סזאר 2014: כולם לשולחן, יש הפתעות!

עם כל הצניעות, כדאי להעיף מבט בבלוג שלי מדי פעם. הנה, לפני חודש פרסמתי כאן פוסט הסוקר את רשימת הסרטים המועמדים לסזאר, פרס האקדמיה הצרפתית לקולנוע. והנה, כבר בסוף החודש הזה, יוקרנו כמעט כולם כאן בישראל . כמה מהם הופצו כבר, יש עוד שיופצו, והשאר יוקרנו במסגרת הפסטיבל הצרפתי בסינמטקים. יש הרבה מה לראות החודש בסינמטקים. וכמעט את כולם הזכרתי בפוסט ההוא, לפני חודש. והערב כולם עמדו בתור לקבל פרסים מהאקדמיה הצרפתית. והיא הפתיעה.

הבחירה הצפויה היתה "כחול הוא הצבע החם ביותר". זהו אחד הסרטים המעוטרים ביותר של השנה האחרונה. אבל האקדמיה הצרפתית, אולי בסוג של הצבעת מחאה, העניקה לסרט הרומן הלסבי (הדי מעצבן הזה, לטעמי) רק פרס אחד: פרס השחקנית-תגלית, שהוענק לאדל אקסרשופולוס. מתוך 8 המועמדויות שהיו לסרט הזה, הוא זכה רק באחד.

ובכלל, נדמה שהאקדמיה הצרפתית פיזרה את הפרסים בנדיבות. כמעט לכל סרט היא העניקה תשומת לב. למעשה, המפסיד הגדול הוא דווקא סרט שאמור להיות מרגש עד מאוד: "העבר" של אסגר פרהאדי (זוכה האוסקר על "פרידה"). הסרט הזה, שאמור לעלות (סוף סוף) למסכים שלנו בעוד שבועיים היה מועמד ל-5 פרסים (ביניהם גם מועמדויות לסרט, במאי, ושחקנית). הוא לא זכה אפילו באחד. אבל כמעט כל שאר הסרטים המועמדים יצאו עם משהו ביד:

"רנואר", הסרט שהצרפתים שלחו השנה לאוסקר, זכה בפרס אחד – תלבושות

"רציף אורסיי", דרמה פוליטית של ברטראן טאברנייה הותיק (יוקרן בפסטיבל הצרפתי בסוף החודש) זכה בפרס אחד –  שחקן המשנה (לנילס ארסטרופ, שמהקטע שראיתי, ומנאום התודה שלו, הבנתי שהפעם הוא מנסה את כוחו בתפקיד קומי לא אופייני, והוא גם טוב מאוד כנראה)

"צל הימים" המאכזב של מישל גונדרי זכה בפרס אחד – עיצוב אמנותי

"זרים על שפת האגם", הדרמה ההומוסקסואלית שהוקרנה לא מזמן בישראל, זכתה גם היא בפרס אחד – פרס השחקן-תגלית.

"סוזאן", דרמה שנראית לי מסקרנת מאוד (תוקרן בפסטיבל הצרפתי בסוף החודש)  זכתה בפרס אחד – לשחקנית המשנה (הפעם השחקנית הראשית, שרה פורסטייה, לא זכתה, למרות שהיא מקבלת ביקורות מעולות על הופעתה בסרט הזה. נראה בסוף החודש, כאמור).

"ונוס בפרווה" של רומן פולנסקי. אפילו הוא זכה. בפרס הבימוי. כן, רומן פולנסקי הותיק זכה בפרס הבימוי. אבל רק בפרס הזה. רק פרס אחד לסרט החביב אבל הזניח הזה.

"המסע המופלא של ט.ס. ספיווט", הסרט הכנראה מאכזב של ז'אן פייר ז'נה ("אמלי")  זכה גם הוא רק בפרס אחד: פרס הצילום (מה שנשמע הגיוני. הצד הויזואלי תמיד היה הצד החזק בסרטיו של ז'נה).

"9 חודשי מאסר", קומדיה מסקרנת מאוד, שעל פניה נראית מוצלחת מאוד (גם היא תוקרן בסוף החודש במסגרת הפסטיבל הצרפתי) זכתה בשני פרסים: פרס התסריט המקורי, ופרס השחקנית (לסנדרין קיברלין, הג'ינג'ית המוכשרת, שגברה כאן על אגדות ענק כמו קתרין דנב ופאני ארדן, על לאה סיידו , ההיא עם השיער הכחול, על ברניס בז'ו מ"העבר", על עמנואל סנייה, הונוס שבפרווה, ועל שרה פורסטייה הצעירה, שכבר זכתה פעמיים בעבר).

