פרסי אופיר 2014: פרחים של מרציפן

גראנד פינאלה.

הסרט "פרחים של מרציפן" הוא האחרון שאני רואה במסגרת הקרנות האקדמיה השנה. הסרט ה-36 מתוך ה-36 שמתמודדים על פרס האופיר השנה. הפינאלה.

האמת? – אין לו סיכוי באופיר. אבל איזה פינאלה. גראנד פינאלה.

בואו נוריד כבר עכשיו משהו מהשולחן: לא, זה לא סרט מושלם. להיפך. ורחוק מכך. אבל זה סרט שהלהיב אותי. זה סרט עם שפה ייחודית שהיא רק שלו. אם נענים אל הסגנון המאוד הלא קונבנציונלי שלו, מובטחת לכם חוויה מאוד לא רגילה.

יש לא מעט אנשים שמבקשים שנסלח להם על היצירות שלהם. לא היה להם מספיק תקציב, לא היו להם מספיק ימי צילומים, השחקן הראשי חלה, היה גשם, היה חם – אלף ואחת סיבות לצרות שהצופים מוצאים במוצר המוגמר. אבל אם אתם אנשים יצירתיים, אתם תדעו לפתור את כל הבעיות. וזה אדם קלדרון, הבמאי של "פרחים של מרציפן". אדם יצירתי, בעל דמיון משגע, ועם יכולת השקעה והתמדה סוחפים. זה ברור שהסרט הזה נעשה בתקציב מאוד נמוך. אבל קלדרון גייס את כל התשוקה שלו לפרויקט, לאמנות, ויצר שפה קולנועית מאוד לא רגילה.

marzipan flowers

מישהו אמר לי פעם ש להמשיך לקרוא