מלון גרנד בודפסט: זמנים חדשים, אירופה ישנה

– אז את כל זה עשית בשבילו?

– לא. עשיתי את זה בשבילי.

השיחה הזו, שמופיעה לקראת סוף הסרט החדש של ווס אנדרסון, היא לדעתי תמצית הסרט הזה.

זה לא ש"מלון גרנד בודפסט" הוא סרט רע. ממש לא. למעשה, אם טרם ראיתם ולו סרט אחד של הבמאי המיוחד הזה, "מלון גרנד בודפסט" יכול להיות מקום טוב להתחיל בו. יש בו את כל סימני ההיכר הכל כך מזוהים עם הבמאי הזה: דמויות אקסנטריות, משונות, עם משימה אחת פרועה המתמשכת לכל אורך הסרט; עיצוב צבעוני מוקפד ומוגזם מאוד; הומור עקום כזה, שכאילו לא אמור להיות הומור בכלל, ולמרות זאת, הוא מצחיק; וגם שורה של שחקנים קבועים, שתמיד מופיעים אצל אנדרסון (כאן, בסרט החדש, אואן ווילסון, ביל מארי, וטילדה סווינטון מפגינים נוכחות לשניות בודדות כל אחד).

צבעוני, משונה, מוזר, מוגזם, מתפנק מדי. "מלון גרנד בודפסט"

צבעוני, משונה, מוזר, מוגזם, מתפנק מדי. "מלון גרנד בודפסט"

אבל עם כל זה צריך להודות ש להמשיך לקרוא