פרסי אופיר 2014: המועמדויות

אז אחרי שעיכלתי את ההלם שנגרם לי בעקבות הידיעה העצובה בדבר מותו של אחד הגדולים ביותר שאי פעם היו, רובין וויליאמס, ניגשתי לחדשות המרגשות האחרות של היום – הכרזת המועמדויות לפרס האופיר 2014. הרי ראיתי את כל 36 הסרטים, אז בואו נראה מה ההתאמה בין הטעם שלי לבין הטעם של האחרים. אבל לפני כן, מילה לאנשי "מיתה טובה": בכל האתרים האחרים שכתבו על המועמדויות היום הכותרת היתה: "מיתה טובה" – המוביל במספר המועמדויות. אל תתלהבו. גם "העולם מצחיק" היה המוביל במספר המועמדויות. והוא הפסיד (ל"למלא את החלל"). גם "הדקדוק הפנימי" היה המוביל במספר המועמדויות. והוא לא קיבל ולו פרס אחד. מאוד אהבתי את "מיתה טובה", ואני עוד אפרסם את הפוסט המשבח את הסרט לכשהוא יופץ, אבל בינתיים, עם כל אהבתי לסרט, אני לא רואה אותו זוכה.

את ההעדפות שלי פרסמתי בפוסט הזה לפני שבוע וחצי. אני די מרוצה מהבחירות הסופיות. עכשיו בואו נדבר על מי לדעתי צריך לזכות, ומי לדעתי הולך לזכות.

אלו המועמדים:

סרט (לפי סדר הא-ב')

1. אפס ביחסי אנוש

2. את לי לילה

3. גט

4. יונה

5. מיתה טובה

6. נציג מסלול הפרינג' – האם זה אתה

4 מתוך 5 הסרטים שרציתי לראות בחמישיה אכן מועמדים. קצת חבל לי על "עמק", ומצד שני, להפנות עורף לקהל שנוהר בהמוניו לראות את "אפס ביחסי אנוש" היה באמת קצת מוגזם. אמנם "עמק", שלא חף מבעיות, השאיר עלי הרבה יותר רושם מאשר "אפס ביחסי אנוש", אבל אני חי בשלום גם עם המועמדות שלו.

הופתעתי מהמועמדות של "האם זה אתה". אהבתי מאוד חלק מהסרט הזה. שנאתי את החלק האחר. יש משהו מאוד לא יציב בסרט הזה. אבל, למרות ש"רשימות קצמן" לא קיבל הערכה, אני חי בשלום גם עם המועמדות הזו.

בנוסף, אני שמח מאוד מהמועמדות של "יונה". צריך לומר: לטעמי, הסרט של ניר ברגמן הוא יצירת מופת. לא פחות. אבל, בעודי מסתובב בהקרנות האקדמיה, היתה לי הרגשה שהסרט הזה מקבל יחס חשדני. היו כמה שאהבו את הסרט, כמוני. והיו שממש שנאו אותו. ניהלתי שיחה דומה עם שניים מהם. שניהם רטנו על אי דיוקים רבים בנוגע לחייה של יונה וולך, שהסרט הוא ביוגרפיה שלה. אמרתי להם: אם אתם מתייחסים ל"יונה" כאל ביוגרפיה סטנדרטית של אמנית שהיתה, אתם מפספסים את הסרט. "אבל לסרט קוראים 'יונה'" הם ענו לי.

על "יונה" עוד אדבר כשהוא יצא למסכים. בינתיים אני שמח על ההכרה שהוא קיבל מהאקדמיה, ועם זאת, אני לא רואה אותו זוכה.

אז מי כן יזכה? או. זאת השאלה. להערכתי זה יהיה מאוד צמוד. הקרב הגדול יהיה בין "אפס ביחסי אנוש" לבין "גט". אני מעריך (ורוצה, ומקווה) ש"גט" ינצח בפוטו-פיניש. יש כאן עניין עם החוק המטופש של האקדמיה ששולח את הזוכה אוטומטית לייצג את ישראל באוסקר. אין לי מושג מי מבין השניים יותר מתאים. "גט" מזכיר קצת את "פרידה" האירני (אבל הרבה יותר טוב ממנו, ובמידה מסוימת, הפוך ממנו). והאירני זכה באוסקר. "אפס ביחסי אנוש" זכה בפרס הראשון בטרייבקה, ויש לו ביקורות מצוינות והצלחה קופתית גדולה."גט" היה בקאן, ויהיה בטורונטו (גם "מיתה טובה" יהיה בטורונטו. ובונציה). אבל בשנה שעברה הרבה סרטים שהיו מדוברים מאוד בסצינת הקולנוע העולמית לא עברו לשלב הבא אצל האמריקאים (למשל: "וואג'דה" הסעודי. או "גלוריה" הצ'יליאני. או "בית לחם" הישראלי). הרבה חברי אקדמיה חושבים על האוסקר האמריקאי, ושוכחים שלקטגוריה קוראים "פרס הסרט הטוב ביותר". קשה עד בלתי אפשרי לחזות מה האמריקאים יאהבו (במיוחד באקלים הפוליטי הנוכחי), ועדיין, הסרט שזוכה בפרס הראשון מייצג אותנו אוטומטית שם. והחברים באקדמיה כל הזמן חושבים גם על זה.

