פסטיבל ירושלים 2014: המלצות, אזהרות, ומה מסקרן אותי לראות

הערב נפתח פסטיבל ירושלים. בצל אינתיפאדה חדשה, דו צדדית הפעם, אני מקווה לעלות לירושלים כדי לראות קצת סרטים מסקרנים שמגיעים להקרנות בודדות, ולא בטוח שתהיה לי אפשרות נוספת לראות.

במסגרת התפתחותו של הבלוג הזה, קיבלתי השנה הזמנה ליום הקרנות מוקדמות שהתקיים בירושלים לפני כמה שבועות. ראיתי שם 3 סרטים, מתוכם אחד ממש נפלא לטעמי. וכפי שאתם יודעים, אני משוטט בהקרנות האקדמיה בחודש וחצי האחרונים, וחלק מהסרטים הישראלים החדשים יוקרנו בפסטיבל. כך יוצא שיש כבר כמה סרטים שראיתי, ואני יכול להמליץ על חלק, ולהזהיר מאחרים. והחלק האחרון של הפוסט הזה יציין בקצרה את אלו שמסקרן אותי לראות.

אבל נתחיל מאלו שכבר ראיתי:

סרט הפתיחה של הפסטיבל הוא החדש של ערן ריקליס, "ערבים רוקדים". בצל האירועים נדחתה הפצתו של הסרט, ואתמול הגיעה ההודעה שגם ערב הפתיחה נדחה לסוף הפסטיבל, אבל בלי קשר, אני חושב שבחירתו של הסרט הזה לערב הפתיחה היא בחירה חלשה. מדובר בסרט מאכזב (אותי, לפחות). ריקליס תמיד היה במאי מקצוען שיודע איך לצלם סרט. אבל זה כבר סרט שלישי ברציפות שהוא לא מצליח לרכז את כל המרכיבים של הסרט שלו לכדי יצירה שלמה והרמונית.

עוד סרטים ישראלים שראיתי ויוקרנו בפסטיבל הם "הרחק מהיעדרו", דרמת גילוי העריות של קרן ידעיה (ראיתי והתאכזבתי. כתבתי עליו כאן), "בורג" (אהבתי. כתבתי עליו כאן), ו"גט" (סרט אדיר בעיניי. כתבתי עליו כאן). יוקרן גם "הגננת" של נדב לפיד (אני חצוי לגביו. כתבתי עליו כאן), ויש גם את "התאבדות", סרט ירושלמי למהדרין, אבל חוץ מהצילום המרהיב, זהו חיקוי עלוב של כל סרט אקשן אמריקאי שאי פעם ראיתם. מיותר. וגם "פרינסס" סרטה של טלי שלום עזר. גם כאן גילוי עריות, וגם כאן סרט לא טוב, על גבול הבלתי נסבל.

מבין הסרטים הזרים שראיתי אני רוצה להמליץ על "מתחת לעור". אבל גם להזהיר מפניו. לפני הסרט עולה הלוגו של "לב", אבל אני מניח שהסרט הזה לא יופץ מסחרית, ופסטיבל ירושלים יהיה המקום היחיד בו יהיה ניתן לצפות בו על מסך גדול. ועם זאת, צריך לומר: מכירים את הסרטים האלו שאתם יוצאים מהם, מחזיקים את ראשכם בידכם, ופולטים: מה זה היה לעזאזל?! מה זה החארטה הזה?! לא הבנתי כלום… תחשבו "מלהולנד דרייב". סרט סתום לחלוטין (לא לגמרי מדויק. אני חושב שפיצחתי אותו), אבל מרתק ומרהיב. צילום מהפנט, יופי משכר, עלילה, אם אפשר לקרוא לה כך, שמתפרסת בקצב איטי, שומרת על העניין שלי בסרט על אש קטנה. וגם סקרלט ג'והנסון. בעירום. לכאורה, סרט על חייזרית שמפתה גברים אל מותם. למעשה, יש בו הרבה יותר מזה. סרט חידתי, משונה, מרתק. לא לכל אחד, אבל למי שמוכן לנסות, מובטחת חוויה לא שגרתית.

ראיתי גם את "פרנק" (בקרוב ב"לב", סרט מאכזב), את "ילדה נצחית" (קומדיה רומנטית אמריקאית זניחה ולא מלהיבה), ואת "דג מחוץ למים" המקסיקני, שמאוד סיקרן אותי כשסיקרתי את המועמדויות לפרס האקדמיה המקסיקנית לקולנוע, אבל לאחר צפיה הוא השאיר בעיקר אכזבה.