וגם "מיכאל קולהאס", הדרמה ההסטורית הצרפתית עם השחקן הדני מדס מיקלסן, גם הסרט הזה זכה בשני פרסים: פרס הסאונד, ופרס המוסיקה.

ועדיין, גם עם פיזור פרסים שכזה, יש סרט אחד שהיה לזוכה הגדול של הערב. מדובר בסרט שלא רק שיוקרן בפסטיבל הצרפתי בסוף החודש, אלא בסרט שיהווה סרט הפתיחה של הפסטיבל, ויופץ מיד אחריו. במקור שמו של הסרט הוא "האוכל מוכן, כולם לשולחן. גם אתה, גיום". הסרט יופץ בארץ תחת השם "אני, עצמי, ואמא שלי" (שהוא התרגום של השם הבינלאומי הגנרי שניתן לסרט). הטריילר מצביע על קומדיה עם הרבה לב והרבה רגישות לליבו של מתבגר התוהה על זהותו המינית בצל אם לא מפרגנת מדי.

"האוכל מוכן, כולם לשולחן. גם אתה, גיום" (אני, עצמי, ואמא שלי) גבר על שמות גדולים בהרבה ממנו, וזכה ב-5 פרסי סזאר: פרס התסריט המעובד, העריכה, השחקן הראשי (גיום גאליין, שמשחק כאן תפקיד כפול – גם את גיבור הסרט וגם את האמא, והוא גם ביים את הסרט. וגם כתב את התסריט), פרס סרט הביכורים, ופרס הסרט הטוב ביותר.

זה די מדהים. שני סרטיו הקודמים של עבדלעטיף קשיש הגיעו מאחור וחטפו את פרס הסרט הטוב ביותר מידיהם של במאים מוכרים ממנו. והנה הפעם, כשהוא הגיע כפייבוריט, עם אהבת הביקורת העולמית מאחוריו (עם "כחול הוא הצבע החם ביותר"), הפעם הוא הפסיד לבחור צעיר וכנראה כשרוני מאוד בסרטו הראשון.

עוד כדאי לציין שבפרס הסרט הדוקומנטרי הטוב ביותר זכה "בדרך לבית הספר", שגם הוא יוקרן בפסטיבל הצרפתי בסוף החודש (והוא גבר על "אחרון הלא-צדיקים" של קלוד לנצמן). ובפרס הסרט הזר הטוב ביותר זכה "המעגל השבור" הבלגי, שגבר על סרטים מפורסמים יותר ממנו (כמו "יפה לנצח", "יסמין הכחולה" ו"כח משיכה").

אז זהו הטקס הצרפתי דהשתא. עכשיו רק צריך לראות את הסרטים. ממש בקרוב אני אעשה גם את זה.

איתן ווייץ

עקבו אחרי בטוויטר, או צרו איתי קשר במייל: Eithanwe@012.net.il

תודה שבאתם וקראתם. אשמח לארח אתכם שוב בבלוג שלי, בכתובת: Eithan.co.il

מודעות פרסומת

מחשבה אחת על “סזאר 2014: כולם לשולחן, יש הפתעות!

  1. תודה על הסיקור. יש לי שאלה, שאני כבר מזמן רוצה לשאול אותך, את האמת היא לא כך קשורה לסזאר (כי פה התשובה ברורה), איך אתה בוחר את המדינות שאתה מסקר (,לדוגמא למה שבדיה ולא פינלנד)?
    ———————
    איתן לספרטק: פשוט מאוד. התחלתי מהכי צפוי: צרפת, ספרד, איטליה (את האוסקרים אני משאיר לאחרים). לאט לאט אני מנסה להרחיב את היריעה. הוספתי גם את הגרמנים, הרומנים, השבדים, הדנים, ובשנה שעברה גם את הקוריאנים. אולי אני אוסיף גם את הפינים (אני פשוט ראיתי הרבה יותר סרטים שבדים מאשר פינים, אבל אני אולי אני אתחיל לחפש גם שם).

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s