פילומנה: To err is human, to forgive divine

סטיבן פרירס הוא במאי ותיק שעושה הרבה סרטים. הרבה. ואף פעם אני לא יודע למה לצפות ממנו. יש לו כמה סרטים חלשים וזניחים ("שרי", "תמרה דרו"), ויש לו כמה סרטים משובחים שגם זכו בפרסים חשובים, כולל אוסקרים ("המלכה", "יחסים מסוכנים"). הסרטים של פרירס תמיד יראו מוקפדים מאוד, אבל הם יתמודדו עם טווח רחב של נושאים. נדמה שפרירס הוא פשוט במאי שעובד. חלק מצליח לו, וחלק לא. ובכן, אחרי שכבר חשבתי שפרירס נמוג אל דמדומי הקריירה שלו, הנה מגיע "פילומנה". והסרט הזה שייך לקטגוריית ה"מצליח לו".

566327-1

סטפן פרירס, במאי "פילומנה"

האמת שאני די מופתע שהסרט קיבל את כל תשומת הלב הזו בעונת האוסקרים. מאז שהסרט נחשף, לפני כמה חודשים, אני קורא תגובות חמות על הסרט הזה, אבל אחרי שראיתי אותו אני חושב שזה היה מאוד לא צפוי: הרי מדובר בסרט קטן מידות מאוד. ויותר מכך, מדובר בסרט צנוע, שנמנע בכוח מלדפוק בראש. יש לו את כל הסיבות לביים סרט כועס. אבל "פילומנה" הוא דיון אינטלגנטי ושקול מאוד ביחס שלנו לדת ולממסד הדתי.

מבוסס על סיפור אמיתי, הסרט מספר על פילומנה, אשה מבוגרת שבנערותה ילדה ילד. בקהילה אירית קתולית וסגורה זו נחשבה בושה גדולה, והיא הורחקה מהמשפחה, הוכנסה אל תוך מנזר. שם ילדה נלקח ממנה, נמסר (נמכר) לאימוץ בארה"ב. והיא היתה משועבדת לעבודות כביסה בשירות הנזירות. הרבה שנים לאחר מכן, ביום הולדתו ה-50 של בנה האבוד, פילומנה מתחילה את מסעה למציאת הבן האובד, בעזרתו של עיתונאי פוליטי בכיר שסרח ואיבד את עבודתו. הסרט הוא תיאור המסע למציאת הילד הזה.

לפני כעשור הוקרן בישראל אחד הסרטים הקשים ביותר שראיתי בחיי. קראו לו "האחיות מגדלנה" (שמוזכר, אגב, גם כאן להרף עין). הסרט ההוא היה סרט כועס מאוד, שדרש במפגיע מהכנסיה לעשות חשבון נפש אמיתי ולברר בדיוק מה קרה לבנות שהוכנסו למנזרים בשנות ה-50. עבודות פרך, התעללויות מיניות, השפלות, ומשטר חמור סבר מאוד היה מנת חלקן של הבנות האלו. משפחותיהן התכחשו להן, כך שלא היה להן מקום אחר ללכת אליו. וכך כל חייהן היו מסכת ארוכה ובלתי נגמרת של חושך שחור משחור. והנה מגיע "פילומנה" ומספר את סיפורה של אחת הבנות האלו. אבל הסרט הזה מסרב לכעוס. באחת מסצינות השיא של הסרט זה אף נאמר בפירוש – "אני כועס!" אומר העיתונאי. אבל לפילומנה יש מערכת יחסים מאוד מורכבת עם אלהים. זה לא שחור ולבן. מצד אחד יש את סצינת הוידוי השקטה וחודרת הקרביים, ומצד שני את התגובה שלה לכעס של העיתונאי.

לא בכדי העיתונאי הוא אתאיסט, ופילומנה היא קתולית. לכאורה זה נעשה בכדי ליצור קונפליקט דרמטי. למעשה, הדיון שפרירס מנהל בענייני דת הוא מורכב. לפילומנה נעשו כמה וכמה עוולות משוועות בשם האל. אבל זה לא מונע ממנה להמשיך ולהאמין באלהים. וגם בסוף, עם גילוי העוול הגדול מכולם, פילומנה מתנהלת בכבוד, במחשבה שקולה, מפגינה אמונה נוצרית יותר מהנזירות שלכאורה אמונות על כתבי הקודש יותר מכולן. ולעומת זאת, העיתונאי הנהנתן והסנוב, לכאורה איש מנומס ונעים הליכות, אך למעשה הוא חסר כבוד לפרטיות של אנשים (מתוקף תפקידו, או שאולי זה תפקידו שנזל אל אופיו, השפיע עליו). במהלך המסע שהוא עובר ביחד עם האשה הפשוטה אבל המורכבת הזו, פילומנה, הוא יילמד קצת על דרך ארץ. האם אנחנו צריכים את המבנה הזה, את "בית האל" (מנזר, כנסיה, בית כנסת) כדי להאמין באלהים, להתנהל בצל דרכיו? האם אפשר להאמין באלהים ובאותה נשימה לקבל את העוולות הגדולות של החיים?

