מנותקים: מחוברים לחיים?

וואו, כמה זמן לקח עד שהסרט הזה הגיע לכאן. את כל הבלוקבאסטרים ההוליוודים אנחנו מקבלים בסנכרון מושלם עם ההפצה שלהם בארה"ב (ולפעמים אפילו לפני האמריקאים). סרטים שנעשים מחוץ לשיטת האולפנים הגדולים, ובוודאי סרטים זרים, לוקחים את הזמן שלהם. את "מנותקים" ראיתי בסוף 2013. והנה הוא סוף סוף מגיע. לא סרט גדול, אבל שווה צפייה.

לכאורה זה סרט שאני אמור לאהוב. "מנותקים" מגיע מהצד היותר עצמאי, הפחות הוליוודי של הקולנוע האמריקאי, והיה דיבור קטן עליו (אז, פעם, כשהוא הסתובב בעולם, הרבה לפני שהגיע לישראל). הוא משוחרר יותר מהשאר מחשיבה מסחרית, ומגיע יותר מהצד של "יש לי מה להגיד". וגם: ה"יש לי מה להגיד" הזה מאוד מתיישב עם ההשקפה שלי על העולם הזה, על העולם הדיגיטלי הזה: גם אני נרתע ממנו, גם אני מחפש את המגע האנושי בתוך הקרירות הטכנולוגית שעוטפת אותנו.

ג'ייסון בייטמן מתחבר לעולם הוירטואלי. לאינטרנט. מתוך "מנותקים"

ג'ייסון בייטמן מתחבר לעולם הוירטואלי. לאינטרנט. מתוך "מנותקים"

אבל הסרט הזה לא מספיק מתוחכם. הוא לא רע, והוא מעניין לכל אורכו, אבל הוא יותר ישכנע את המשוכנעים. ומצד שני: חכו חכו לסוף.

אבל נתחיל בהתחלה:

להמשיך לקרוא