שושנה חלוץ מרכזי: אוי ואבוי

זאת הקומדיה הגדולה של הקיץ?

שתי מילים:

אוי.

ואבוי.

על פניו, זו היתה צריכה להיות ההצלחה הגדולה של הקולנוע הישראלי השנה. קומדיה מצחיקה, עם הרבה אנשים כשרונים מלפני ומאחורי המצלמה. והנה, גם אני נופל בפח. אחרי שראיתי את הסרט הזה, יש לי הרגשה ש"שושנה חלוץ מרכזי" הוא הסרט הישראלי הראשון שהושקעו בו יותר כסף, זמן, ומחשבה על השיווק שלו מאשר על עצם עשייתו. מוצר תעשייתי חסר נשמה, הסרט הזה. אכזבה ע-נ-ק-ית.

shoshana

לפני כמה שנים היה לנו את "זוהי סדום". מוצר תעשייתי גם הוא, אבל יוצריו השקיעו בו המון מחשבה, ויצרו סרט מושקע מאוד מבחינת העשייה שלו, כמו גם מבחינת המחשבה על כל בדיחה, ועל כל המכלול. נדמה ש"שושנה חלוץ מרכזי" הוא סרט עני שמתחפש לסרט עשיר. אבל התחפושות האלו נקנו בשוק בשקל וחצי. תוך רגעים בודדים נחשפת ערוותו של הסרט הזה.

נתחיל בהתחלה: כותרות פתיחה מפוצצות על רקע שחור. הרבה מוסיקה כדי לדחוף בכוח את הסרט. בלי הרבה תוכן. כוכבים גדולים והרבה מוסיקה יעשו את ההצלחה. או שלא.

אח"כ, הסצינה הראשונה: עמי שושן, חלוץ מרכזי, מבקיע שער מכריע. הכל הרגיש לי כמו צילום עני באולפן שמנסה לכסות על העוני שלו עם אפקטים. הרי הקהל, שם ברקע, לא באמת קיים. והחיתוכים המהירים מכסים על תכנון צילומים לקוי. והמוסיקה הרועשת מנסה בכוח להרים את הסצינה. זה לא עובד. ובכלל, השימוש במוסיקה בסרט הזה הוא מחפיר. פתאום גיטרה ספרדית חרישית מנגנת = רגע רומנטי. ופתאום הקצב המוסיקלי מתגבר = מרדף, או קטע שאמור להצחיק. המוסיקה מנסה לכסות בכוח על מה שאין בסרט. וזה רק מדגיש את הכשלון הגדול של הסרט.

גם בסרטים קומיים, למרות ההגזמה המובנית שבתוך הז'אנר, אני צריך להאמין לסיטואציות, גם אם הן מופרכות. אני לא מאמין לשום דבר ב"שושנה". כלום. השחקנים, כמעט כולם, מסתובבים נבוכים על הסט. נדמה שכאילו הבמאי השאיר אותם לבדם, לא הדריך אותם. ושחקנים, מה לעשות, הם עם רגיש. הם צריכים קריאת כיוון מהבמאי. בהיעדר כזו, נשאר להם רק לסמוך על האינטואיציה שלהם. וכך, רותם קינן, שחקן מעולה בד"כ, משחק מניירה של הומו (כולל התנועה המגוחכת הזו עם היד), ולא אדם אמיתי. יוסי מרשק, לא רע בד"כ,  מגזים מאוד עם המבטא שלו, ואי אפשר להאמין לו. חיים זנאתי בתפקיד אחד האוהדים צעקני ובלתי אמין בעליל. צבי שיסל הי"א מקבל את לידיו את הסצינה הכי מגוכחת בסרט. ועינת וייצמן גם היא לא יוצאת טוב מתפקיד הלסבית בכוח שלה (חשבתי שאיחוד של וייצמן ועמי סמולרצ'יק על המסך ייצור ניצוצות מפעם, זכר ל"מבצע סבתא". הו, דרור שאול, שוב הביתה. היית מביים את הסרט הזה אחרת לגמרי). ואושרי כהן וגל גדות, שניהם משתדלים, אבל הולכים לאיבוד בריק הגדול של האין-תסריט. יש כאן רעיון מדליק, וטריטמנט יפה של קומדיה. רק היה צריך למלא אותו בהרבה בדיחות, פאנצ'ליינים, ובכלל, בדיאלוגים הגיוניים. איזה מזל שיש בסרט את מריאנו אידלמן (טוב מאוד בתפקיד הסוכן של עמי שושן/ שושנה), ואת אלי פיניש (שחקן מעולה וקומיקאי בחסד. היחד שהצליח להוציא ממני כמה חיוכים ביעני-קומדיה הזו).

