פסטיבל קולנוע רומני: כולם במשפחה שלנו

ואך נגמר פסטיבל הקולנוע הצרפתי (ואם לומר את האמת, הוא עדיין נמשך עוד כמה ימים, בסינמטקים השונים), סינמטק תל אביב כבר מקדם את פני הרומנים. אמנם עם היצע קטן יותר, אבל לא פחות איכותי. סרט הפתיחה של הפסטיבל היה הזוכה הגדול של פרסי האקדמיה הרומנית בשנה שעברה. ואתמול, כשראיתי את הסרט, אני מבין למה.

כמה חרא בן אדם יכול לאכול? כמה השפלות הוא יכול לעבור? כמה העלבות הוא יכול לסבול? איפה נמצאת נקודת השבירה שלנו? וגם אם אנחנו אנשים טובים בבסיס, איפה עובר הקו שבחצייתו גם אנחנו נהפוך לאנשים אלימים שעושים דברים מטורפים? "כולם במשפחה שלנו" הוא טסט קייס מעניין לשאלות האלו.

גבר גרוש מגיע אל בית גרושתו כדי לקחת את ביתם המשותפת לחופשה של כמה ימים, כפי שהוסכם בהסכם הפרידה שלהם שנחתם בבית המשפט. האם טוענת שהילדה חולה, ומסרבת למסור אותה לידי הגרוש. אבל הוא מתעקש לנצל את זכותו להיות אבא. והויכוחים המתעוררים בעקבות התסבוכת הזו (הכוללים גם את אם הגרושה ואת בן זוגה הנוכחי) מתדרדרים מהר מאוד לאלימות קשה וכמעט בלתי מתקבלת על הדעת.

toata lumea din familia noastra

להמשיך לקרוא