פסטיבל קולנוע רומני: אני מכשפה קומוניסטית זקנה

והפסטיבל הרומני עדיין ממשיך. היה גם סרט אחד אתמול שרציתי לראות, אבל הייתי מאוד עייף, אז דילגתי עליו. והיום הגעתי כבר יותר רענן ל"אני מכשפה קומוניסטית זקנה". סרט קטן וזניח, אבל גם חביב ונעים ברובו.

הרומנים ממשיכים להתחשבן, בדרכם, עם העבר הקומוניסטי. בסרט הזה יש סוג של נוסטלגיה לימים ההם, אבל גם ראיה מפוכחת. כן, כולם יודעים שניקולאי צ'אושסקו היה רודן חסר רחמים, אבל, כמו שאומרת גיבורת הסרט באחת הסצינות, לחיים הרגילים של האנשים הפשוטים זה לא ממש חלחל. היו חיים עניים, לא קלים, ועם זאת, היתה אחווה. אנשים התרועעו אחד עם השני, חלקו צרותיהם עם אחרים, התנחמו אחד עם השני. והקפיטליזם? לא יותר טוב. גם כאן וגם שם המצב הכלכלי לא מזהיר. בהבדל אחד: האנשים הקפיטליסטים הם אדם לאדם זאב. אין אחווה. אז מה יותר טוב?

המסקנה העצובה הזו מתווכת לקהל בסרט מינורי למדי. בבחירה חכמה לטעמי של הבמאי הוא נמנע מדרמות גדולות. מסצינות קורעות לב. מהיסטריה. הכל כאן על מי מנוחות. לעיתים אפילו משעשע למדי. "אני מכשפה קומוניסטית זקנה" הוא סרט מאוד להמשיך לקרוא