דוקאביב 2014: אהבה לא צפויה

אז איך זה הולך בדרך-כלל?

בא לכם לראות סרט. אתם מחפשים בלוחות הזמנים בעיתון. תועים במבוך שמות הסרטים. מחליטים לחפש קצת יותר חומר. קוראים תקצירים של סרטים. נעצרים על אחד שנראה לכם מעניין. יש בסיפור של הסרט משהו. אתם הולכים וקונים כרטיס. ובסרט יש הרחבה של התקציר. איך הגענו לכאן, ומה עושים עם זה. ואז אתם מגיבים לסרט, לדרך התפתחות הסיפור, למשחק, לצילום, לבחירות הבימוי, למכלול הזה שנקרא סרט.

"אהבה לא צפויה" לא עובד ככה.

אהבה לא צפויה הוא סרט מתוקצר. קראתם את התקציר, ראיתם את הסרט. באמת. כל מה שיש בתקציר, יש גם בסרט. וזהו. אין יותר. ואיזה פספוס.

לכאורה, יש כאן סיפור יוצא דופן. היה היתה פעם ילדה עזובה.

unexpected love

היא מצאה לעצמה מקום מפלט אצל הספר השכונתי. ואז היא גם העלילה עליו שהוא ביצע בה מעשים מגונים. הוא ישב בכלא כמה שנים על לא עוול בכפו. היום הם נשואים. נשמע מרתק. אבל בסרט אין כלום מעבר לזה. שום דבר. אין שום הרחבה של הסיפור.

ההתחלה דווקא יפה. יש קצת רקע. יש כמה מילים על הילדה העזובה הזאת. יש מונטאז' יפה של שכונת המגורים הזו. ויש מוסיקה נוגה. אבל כשמגיעים לעניין – פוף, הוא עובר. איך קרה שהיא העלילה עליו? מה היא בדיוק אמרה? מתי קרה מה שהיא אומרת שקרה? מה בדיוק פרטי האירוע? מה הגרסה שלו? מה הגרסה של הנוכחים-עדים במקום?

כלום. שום דבר. פתאום יש משפט. פתאום יש כלא.

ואז, אחרי שהוא משתחרר, היא מגיעה לבקש סליחה. איך? מה היא אמרה לו בדיוק? למה? ומה היתה תגובתו באותו רגע, ומה היתה תגובתו אח"כ? ומתי הם התחילו להתאהב? ומתי הם החליטו להתחתן?

כלום. שום דבר. פתאום יש חתונה. ופתאום יש הריון.

יש משהו מאוד מתסכל בצפיה ב"אהבה לא צפוויה". כאילו שהבמאית לא ממש יודעת לדובב את מרואיניה. היא לא ממש יודעת להיכנס לעומק. לתת ספיציקציה לאירועים. יש כאן סיפור מאוד יוצא דופן. אבל הוא לא קיים.

מה גם שאני לא ממש בטוח מתי בדיוק הצטרפה הבמאית לסיפור, ומתי היא התחילה ללוות את הדמויות. וכך גם נדמה לי שחלק מהסצינות מבוים, משוחק מחדש ע"י הדמויות שהיו שם במקור. והדמויות האלו הן לא שחקנים. זה צורם במיוחד בסצינת השחרור מהכלא (אז עוד לא היתה בקשת סליחה ולא היתה התאהבות, אז לא היה עדיין סיפור). זה לא עבד ב"אגדה על ניקולאי וחוק השבות" של דוד אופק, וזה לא עובד גם כאן (למרות שלזכותו של אופק צריך לומר שהוא היה גלוי מהרגע הראשון, ואמר שמדובר בבימוי מחדש. כאן, ב"אהבה לא צפויה", לא ממש ברור מה מבוים ומה לא).

בקיצור, היה כאן חומר נפלא לסרט יוצא דופן. מה שיצא בסוף הוא סרט שהוא החמצה גדולה.

עוד הקרנות של הסרט, למי שבכל זאת רוצה:

ביום חמישי, ה-15/05, וביום שבת ה-17/05.

איתן ווייץ

עקבו אחרי בטוויטר, או צרו איתי קשר במייל: Eithanwe@012.net.il

תודה שבאתם וקראתם. אשמח לארח אתכם שוב בבלוג שלי, בכתובת: Eithan.co.il

מודעות פרסומת

מחשבה אחת על “דוקאביב 2014: אהבה לא צפויה

  1. בגדול אתה צודק בחלק גדול מדבריך. רב הסתום בסרט על פני הגלוי. אבל, קל לשבת בבית ולכתוב ביקורת ובעיקר קל לראות את המחצית הריקה של הכוס, שזה מה שאנשים שכותבים על קולנוע (בניגוד לאנשים שעושים קולנוע) בדרך כלל רואים. אלו היית מכיר קצת את הרקע של צילומי הסרט, היית יודע כמה קשה הייתה עשייתו וכמה קשה היה לדובב את הדמויות. הדבר הראשון- תחת חיסיון משפטי, הדבר השני- העורך דין לא מרשה והדבר השלישי- האימא לא מסכימה. בקיצור לנוכח המגבלות, פלא בכלל שיצא סרט ולדעתי הסרט היה זכאי לפרס בקטגוריה "עשיית סרט תעודה בתנאים בלתי אפשריים", שמן הראוי להנהיג אותה. תחשוב על זה. ובכלל, תתחיל להסתכל על המחצית המלאה של הכוס. יש בה די והותר וחוץ מזה חייך ישתנו לגמרי, כי זה ירגיל אותך באופן כללי לראות את הצד הבהיר של החיים ולא רק את הצד האפל. בהצלחה….

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s