בימוי, שחקן, שחקן משנה (שני שחקנים מהסרט הזה מועמדים בקטגוריה הזו), שחקנית משנה, תסריט (קובליאנסקי הבמאי כתב את התסריט ביחד עם קורנליו פורומבויו, הבמאי של "משטרה: שם תואר"ו"12:08 מזרחה לבוקרשט"), צילום (אולג מוטו, שצילם את שני סרטיו של כריסטיאן מונג'יו, "4 חודשים, 3 שבועות, ויומיים" ואת "מעבר לגבעות", וכן את "מותו של מר לזרסקו"), עריכה, עיצוב אמנותי, תלבושות, איפור, ופרס סרט הביכורים.

רוקר – מאריאן קרישאן

די מפתיע שהסרט הזה ברשימת המועמדויות. הוא לא הסתובב ביותר מדי פסטיבלים, והוא יצא למסכים ברומניה כבר בפברואר של השנה שעברה. אבל האקדמיה הרומנית עדיין זוכרת אותו, אז אולי יש בו משהו. סיפורו של רוקר בן 40 המנסה לטפל בהתמכרות של בנו המתבגר לסמים. מהטריילר לא ניתן לדעת הרבה יותר על הסרט, וקשה לי לשים את האצבע על האוירה השולטת בו. אבל אולי יש בסרט הזה משהו בכל זאת. לא נראה לי שהסרט הזה יזכה, אבל הוא כן הצליח לגרוף 11 מועמדויות, וזה לא מעט.

rocker

  "רוקר" מועמד לפרס הסרט, וכן לפרסי הבימוי, שחקן, שחקן משנה, תסריט, צילום, עריכה, סאונד, עיצוב אמנותי, תלבושות, ופרס התקווה הצעירה.

כלב יפני – טודור כריסטיאן ג'יורג'יו

עושה רושם שזה סרט מהסוג שאני מאוד אוהב.דרמה עדינה, בלי הרבה סיפור, רק התבוננות אנושית במערכות יחסים.

השטפונות האחרונים גבו את חייה של אשתו של גיבור הסרט, אדם מבוגר ועייף. בנו המנוכר, אותו לא ראה כ-20 שנה, חי ביפן. עם מות האם, הוא חוזר לרומניה לביקור ניחומים, ומביא איתו משפחתו היפנית. והסרט נדמה שמתאר בעדינות את האיחוד הרגשי הזה. הנה הטריילר היפה של "כלב יפני"

"כלב יפני" מועמד ל-8 פרסי גופו: פרס הסרט, וכן פרס הבימווי, שחקן, שחקן משנה, צילום, סאונד, עיצוב אמנותי, ופרס סרט הביכורים.

כשערב יורד על בוקרשט, או: מטבוליזם – קורנליו פורומבויו

הזכרתי כאן כבר את פורומבויו. השותף לכתיבה של "בגבול התחתון של השמיים". פורומבויו הוא כותב מחונן. אני לא בטוח לגבי כישורי הבימוי שלו.הביקורת העולמית התעלפה מ"משטרה: שם תואר". אני השתעממתי למוות (למרות שגם אני מודה שהדיאלוגים שפורומבויו כותב הם פשוט מלאכת מחשבת). מ"12:08 מזרחה לבוקרשט" דווקא די נהניתי. והסרט החדש שלו נדמה כמו יותר כמו "משטרה: שם תואר", כלומר, משהו מאוד מאוד מאוד סטטי, אבל גם משהו שנותן מקום נרחב לדיאלוגים ולמשחק (וכן, גם להומור הדק של הכותב).

סיפור פשוט: במאי באמצע צילומים של סרט מזייף מחלה כדי להאריך את ההפקה. בהפסקה הנכפית על הצילומים הוא מנסה לפצוח ברומן עם אהובתו הסודית, שהיא גם השחקנית הראשית בסרט. והרומן הזה מתקיים בעיקר במסעדות שונות בעיר (מכאן שמו השני של הסרט). הקטע הקצר הזה מתוך הסרט הוא בדיוק זה: גם סטטי מאוד, וגם משעשע למדי.

metabolism

"כשערב יורד על בוקרשט, או: מטבוליזם" מועמד ל-7 פרסי גופו: פרס הסרט, וכן לפרס הבימוי, שחקנית, שחקנית משנה, תסריט, סאונד, ועיצוב אמנותי.

אז אלו 5 הסרטים העיקריים המתמודדים על פרס הגופו של האקדמיה הרומנית השנה. אבל יש עוד סרט אחד שזכה למספר לא קטן של מועמדויות, אבל לא מועמד לפרס הסרט:

ביתי (Domestic) – אדריאן סיטארו

יחסים בין חיות לאנשים עומדים במרכז הסרט הזה. אין ממש סיפור כאן. יותר התבוננות בחייהן של משפחות החיות בבית משותף. על ארוחות משותפות, ועל ילדים שבוכים כאשר הם צריכים לאכול בשר של חיות. נדמה שההומור השחור של הסרט ימנע ממנו מלהפוך לסרט הסברה של צמחונים, והטריילר של הסרט הזה הוא אחד הדברים הכי משעשעים שראיתי כבר הרבה זמן

"ביתי" מועמד ל-11 פרסי גופו: פרס השחקן (שני שחקנים מהסרט הזה מועמדים בקטגוריה הזו), שחקנית משנה, תסריט, צילום, עריכה, סאונד, מוסיקה, עיצוב אמנותי, תלבושות, ואיפור.

יש ברשימת המועמדים של הגופו שהתפרסמה הערב עוד כמה סרטים עם כמה מועמדויות בודדות, אבל הסרטים שהזכרתי למעלה הם הסרטים הרומנים העיקריים של השנה. אציין גם שהאקדמיה הרומנית מעניקה פרס לסרט האירופי הטוב ביותר לטעמם שהופץ השנה ברומניה, והמועמדים הם: "חטיפה בלב ים" (דנמרק), "אהבה" (אוסטריה-צרפת, הסרט ההוא של מיכאל האנקה), "חנה ארנדט" (גרמניה), "כחול הוא הצבע החם ביותר" (צרפת. אי אפשר להימלט מהסרט הזה בשום מקום), ו"ניצוד" (עוד סרט דני).

טקס חלוקת הגופו יערך בדיוק בעוד חודש. אני אשוב לעדכן.

איתן ווייץ

עקבו אחרי בטוויטר, או צרו איתי קשר במייל: Eithanwe@012.net.il

תודה שבאתם וקראתם. אשמח לארח אתכם שוב בבלוג שלי, בכתובת: Eithan.co.il

מודעות פרסומת

מחשבה אחת על “גופו 2014: המועמדויות

  1. בום! איזה כיף – הפוסט על הגופו, כמו בכל שנה, בדיוק של שעון רומני. אין על הרומנים. תודה איתן!
    נראה לי שהשנה כבר ראיתי את הסרט הטוב מכולם (כנראה). "בן יחיד" סרט חזק ביותר. המשחק של האמא והתסריט מצוינים. מומלץ.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s