פסטיבל קולנוע רומני: האוטוביוגרפיה של ניקולאי צ'אושסקו

סרט רומני של 3 שעות. דוקומנטרי. האם אני אעמוד באתגר?

עמדתי. בגבורה. אבל לא בטוח שזה היה שווה את המאמץ.

ניקולאי צ'אושסקו. האיש ששלט ברומניה ביד ברזל במשך 25 שנה. מאמצע שנות ה-60 עד סוף שנות ה-80. עד שסולק בהפיכה ע"י העם. הפיכה שהיתה חלק מהתפרקות כל הגוש הקומוניסטי המזרח אירופי.

מה שיש לנו בסרט הדוקומנטרי הזה הוא דווקא בחירה נועזת ולא שגרתית: אנדריי אוז'יצה הבמאי מחליט לספר את סיפורו של הרודן הרומני ללא קריינות, ללא כיתוביות הסבר, ללא ראיונות עם אנשים מקורבים. הסרט כולו, אבל ממש כולו, הוא אוסף של קטעי ארכיון שבהם נראה ניקולאי צ'אושסקו. עבודת אוצרות מרשימה העוקבת אחר שלטונו ארוך השנים של הניקולאי. בעריכה סבלנית, עם עבודת פס-קול מרשימה מאוד, מספר הבמאי על תחנות בחייו של האיש ששלט במדינה במשך 25 שנה. תחנות בחיי המדינה.

אבל

nicolae ceausescu

הרי ידוע שהרודן (ואשתו) הודחו בבושת פנים. הסרט מתחיל מהמשפט המאולתר שעשו להם ההופכים (את תמונות ההוצאה להורג, שאני זוכר טוב מאוד מהדיווחים החדשותיים של אז, את התמונות האלו הבמאי לא מראה). היתה הסיקוריטאטה. המשטרה החשאית. היו כל מיני מעשים שנעשו במחשכים. ואת כל אלו לא רואים בסרט. הרי הסרט הדוקומנטרי הזה הוא אוסף קטעי ארכיון משנות שלטונו של רודן. והרי כל ההחלטות החשוכות באלו נלקחו ויושמו הרחק מאור המצלמות. כך שהן נעדרות לחלוטין מהסרט הזה. אז מה שנראה לעין הוא דמות של אדם שמאמין באופן פנאטי כמעט בתורה הקומוניסטית, ומיישם אותה באדיקות במשך רבע מאה. הוא דואג לפועל הפשוט, ואכן, הוא דואג לבקר באתרי בנייה, מפעלים, שווקים (מעין גרסה רומנית של שוק מחנה יהודה), וגם, ממש לקראת הסוף, ביקור מגוחך ומשעשע למדי במאפיה בפריפריה (מגוחך מכיוון שברור שכל השפע המוצג שם למנהיג המזדקן הובא לשם במיוחד לכבודו. הכינו שם את 'מסדר המפקד'). צ'אושסקו דאג במשך כל שנות שלטונו לבסס את הקשר עם מדינות אחיות שדגלו בתורה דומה, ואכן הסרט מלא במפגשים עם מנהיגי מדינות קומוניסטיות (צ'כוסלובקיה, הונגריה, פולין, ברה"מ, וגם סין). והוא גם דאג לשמור על קשר עם העולם המערבי (אפילו נשיא ארה"ב, ניקסון, ביקר ברומניה. וגם נשיא צרפת). ניקולאי צ'אושסקו, לפי הסרט הזה, היה בסך הכל אדם שהאמין שהוא עושה טוב למדינה שלו, וגם אם זה הגיע לפולחן אישיות במימדים מגוחכים למדי, בסך הכל היתה לו כוונה טובה.

אבל כיוון שהסרט משתמש רק בחומרים ארכיוניים, מבלי לנסות אפילו לחפור אל מתחת לפני השטח, מתקבלת כאן תמונה מאוד חד צדדית ולא אמינה. וכך יוצא שהסרט הדוקומנטרי הזה הוא לא רק ארוך, ובחלקו מעייף וחוזר על עצמו, הוא בעיקר חוטא לאמת. מה גם שהוא שטחי, ולא ממש יורד לעומק התהליכים הכלכליים והפוליטים שהתרחשו במהלך אותה תקופה. הרי שידורי הטלויזיה המרכיבים את הסרט הזה היו מסך עשן שהשלטון הקפיד לפזר בכדי שהציבור לא יוכל לראות את האמת. אי אפשר באמת להסביר את התככים הפוליטיים שאפשרו לצ'אושסקו ל'היבחר' שוב ושוב, או את התהליכים הפוליטיים שהתרחשו בברית המועצות שהחישו את התמוטטות הגוש המזרחי כולו. הרי כל אלו לא באו לידי ביטוי בשידורים הרשמיים של המדינה. והשידורים האלו הם המקור היחיד של החומרים מהם מורכב הסרט הזה.

אז לא, לא ממש סבלתי במהלך הסרט המאוד ארוך הזה. זה לא דבר של מה בכך לראות אדם מזדקן מול עיניך. ולראות את הלהט שלו לתורה הקומוניסטית, את הכריזמה שבעזרתה הוא הנהיג מדינה – יש בזה ערך. וקולנועית, עבודת העריכה, ובעיקר עריכת הפסקול החכמה, היודעת להוריד ולהעלות ווליום חליפות כדי לא להעמיס על האוזן – קולנועית הסרט הזה די מרשים. רק שאני לא בטוח שהמניפולציה שהסרט הזה עושה לא חורגת מגבולות האתיקה.

הקרנה נוספות של הסרט, למי שרוצה בכל זאת:

ב-13/04 בסינמטק ירושלים

איתן ווייץ

עקבו אחרי בטוויטר, או צרו איתי קשר במייל: Eithanwe@012.net.il

תודה שבאתם וקראתם. אשמח לארח אתכם שוב בבלוג שלי, בכתובת: Eithan.co.il

 

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s