רכבת הקרח: סרט אקשן קוריאני משובח

אז הנה סוף סוף הוא מגיע. סרט אקשן כמו שצריך. סרט אקשן מקוריאה. אקשן מסחרר, אכזרי, מדמם. במאי שיודע את העבודה. מסר שחור משחור על טבע האדם, עם תקווה בצידה. וגם כששמים את כל זה בצד – מדובר פשוט בבידור עשוי היטב. סרט משובח.

אני אומר כבר הרבה זמן – אני לא אמון על סרטי אקשן. אבל אם כבר – אז קוריאנים. הם יודעים את העבודה. והנה, כבר בכותרות הפתיחה, מופיע שמו של פארק צ'אן ווק כאחד ממפיקי הסרט. זה היה הוא שפתח את השער, עוד בשנת 2000, עם "איזור בטחון". ואז הגיעה טרילוגיית הנקמה שלו, כולל "אולדבוי" המונומנטלי שלו (בארץ קראו לסרט הזה "שבעה צעדים", זה שזכה לרימייק אמריקאי כושל לאחרונה). וזה לא סתם שאני מזכיר אותו. את "רכבת הקרח" ביים בונג ג'ון הו, מישהו שאני מחשיב מטובי הבמאים בעולם היום (הרבה יותר טוב מפארק צ'אן ווק, לטעמי). אבל רובו של הסרט הזכיר לי את הסצינה הזו מתוך "אולדבוי". סצינת הקרב במסדרון. כל הסרט הזה מתרחש ברכבת. והרכבת הזו היא מסדרון אחד ארוך של קרבות מדממים מאוד.

בונג ג'ון הו. הבמאי של "רכבת הקרח".

בונג ג'ון הו. הבמאי של "רכבת הקרח".

ובסוף אד האריס הוא אלהים. הוא כבר להמשיך לקרוא