גאליס: המסע לאסטרה. הוליווד בישראל

כן, משונה. גם אני הלכתי לראות את הסרט הזה. אין לי מושג מי זה ומה זה גאליס. אני יודע שיש סדרת טלויזיה כזו, אבל מעולם לא ראיתי דקה ממנה, ואני לא מכיר את הדמויות. אני רק יודע שתובל שפיר היה השחקן שהרשים אותי ב"פעם הייתי" של אבי נשר (וגם בסדרת הטלויזיה "פצועים בראש"), ונוה צור הוא תגלית בשבילי. לפני כמה שבועות ראיתי אותו בסרט שנקרא "עמק", ועוד ידובר עליו רבות. את "עמק" ראיתי במסגרת הקרנות האקדמיה ומאוד הופתעתי לטובה ממנו. ונוה צור נהדר שם. אז כל אלו פיתו אותי ללכת לראות סרט שאין לי מושג ירוק לגביו. ומה אתם יודעים, די נהניתי.

במסגרת הקרנות האקדמיה ראיתי גם סרט שנקרא "התאבדות". גם הסרט הזה היה נסיון להעתיק את אמריקה לישראל. אבל במקום שבו בני פרדמן, הבמאי של "התאבדות", ניסה בכל כוחו ליצור חיקוי של טרנטינו, היוצרים של "גאליס", שגם באים מחשיבה הוליוודית, הוסיפו לזה אלמנט אחד חשוב מאוד שלטעמי היה חסר ב"התאבדות": את הקריצה. הסיבה המרכזית שבעטיה לא אהבתי את "התאבדות" היתה הרצינות שלו. הוא באמת התכוון לעשות סרט פשע בירושלים. "גאליס", אולי בגלל היותו סרט שמכוון מראש לבני הנוער, מתייחס לעצמו בקלילות.

זה מתחיל מ להמשיך לקרוא