סטיב קוגן (בתפקיד העיתונאי) וג'ודי דנץ' (בתפקיד פילומה) ב"פילומנה"

סטיב קוגן (בתפקיד העיתונאי) וג'ודי דנץ' (בתפקיד פילומנה) ב"פילומנה"

סטיבן פרירס מביים את "פילומנה" בשקט ובצניעות. הוא מסרב להיסחף לסנסציוניות. המוסיקה הנהדרת של אלכסנדר דספלה מונחת על התמונות בצורה שמורידה כל פעם את טון הדיון, מונעת ממנו להפוך למשהו בוטה. המשחק של שני השחקנים הראשיים מעורר התפעלות, ובמיוחד נוגעים הדברים לשחקנית הראשית, ג'ודי דנץ. דיים דנץ' ידועה כשחקנית מכובדת, שייקספירית, מלכותית, ואילו כאן היא כאילו משילה מעצמה כל חשיבות עצמית, נותנת לגופה להיות קל, פשוט, ועם זאת, להביע את כל מכאוביה של אישה שעוול גדול נעשה לה לאורך חיים שלמים. הופעתה המרגשת של דנץ' נעזרת בקלוז-אפים מופלאים ממש של הצלם רובי ריאן (מי היה מאמין שמי שעבד עם הבמאית המחוספסת אנדריאה ארנולד, וצילם לה את "מחוץ למים" ואת "דרך אדומה", וגם את "צרעה" הקצר זוכה האוסקר, הוא זה שעומד מאחורי הצילום המפואר של "פילומנה"). גם סטיב קוגן, השחקן שממול דנץ', יודע לא להפוך את הדמות שלו לקריקטורה, אלא לאדם אנושי, בשר ודם, שאני יכול להאמין לו (קוגן גם השתתף בכתיבת התסריט כאן, והוא גם אחד המפיקים של הסרט).

גם בסצינות הכי מרגשות בסרט (ויש כמה וכמה כאלו) יודע פרירס לא ללחוץ בכוח על הדמעות. הן מגיעות כי הסיטואציה דורשת, לא כי הבמאי העלה את המוסיקה, או האריך את הסצינה שלא לצורך. ודווקא בגלל הבימוי השקול והאינטלגנטי הזה הסרט הזה כל כך יפה בעיניי, כל כך מרגש. הוא אנושי כל כך, פשוט ועם זאת מורכב, הוא נותן כבוד לצופה שיבין ויתרגש מבלי לכוון אותו (או יותר נכון – עם כיוונים כמעט בלתי נראים). מפתיע אותי שסרט שכזה, שלא נעשה עם מחשבה על הוליווד ועל הצלחה קופתית, דווקא סרט כזה זוכה להכרה של הממסד ולמועמדויות לאוסקרים. אבל הפעם הם צודקים. מאוד כדאי לראות את הסרט היפהפה הזה.

איתן ווייץ

עקבו אחרי בטוויטר, או צרו איתי קשר במייל: Eithanwe@012.net.il

תודה שבאתם וקראתם. אשמח לארח אתכם שוב בבלוג שלי, בכתובת: Eithan.co.il

3 מחשבות על “פילומנה: To err is human, to forgive divine

  1. אכן, אחלה סרט. ואני לא מאוביו של הבמאי הזה (אבל חלק גדול מסרטיו- עוד לא ראיתי).
    סרט קטן, סיפור מהחיים. ישר ולעניין שכזה. לא בא להרעיש ולגלות את העולם מחדש. 4 כוכבים קלאסי. אכן.
    לטעמי גם "העבר" הוא 4 כוכבים. שנוגע ב 4.5 כוכבים גם. אבל ניסלח. הפעם. (:

  2. אהלן איתן. קראתי כמה מביקורותיך. ראשית – תודה על ההמלצה ל'מגדלנה'. זה חינם בוואלה VOD, אצפה בו היום. שנית – אני נמנה הן על חובבי סרטי האיכות ('סרטי אופי') והן על חובבי זבלוני האקשן והמד"ב. מהסרט של טום קרוז 'קצה המחר' נהניתי לאללה…………מת על מד"ב אני, ועל כל מה שקשור למד"ב. ולטעמי טרילוגיית (אפילו הסרט הרביעי, אבל פחות) ג'ייסון בורן שייכת לסרטי האקשן המובחרים של שנות האלפיים.
    המחברת הגדולה – קראתי את הספר לפני 12 שנה ושכחתי לגמרי מעובדה זו, עד שבא הסרט והזכיר לי. צפיתי בסרט. אי אפשר להגיד שהוא מהקשים שראיתי. ממוצע לחלוטין. זה לא 'איש הפיל' או 'אקספרס של חצות', או אפילו 'משחקי שעשוע', מסוג הסרטים שגורמים לך להתנועע באי נוחות בכסא בעת הצפיה. האם צפית בסרט הצרפתי המזוויע 'קדושות מעונות'? הוא ב א מ ת אחד הסרטים המסויטים ועוכרי-השלווה שצפיתי בהם אי פעם.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s