הנסיך הירוק: כמה רחוק תלך בשביל האויב-אוהב?

הסרט הזה עלה כבר בשבוע שעבר, אבל אני לא הייתי בארץ. אז הנה, השלמתי פערים.

על נדב שירמן שמעתי לפני כמה שנים, עת הוא הציג בקו-פרו את מה שאח"כ הפך להיות "מרגל השמפניה", סרט ריגול דוקומנטרי שזכה בהרבה פרסים (אבל לא יצא לי לראות). מ"הנסיך הירוק" כבר לא יכולתי להתעלם. זה ברור שזה העולם שמעסיק את שירמן. עכשיו יכולתי לבדוק למה כל העולם כל כך מעריך את שירמן (הסרט הזה כבר מגיע עם עיטור חשוב מסאנדאנס ועם ביקורות מהללות מארה"ב). ואחרי שראיתי, אני חושב שאני מבין למה  העולם אוהב אותו, אבל אני נשארתי עם לא מעט סימני שאלה.

כמו למשל: למה הסרט הזה בכלל דוקומנטרי? מצפייה בסרט זה ברור לי שלנדב שירמן יש יכולת טכנית מעולה, אוזן מצוינת ופיל טוב לעבודה אפקטיבית עם מוסיקה, חוש קצב טוב לעריכה, ואינטלגנציה גבוהה (גם רגשית) בכל הקשור להתפתחות הסיפור. ובכלל, חלק גדול מהסרט בנוי, עד כמה שאני יכולתי לראות, מסצינות שחזור מבוימות. אז למה לא לעשות את הצעד הנוסף, ולביים סרט ריגול מותח עם שחקנים? זה הרי ברור שלנדב שירמן יש עין טובה לפריימים, וחוש קולנועי מרתק. וגם כך חלק גדול מ"הנסיך הירוק" בעצם מבוים.

כשראיתי את הטריילר, הדבר הראשון שקפץ לי לעין זה הדמיון שלו לזוכה פרס האופיר מהשנה שעברה, "בית לחם". הרי גם שם וגם פה מדובר בעצם על מערכת יחסים בין מפעיל מהשב"כ לבין המודיע שלו. גם שם וגם פה מדובר במקורב מדרגה ראשונה לאחד הבכירים בחמאס. גם שם וגם פה מדובר על דילמות המעמידות את האינרטס הלאומי בקונפליקט עם האינטרס האנושי. וזה לא ש"הנסיך הירוק" נחות מבחינה טכנית. הוא רק משתמש בראיונות של שני אנשים אמיתיים המגוללים את סיפור חייהם, כל אחד בנפרד, ושל שניהם ביחד. ומצד שני, גם "בית לחם" התבסס על תחקיר מעמיק של יחסי מפעיל-מודיע. רק הטכניקה קצת שונה.

Green Prince

אבל יש משהו מאוד בסיסי שהפריע לי. בין כל השחזורים המבוימים וקטעי הארכיון האוטנתיים המשולבים ב"נסיך הירוק" יש את עמוד השדרה שלו: הראיונות עם שני הגיבורים. שתי בעיות עיקריות יש לי עם "הנסיך הירוק" בקשר לזה:

הראיונות מתבצעים בנפרד. אין, ולו לרגע אחד בסרט, קטע ראיון המתבצע בצוותא. כל אחד מהם מספר את החלק שלו, את הצד שלו, והעריכה (הקצבית והמשובחת) מדביקה הכל ביחד. אבל יש כאן גם אלמנט של הביחד, ולא רק של הלחוד. לא רק מה מפריד אותנו, הישראלים והפלסטינים, על האדמה הזו. אלא גם מה מחבר אותנו. וכך, גם כשמגיעים לסוף (המפתיע והנהדר), עדיין מדובר בשתי דמויות שונות, יחידות. היה חסר לי גם הביחד בתוך כל הלחוד.

והדבר השני שהפריע לי הוא שכל הסרט דובר אנגלית. אמנם הסצינה האחרונה בסרט עובדת כל כך טוב גם בגלל זה (היא מתרחשת בארה"ב), אבל מדובר כאן בסרט ישראלי החוקר נושא ישראלי-פלסטיני. למה הפלסטיני לא מדבר ערבית? למה הישראלי לא מדבר עברית? משהו בשפה של הסרט יצר לי הזרה. כאילו יש כאן משהו סטרילי מדי. שני אנשים יושבים ומדברים, בדיעבד, על הקשר שלהם, אבל עם כל העבודה הטכנית (המעולה) של הבימוי, ועם הסטריליות של השפה, ההפניה של הסרט החוצה, לחו"ל, במקום פנימה, לרגש, הותיר אותי קצת מחוץ לעניין.

וצריך גם לומר שבשלב מסוים היתה לי הרגשה שהסרט עשה תחקיר מעמיק, ושהוא יודע הכל על שני האנשים האלו, אבל הוא כאילו מוותר ולא רוצה לספר לי דברים מסוימים. כאילו יש בחלק מהדברים טפל, ובחלק מהדברים עיקר, ואני לא בטוח שחלק מהבחירות ששירמן עשה בעניין הזה נכונות. אני מדבר בעיקר על בסיס העזרה שהמודיע הגיש לשב"כ. במה הוא בעצם עזר כל כך? יש איזשהו אזכור של שולחן, וברור שהרבה טרוריסטים נעצרו בגלל המידע שהמודיע מסר. אבל אין ב"נסיך הירוק" ספציפיקציה של אילו דברים בדיוק עשה המודיע, מהו בדיוק המידע שהוא מסר שבעקבותיו נעצרו טרוריסטים. אני בטוח שחלק מהמידע הזה מסווג, ולא ניתן לחשוף אותו, אבל אני גם בטוח שיש דברים שכן אפשר לספר, והיו חסרות לי שתיים-שלוש סצינות שמספרות בפרטי פרטים על מה קרה בדיוק, ועל איך מידע ספיציפי מאוד שהמודיע מסר עזר ללכוד טרוריסט ספיציפי מאוד. אני מבין ששירמן התמקד יותר בקשר האישי-אנושי של המודיע-מפעיל, אבל אלו בדיוק סצינות קולנועיות שכאלו שמקרבות אותי, הצופה באולם, אל שתי הדמויות המרכזיות.

אז כן, מדובר בסרט מעניין מאוד, על מערכת יחסים לא שגרתית, הנוגעת לעצם קיומנו כאן בארץ הזאת. אבל יש כאן, לצד העבודה הקולנועית המאוד מרשימה של נדב שירמן, גם משהו סטרילי מדי, שלא חודר אלי רגשית (ו"בית לחם", מהבחינה הזאת, עשה עבודה הרבה יותר טובה).

סרט ראוי לצפייה בהחלט בעיניי, "הנסיך הירוק", אבל לא סרט בלי חסרונות.

איתן ווייץ

עקבו אחרי בטוויטר, או צרו איתי קשר במייל: Eithanwe@012.net.il

תודה שבאתם וקראתם. אשמח לארח אתכם שוב בבלוג שלי, בכתובת: Eithan.co.il

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s