פסטיבל קולנוע צרפתי: משמעות

יש שחקן קולנוע צרפתי אחד (בלגי, בעצם) שאני עוקב אחרי הקריירה שלו כבר כמה שנים. הוא מוכיח שוב ושוב שהוא קומיקאי מוכשר, וגם שחקן דרמטי עם עומק לא שכיח. יש לו שם קצת מסובך: בנואה פולוורדה (או משהו כזה). והוא הערך העיקרי (והכמעט יחיד) של הסרט הזה, "משמעות" (במקור קוראים לסרט הזה "מקום על פני האדמה").

צלם רווק, בודד, מיואש מהחיים, מעביר עוד יום ועוד יום בלי הרבה תקווה. הוא מטפל בבן הקטן של השכנים כאילו הוא היה בנו שלו, אבל זה על הדרך. זה לא ממש שלו. ואז, יום אחד, הוא שומע מהדירה ממול צלילי פסנתר. הוא מציץ (ומצלם) ונפגע. ומערכת היחסים בינו לבין הבחורה הזו היא מרכז הסרט. אבל זו מערכת יחסים עקרה.

מקום בגן עדן על פני האדמה (משמעות)

מקום בגן עדן על פני האדמה (משמעות)

אני לא ממש מבין את הצד שלה (אריאן לאבד, השחקנית היווניה-צרפתיה, שאפשר לראות עכשיו בישראל ב"בן של אלהים", משחקת אותה בחן מסוים, אבל גם באנמיות שלא מעבירה את מה שעובר עליה). אני לא מבין מה הפסיכוזה שלה. בעוד הצד שלו מאוד מפורט תסריטאית (ובעזרת הפירוש רב הרבדים של פולוורדה), הצד שלה מוזנח ושטחי. אז יש לה משפחה די פסיכית (בסצינת ארוחת ערב די מביכה). והיא דואגת לבחורה הנופלת חזרה לסם במרכז הקהילתי בו היא מתנדבת. והיא גם כותבת איזו תזה על עתיקות לאוניברסיטה. אבל הכל בנגיעות. אין לי ממש הסבר על החיים שלה, ולמה היא עושה את מה שהיא עושה. ומתוך כל זה נובע שאני לא ממש מבין למה הגיבור שלנו נמשך אליה, ולמה הוא כל כך נקשר אליה (מלבד, כמובן, מצבו האישי הלא מזהיר). בנוסף, שתי מערכות היחסים של הגיבור (עם הילד ועם האישה) מתנגשות ולא תומכות אחת בשניה. כך יוצא שהילד נזנח לחלקים ארוכים בסרט, וגם כשהם יוצאים לבילוי משותף, הילד שותק בד"כ, נעזב לנפשו, והצלם נותן את תשומת ליבו לאשה (ואגב, רוב הסרט מתאר מערכת יחסים אפלוטונית המתפתחת לאהבה עמוקה, אבל סצינת הסקס היחידה בסרט היא כל כך נטולת קונטקסט עד שזה כבר מכעיס).

מלבד התסריט הלוקה בחסר של הסרט הזה, יש כאן שימוש חסר דמיון במוסיקה. יש כאן גניבה בוטה מפס הקול של "השעות". קטעים שלמים מתוך המוסיקה המאוד אמוציונלית של פיליפ גלאס משולבים כאן כמעט במלואם. וזה לא היה מכעיס אותי כל כך אם היה נעשה בהם שימוש ראוי. אבל כשקטעי פסנתר כל כך עמוקים מונחים על גבי סצינות חסרות קונטקסט, הם לא מגבירים את הרגש, אלא רק מדגישים את הפער הגדול בין מה שהיה יכול להיות סרט מרגש ועמוק לבין התוצאה – סרט מנוכר שחותר למטרה לא ברורה.

לפעמים גם שחקנים מאוד טובים לא יכולים להציל סרט. ולמרות שבנואה פולוורדה נותן את כל כולו בסרט הזה, אין ל"משמעות" הרבה משמעות מעבר לזה.

הקרנות נוספות של "משמעות", למי שבכל זאת רוצה:

מחר, ה-30/03, בסינמטק חיפה

ומחרתיים, ה-31/03, בסינמטק ירושלים. ובאותו יום תהיה הקרנה נוספת בסינמטק תל אביב.

איתן ווייץ

עקבו אחרי בטוויטר, או צרו איתי קשר במייל: Eithanwe@012.net.il

תודה שבאתם וקראתם. אשמח לארח אתכם שוב בבלוג שלי, בכתובת: Eithan.co.il

מחשבה אחת על “פסטיבל קולנוע צרפתי: משמעות

  1. תודה על דבריך לגבי הסרט, נחמד שישנו בלוג כזה, גם אם אני לא מסכים איתך כלל. הסרט טוב מאוד לדעתי ומצליח במה שהוא מתכוון אליו (לדעתי). הגיבור הוא הצלם והמודל-מושא אהבה-אובייקט שלו לא אמורה לעניות דעתי להפוך לדמות מלאה עבור הצופה מכיוון שהאמן המיוסר, הצלם, לא מצליח להפיח בה חיים של ממש, מאחר וסיפור אהבה בינהם לא אפשרי כלל. והלידה שהיא נולדת, היא אחרי התאבדותה הרומנטית מאוד והופעת פניה באמבט עם התמיסה בחדר החושך שלו. אחרי מותה היא תמונות בגלריה.
    לסרט ישנם רבדים אחרים מאשר "סיפור דרמה / אהבה" וזהו כוחו.
    חבל שלא הבנת אותו, לדעתי. לא, חבל שלא עברת חווייה בצפיה בו. אני מניח שאנשים אחרים, אולי גם כמה אמנים מתוסכלים (?) כן עברו כזו.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s