פסטיבל ירושלים 2014: הכומר

על הסרט הזה אני קורא תשבוחות מהעולם כבר כמה חודשים. וחוץ מזה, זה סרט של ג'ון מייקל מקדונה, שהביא לנו בעבר סרט מצחיק וחכם שנקרא "שומר חוק" (הנה תזכורת). הכל היה מוכן לעוד קומדיית פשע משפריצת ארס בשמחה ובששון (כמו הסרטים של אחיו, מרטין מקדונה, הבמאי של "ברוז'"), למרות שסרטו הקודם של ג'ון מייקל התגלה כשקט יותר, דרמטי יותר מהקומדיה המשתוללת של אחיו.

זה מה שידעתי לפני שראיתי את "הכומר". אחרי הצפיה יצאתי קצת מאוכזב. אמנם, אין להתכחש לסגנון הקולנועי המרשים של ג'ון מייקל. סצינת הפתיחה, למשל, אדירה. בשוט אחד, בשקט ובביטחון, ועם הופעה עצומה ממש של ברנדן גליסון (הקבוע של האחים מקדונה), הסצינה הזו מספרת על כומר שמקבל איום ברצח. וזה נשמע הגיוני לגמרי. "ביום ראשון בעוד שבוע אתה מת". באנג. סצינת פתיחה מדהימה.

אחת הבדיחות המצחיקות אבל הבודדות שב"כומר"

אחת הבדיחות המצחיקות אבל הבודדות שב"כומר"

ואז הסרט להמשיך לקרוא

מודעות פרסומת

פסטיבל ירושלים 2014: מתנגן

בשביל סרטים כאלו יש פסטיבל סרטים. סרטים קטנים, שקטים, צנועים, כאלו שבימים רגילים ילכו לאיבוד בשאון המסחרי הרגיל. ואיזה סרט יפה ומרגש הוא "מתנגן". וכמה הוא קטן וכמעט נחבא אל הכלים. וחבל יהיה להפסיד אותו. אז פסטיבל ירושלים שולה את הפנינה הקטנה הזו מהאוקינוס ומציג אותה. מומלץ.

תחילת הסרט, כמו חלק לא קטן מהסרט, היא כמעט תיאטרון מצולם. "מתנגן" הוא סרט כמעט קאמרי, עם כמות קטנה של שחקנים, עם סצינות ארוכות, המתרחשות ברובן בחללים סגורים, ועם זאת הוא רחוק מהמלאכותיות המתלווה לרוב למילה "תיאטרליות". מה שמציל את הסרט היא הכנות שלו לכל אורכו. אין ולו זיוף קטן במשחק ובמיזנסצינה של הבימוי.

הסיפור הוא קטן ופשוט. סיפור של התמודדות עם שכול: היה היו להמשיך לקרוא