נימפומנית: אני, לארס פון טרייר, הבמאי הכי גדול בעולם

לארס פון טרייר הוא הבמאי הכי גדול בעולם. זה לא (רק) אני אומר. לארס פון טרייר אמר את זה על עצמו, ספק ברצינות, ספק בצחוק, במסיבת העיתונאים בפסטיבל קאן לפני כמה שנים (לאחר ההקרנה של "אנטיכרייסט").

אה, מסיבת העיתונאים. אחרי הקרנת "מלנכוליה" בפסטיבל קאן הסתבך פון טרייר באמירה ספק אנטישמית האומרת משהו כמו:" אני מבין את היטלר". באחת הסצינות ב"נימפומנית" אומרת דמותו של זליגמן (סטלן סקארסגארד, מהקבועים של פון טרייר): "אני יהודי. אני אנטי ציוני. אבל זה לא אומר שאני אנטישמי". מכיוון שהאמירה הזו תלושה מכל קונטקסט בסיפור, ומכיוון שהיא מגיעה בשלב די מוקדם ביצירה המאוד ארוכה הזו (ארבע שעות בשני חלקים של שעתיים כל אחד), היה לי קל לקרוא את "נימפומנית" כסרט שהוא תשובה של פון טרייר לכל מקטרגיו. והתשובה הזו מגיעה בסצינה האחרונה ממש. שם, במונולוג של זליגמן, הוא מסביר שהוא לא חושב שנשים הן רעות מעצם קיומן (והרי הרבה טוענים כלפי פון טרייר שהוא שונא נשים ומתעלל בהן). להיפך. ואז מגיע אפילוג קצרצר. הסצינה האחרונה של הסרט היא כמו בדיחה מרושעת של פון טרייר על חשבון עצמו. כי כזה הוא פון טרייר. לא דופק חשבון לאף אחד. כולל לעצמו.

לכו תזדיינוו. לארס פון טרייר.

לכו תזדיינו. לארס פון טרייר.

אבל אני מקדים את המאוחר. כן, אני מאוד אוהב את פון טרייר. אני חושב שהוא הטוב בבמאי העולם כיום, או לפחות אחד מהכי טובים שיש. אבל אני צריך להזהיר: אם אתם להמשיך לקרוא