פסטיבל קולנוע רומני: כולם במשפחה שלנו

ואך נגמר פסטיבל הקולנוע הצרפתי (ואם לומר את האמת, הוא עדיין נמשך עוד כמה ימים, בסינמטקים השונים), סינמטק תל אביב כבר מקדם את פני הרומנים. אמנם עם היצע קטן יותר, אבל לא פחות איכותי. סרט הפתיחה של הפסטיבל היה הזוכה הגדול של פרסי האקדמיה הרומנית בשנה שעברה. ואתמול, כשראיתי את הסרט, אני מבין למה.

כמה חרא בן אדם יכול לאכול? כמה השפלות הוא יכול לעבור? כמה העלבות הוא יכול לסבול? איפה נמצאת נקודת השבירה שלנו? וגם אם אנחנו אנשים טובים בבסיס, איפה עובר הקו שבחצייתו גם אנחנו נהפוך לאנשים אלימים שעושים דברים מטורפים? "כולם במשפחה שלנו" הוא טסט קייס מעניין לשאלות האלו.

גבר גרוש מגיע אל בית גרושתו כדי לקחת את ביתם המשותפת לחופשה של כמה ימים, כפי שהוסכם בהסכם הפרידה שלהם שנחתם בבית המשפט. האם טוענת שהילדה חולה, ומסרבת למסור אותה לידי הגרוש. אבל הוא מתעקש לנצל את זכותו להיות אבא. והויכוחים המתעוררים בעקבות התסבוכת הזו (הכוללים גם את אם הגרושה ואת בן זוגה הנוכחי) מתדרדרים מהר מאוד לאלימות קשה וכמעט בלתי מתקבלת על הדעת.

toata lumea din familia noastra

שני אלמנטים עיקריים עומדים לזכות הסרט המעולה הזה: משחק מצוין של כל השחקנים. וצילום מדהים, ממצלמה שמוחזקת ביד לכל אורך הסרט, ונותנת הרגשה של סרט דוקומנטרי בכלל. זה ברור שהסרט מבוים, ושהשחקנים משחקים סצינות שכתובות היטב (עם דיאלוגים מצוינים), אבל הצילום (שלא מפחד להסתנוור מהשמש, מרעידות מזדמנות, או מ'טעויות' צילום אחרות) מעניק לסיטואציות הרגשה חריפה של אוטנתיות. למרות רמות האלימות הקשות שהסרט עובר בהן, זה נראה אמין לחלוטין. בחוכמה רבה, במאי הסרט קבע את הסיטואציה המרכזית, זו שתופסת את רוב הסרט, בתוך חלל קטן של בית צפוף, ובכך המתח של הסרט הולך ומתגבר. בשלב מסוים המשטרה לוחצת מבחוץ. יש עניין עם בני ערובה. המתח בסרט הזה רק עולה ועולה. והכל דחוס לתוך סרט לא ארוך. סרט של כסיסת ציפורניים.

ובנוסף, חלק גדול מהמעשים מתרחשים לעיני הילדה עצמה. רק בת 5, וכבר פוערת עיניה אל מול הטבע האנושי בהתגלמותו המכוערת ביותר. אם מיכאל האנקה מביים סיטואציות כאלו בקור מקפיא, ובכך הוא תוהה על טבע האדם הרע מנעוריו לפי תפיסתו (ב"משחקי שעשוע", למשל), הרי שראדו ג'ודה, הבמאי הרומני של "כולם במשפחה שלנו" בא לסיטואציה דומה עם הרבה יותר חמלה, אבל עם תוצאה פחות או יותר דומה. האדם הוא טוב, גם אם יש לו פיוז קצר. אבל אם תלחץ על הכפתורים שלו מספיק זמן, גם הוא יהפוך לחיית טרף, כמעט כמו בסרטים של האנקה.

"כולם במשפחה שלנו" הוא סרט מרתק, צפיית חובה לכל מי שאוהב קולנוע שגם גורם לך לחשוב, וגם מעלה את מפלס הרגש לרמות גבוהות מאוד. עוד דוגמא לאיכות הגבוהה של הקולנוע הרומני העכשווי.

הקרנות נוספות של הסרט:

ב-07/04 בסינמטק ירושלים

וב-12/04 בסינמטק חיפה

איתן ווייץ

עקבו אחרי בטוויטר, או צרו איתי קשר במייל: Eithanwe@012.net.il

תודה שבאתם וקראתם. אשמח לארח אתכם שוב בבלוג שלי, בכתובת: Eithan.co.il

 

 

מחשבה אחת על “פסטיבל קולנוע רומני: כולם במשפחה שלנו

  1. אופ טופיק:
    עוד חודש וחצי זה שוב מתחיל והרשימה ארוכה:
    ————————-
    איתן לאורי 1: תודה על הלינק. אני למד ש:
    1. 38 סרטים מתחרים.
    2. ראיתי כבר 4 מהם: "אנשים כתומים" – חביב, אבל לא ישאיר חותם; "אחרי הים" – השתעממתי; "לוויה בצהרים" – סרט יפהפה בעיניי; ומהפרינג' – "רשימות קצמן" – סרט מאוד יפה ומעורר מחשבה.
    3. בחודש הבא אני בחופשה של שבוע בחו"ל. מקווה לא להפסיד אף אחת מההקרנות (עדיין לא ראיתי לו"ז הקרנות)

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s