דוקאביב 2014: דוריס פיין, גנבת יהלומים

סרט חביב. ונחמד. וזהו. באמת. אין הרבה מה לומר על הסרט הזה.

אני חושב שבמאי הסרט הזה ניגשו לסיפור של דוריס פיין מהזוית הלא נכונה. הנה יש אשה בת 80 העומדת למשפט באשמת גניבה של תכשיטים. איזה קטע. כלומר: יש כאן גימיק. אבל גימיק לבד לא מחזיק סרט. אז קירק מרקולינה ומת'יו פונד מרחיבים את היריעה: הם מספרים את כל סיפור חייה של האשה המבוגרת הזו, דוריס פיין. ומכיוון שיש להם גישה לגיבורת הסיפור בעצמה, רוב הסרט אכן מסופר מפיה. וזהו החלק של הסרט ששם חיוך רחב על הפנים. אבל זוהי גם הבעיה של הסרט.

doris payne

"דוריס פיין, גנבת יהלומים" הוא סרט שבעצם מורכב משני סרטים: אחד הוא מעקב אחרי המשפט שמתנהל נגדה בהווה, והאחר הוא סיפור חייה מלאי ההרפתקאות המרתקות של דוריס פיין. החלק הראשון לא מעניין מספיק, מכביד, תוקע את הסרט כל הזמן. החלק השני, של 'איך הגעתי עד הלום', הוא החלק המקסים והחמוד של הסרט. הרי מדובר בקסם של הפשע. בשארם של פורעי החוק. לא באלימות של ה'סופרנוס', אלא בחלקלקות של 'אושן 11' (שמוזכר בסרט עצמו). הרבה עושר ישר לרשתית, ניצוצות בעיניים, התרגשות של ממש, יש בסרט הזה כשמדברים ומספרים על מעלליה של דוריס פיין בצעירותה. הנסיון לתרץ את מעשיה בגזענות שחוותה בילדותה, או בהיותה ילדה לאבא מתעלל, הנסיון הזה למצוא רקע פסיכולוגי לפעולותיה הוא נסיון מסכן. מדובר בסרט בידורי ממדרגה ראשונה. וככזה הוא יודע את העבודה: מוסיקת הג'ז המלטפת והקלילה המלווה את רוב הסרט (כאילו זה סרט של וודי אלן), הצילומים באורות צהובים חמים, השחזורים המלטפים, והכי חשוב – ההתלהבות של הדמות הראשית, בת 80, כשהיא חיה את אותם רגעים מסמרי שיער מחדש – כל אלו עוברים הלאה לקהל הצופים, מרגשים, מצחיקים, סוחפים.

אבל אז הסרט חוזר להיום. וכל מה שקורה עם המשפט בהווה תוקע את הסרט המלבב הזה, מוריד אותו מענני השמחה אל קרקע עגומה. למעט רגע אחד שבו הבמאי עצמו מוכיח את נשוא סרטו על שקר (אחד מיני רבים), אין כאן רגעים של התעלות מעבר לשגרתי. הגימיק לא באמת מחזיק את העניין. והעריכה של הסרט הזה מתעקשת לאזן את הסיפור של אז ושל עכשיו, וכך יוצא ש"דוריס פיין, גנבת יהלומים" הוא חצי סרט מקסים ומלבב, וחצי סרט נסחב ומעיק. מה גם שלקראת הסוף, במאי הסרט מנסים להפוך את הסיפור העכשווי של הסרט לדרמה סוחטת דמעות (האם אשה בת 80, שגופה כבר מתחיל לבגוד בה בהיותו לא צעיר כבר, האם היא תישלח לכלא?), והדרמה הזו נדמית לי מביכה יותר ממעניינת.

בגוף הסרט מסופר שתסריט עם סיפור חייה של דוריס פיין מסתובב בהוליווד, ושהאלי ברי אמורה לככב בתפקיד הראשי. את הסרט הזה, שבטח יהיה סרט אקשן סוחף ומאוד אלגנטי, את הסרט הזה אני רוצה לראות. הסרט הדוקומנטרי על חייה של דוריס פיין הוא מקסים ואלגנטי רק בחלקו, ומעיק ונסחב בחלקו האחר.

הקרנות נוספות, למי שרוצה לנסות:

ביום רביעי, ה-14/05, ובשבת, ה-17/05.

איתן ווייץ

עקבו אחרי בטוויטר, או צרו איתי קשר במייל: Eithanwe@012.net.il

תודה שבאתם וקראתם. אשמח לארח אתכם שוב בבלוג שלי, בכתובת: Eithan.co.il

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s