"שושנה חלוץ מרכזי" הוא סרט בלי נהג. טרנטה שמשתוללת על הכביש עד שהיא מתרסקת בקול גדול. ועל הטרנטה הזו יש הרבה נוצצים, אורות מהבהבים, אבל כאלו שבקושי עובדים. "שושנה חלוץ מרכזי" הוא סרט מלאכותי, שאין בו רגע אחד שאני יכול ללכת איתו דרמטית, קומדיה בלי צחוקים, ובעיקר, שברון לב אמיתי. הרבה אנשים כשרוניים התקבצו אל הפרויקט הזה. הם יהפכו לנערי פוסטר לסרט. והם יירצו למחוק את השם של הסרט הזה מהרזומה שלהם. סרט עצוב, "שושנה חלוץ מרכזי", לא מצחיק.

איתן ווייץ

עקבו אחרי בטוויטר, או צרו איתי קשר במייל: Eithanwe@012.net.il

תודה שבאתם וקראתם. אשמח לארח אתכם שוב בבלוג שלי, בכתובת: Eithan.co.il

מודעות פרסומת

6 מחשבות על “שושנה חלוץ מרכזי: אוי ואבוי

  1. אכן עצוב. משי כנות מצופה ליותר מזה. מה דעתך על הצילום , התלבושות והארט ? מאוכזבת.

  2. ביקורת מרושעת. אין לי מושג איך הסרט הזה כי עדיין לא ראיתי אותו (רוצה לראות ולכן נכנסתי לקרוא את הביקורת), אבל אני קצת המומה מעוצמת ההתחרעות שלך עליו. משפטים כמו "ירצו למחוק את הסרט הזה מהרזומה שלהם" ו"סרט עצוב" (עבור קומדיה) זה כבר נבזי. בתור מבקר קולנוע אני מניחה שאפילו לא שילמת בשביל לראות אותו, אז על מה ההתחרעות? על סרטים מחו"ל לא אכפת לי, אבל בתור מי שתומכת ביצירה קולנועית ישראלית, כואב לי לראות מבקרים שצולפים ביוצרים שלנו ללא רחמים. ואגב, אם זה כל כך רע בעיניך אז למה הציון הוא 2 כוכבים?

  3. ביקורת רעה, הסרט יש בו קטעים גאוניים מצחיקים בטרוף, אי אפשר לנתח אותו כמו דרמה, כל הדמויות חצויות מצחיקות נלעגות , רחוקות מהמציאות ועם זאת נטועות במציאות. סרט פרוע קומדיה פרועה וכך צריך לנתח אותה!!

  4. ראיתי תסרט וחושב הפוך, תסריט מבריק בעיקר בסצינת הכיתה והישיבה, המהפך של שושן (אושרי שלדעתי ממש מחזיק תסרט), שון הזמיר והתקווה חחח, מביא תקווה לקולנוע הישראלי. כן נוצר עולם בסרט, מוקצן אולי אבל מאוד מבוסס על ישראל של היום, ובכלל על גזענות, ואהבתי תמוסיקה מאוד פופ וטראנס שלא מקובלים בסרטים, ושוט הכדורגל בהתחלה, איך עשו אותו ?

  5. ראיתי תסרט וחושב הפוך, התסריט ממש טוב (רוצה להגיד מבריק אבל חושש חחח) בעיקר בסצינות הכיתה והישיבה, שון הזמיר והתקווה חחח ממש נותן תקווה לכולנו, הדמויות צבעוניות, מוקצנות אולי אבל מצחיקות, משחקות טוב (מאושרי המעולה עד עינת וויצמן ורותם קינן), ואומרות דבר או שתיים על החבר'ה שלנו, שאולי לא נעים לשמוע, דווקא סרט שהוא לא רק צחוקים יש בו מסר וחופש לצחוק ולחיות. תמוסיקה אהבתי דווקא הרבה פופ וטרנאס שלא עושים בדרך כלל בארץ וחבל. שוט הכדורגל מאוד הרשים אותי בתחילת הסרט, איך עשו את זה ?

  6. פספסת בגדול הפעם. זו פרודיה, ופרודיה משעשעת מאוד. על תרבות הספורט בארץ ועל עוד הרבה דברים אחרים.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s