מבין אלו שלא ראיתי ומאוד מסקרן אותי לראות בפסטיבל יש עוד סרט מקסיקני שכיכב ברשימת המועמדויות של פרסי האקדמיה שלהם, משהו שנקרא "קלאב סנדוויץ'". גם זוכה פרס האקדמיה האיטלקית לקולנוע כאן, "הון אנושי" (הקרדיטים בתכנית הפסטיבל אומרים שהסרט הזה כנראה יופץ בישראל ע"י קולנוע חדש, אלו שהפיצו את הסרט שהכי אהבתי בשנה שעברה, "קפה דה פלור". ועם זאת, זה עוד יכול לקחת הרבה זמן עד שהסרט הזה יראה מסך מסחרי, אז אולי כדאי לתפוס אותו כבר בירושלים). מקנדה מגיע "המטונפים", שלפי התקציר מתחיל כמוקיומנטרי, וממשיך לדרמת מוסר אפקטיבית. ומגרמניה מגיע "עולם אפל", שסיקרן אותי במוזרותו כשסיקרתי את טקס פרסי האקדמיה הגרמנית.

מיפן מגיע "אנטומיה של מהדק ניר", שהתקציר שלו מבטיח משהו מוזר ומשונה מאוד. ומצרפת מגיע סרט שעבר לידי כשביקרתי בפריס לא מזמן, אבל לא ראיתי אותו אז. מדובר ב"24 ימים" סרט המבוסס על מקרה אמיתי בו צעיר יהודי נחטף, עונה, ונרצח על רקע שנאה גזעית.

לפני כמה שנים ראיתי בפסטיבל חיפה סרט שנקרא "וונדי ולוסי". סרט פשוט מאוד ומרגש מאוד על בחורה שמחפשת את הכלבה שלה שהלכה לאיבוד. "מהלכי לילה" הוא סרטה החדש של קלי רייכארט, הבמאית של "וונדי ולוסי". הפעם נדמה שמדובר בפרויקט שאפתני הרבה יותר, ועם זאת, נדמה שהאנושיות תשחק תפקיד משמעותי גם כאן.

"טווח קצר 12" הוא סרט אמריקאי עצמאי שאני שומע עליו כבר קרוב לשנה. משהו על מדריכה במעון לנוער בעייתי, ועל סוף שבוע גורלי במיוחד. כל מה שקראתי על הסרט הזה גרם לי להבין שמדובר כאן על משהו מיוחד. ולסיום משהו ישראלי: לפני כשנתיים פגשתי בפיצ'ינג של הפורום הדוקונמטרי בפרויקט מסקרן שנקרא "וריאנט פולגאר". משהו על שלוש אחיות, שחמטאיות בעל כורחן, ועל המחיר שנאלצו לשלם כדי להיות מצוינות כל כך בשח. הפרויקט עכשיו גמור, ויהיה מסקרן לפגוש בו בפסטיבל.

על הסרטים שראיתי ועל הסרטים שאראה בפסטיבל תוכלו לקרוא כאן במהלך השבוע הקרוב.

איתן ווייץ

עקבו אחרי בטוויטר, או צרו איתי קשר במייל: Eithanwe@012.net.il

תודה שבאתם וקראתם. אשמח לארח אתכם שוב בבלוג שלי, בכתובת: Eithan.co.il

מודעות פרסומת

מחשבה אחת על “פסטיבל ירושלים 2014: המלצות, אזהרות, ומה מסקרן אותי לראות

  1. הגענו לראות את סרטו של יוסי אבירם על האחיות פולגאר עם אורח מאנגליה (במאי טלוויזיה). ברננו טלפנית באותו בוקר ואישרו לנו שיהיה תרגום לאנגלית ("בכתוביות למטה", אמרו). ההצגה נועדה לשעה 15:30 באולם 3. עשרות אנשים המתינו בכניסה הבלתיי ממוזגת 40 (כן, ארבעים!) דקות לפתיחת דלתות האולם. איש מהנהלת הסינמטק לא בא להסביר מה קורה ובודאי שלא להתנצל. מול הקהל הכועס היו רק סדרנים מסכנים שמלמלו : "עוד כמה דקות…."
    כאשר התחיל סוף-סוף הגלו תקלות טכניות במיקוד, בפס הקול, נשמעו פרסומות ועוד. הסרט התחיל מחדש לפחות 3 פעמים עד אשר נראה ונשמע סביר. ואז… התברר שאין שום תרגום לאנגלית. האורח נאלץ לעזוב ואנחנו לא ידענו נפשנו מרוב בושה.. מזל שהסרט עצמו היה נפלא והיווה חויה מתקנת למול חוסר המקצעונות והעדר הנימוס של הנהלת הסינמטק.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s