אבל צריך גם לומר שפרסי אקדמיה (בכל העולם) הם גם, ואולי בעיקר, קמפיין. "אפס ביחסי אנוש" הולך מצוין בקופות (כבר חודש וחצי על המסכים, ועדיין מפוצץ אולמות). ועם זאת, סביר להניח שעד מועד הטקס (לקראת סוף ספטמבר), הקופה הרושמת של הסרט של טליה לביא תרשום פחות. ו"גט" עומד לצאת למסכים בדיוק בזמן מבחינת האקדמיה – ב-11/09. סביר להניח שהיציאה הזו תלווה במסע פרסום אגרסיבי, והקרנות מוקדמות, וכתבות בעיתונים, ושלטי חוצות, והגברת מודעות מסיבית לסרט הזה. "גט" יהיה בכל מקום. "אפס ביחסי אנוש" יהיה חדשות האתמול. "גט" ינצח.

מי אני רוצה שיזכה: "יונה". או "גט". או "יונה". או "מיתה טובה". או "גט". או "מיתה טובה". לא יודע. שלושתם סרטים נפלאים בעיניי.

מי אני מהמר שיזכה: "גט"

בימוי (לפי סדר הא-ב')

1. אסף קורמן ("את לי לילה")

2. טל גרניט, שרון מימון ("מיתה טובה")

3. טליה לביא ("אפס ביחסי אנוש")

4. ניר ברגמן ("יונה")

5. רונית אלקבץ, שלומי אלקבץ ("גט")

בחלק גדול מטקסי האקדמיה ברחבי העולם שסקרתי בבלוג שלי השנה היה פיצול בין הזוכה בפרס הסרט לבין הזוכה בפרס הבימוי. אני מעריך שהשנה הא-נומליה הזו לא תחזור. הזוכים בפרס הסרט יהיו גם אלו שיזכו בפרס הבימוי.

מי אני רוצה שיזכה: האלקבצים. או גרניט את מימון. או ניר ברגמן. שלושתם נפלאים בעיניי.

מי אני מהמר שיזכה: רונית אלקבץ ושלומי אלקבץ ("גט")

תסריט (לפי סדר הא-ב')

1. טליה לביא ("אפס ביחסי אנוש")

2. לירון בן שלוש ("את לי לילה")

3. נדב לפיד ("הגננת")

4. רונית אלקבץ, שלומי אלקבץ ("גט")

5. שרון מימון, טל גרניט ("מיתה טובה")

הופתעתי מהכללתו של נדב לפיד ברשימה. אני חשבתי שאחרי סצינת השיא של הסרט הוא ממשיך עוד ללא צורך, והעניין גם נפתר בצורה לא מספקת. ועל הבעיות שהיו לי עם התסריט של "את לי לילה" (סרט שבסך הכל אהבתי) כתבתי בפוסט שהתייחס לסרט. ל"מיתה טובה" יש תסריט נהדר שהסתובב בעולם הרבה מאוד זמן עד שקיבל את המימון הדרוש. ו"אפס ביחסי אנוש" מכיל כמה הברקות בימויות וכתיבה קומית משובחת, ועם זאת, היו בו חריקות של מבנה לטעמי. חבל לי על התסריט הנפלא לטעמי של "יונה", שמוציא מסיפור חייה של משוררת תובנות לגבי חיי האמן בכלל. אה, ו"גט" הוא תסריט נפלא, שמקלף בצל לאט לאט, שכבה שכבה.

מי אני רוצה שיזכה: האלקבצים. או גרניט את מימון. שניהם נפלאים בעיניי.

מי אני מהמר שיזכה: רונית אלקבץ ושלומי אלקבץ ("גט")

שחקן (לפי סדר הא-ב')

1. זאב רווח ("מיתה טובה")

2. יוסי מרשק ("מנפאואר")

3. מנשה נוי ("גט")

4. נווה צור ("עמק")

5. תאופיק ברהום ("ערבים רוקדים")

הופעתי מהכללתו ברשימה של תאופיק ברהום. הוא לא השאיר עלי רושם מי יודע מה. אם כבר נותנים מועמדות לפרס הסרט (במסלול הפרינג') ל"האם זה אתה", אז כבר היה כדאי לתת מועמדות לאלון אבוטבול, השחקן הראשי בסרט של דני מנקין. הוא פשוט אדיר שם. ויוסי מרשק אכן מצוין ב"מנפאואר", אבל הסרט בכללו קצת מאכזב.

אני מאוד שמח על הכללתו של נווה צור ברשימה. התפקיד שהוא עושה ב"עמק" מרשים מאוד. אבל צריך לומר ששני הזאבים הותיקים ילחמו על הפרס – זאב רווח נגד מנשה נוי. נוי יזכה.

מי אני רוצה שיזכה: נווה צור ("עמק")

מי אני מהמר שיזכה: מנשה נוי ("גט").

שחקנית (לפי סדר הא-ב')

1. דאנה איבגי ("אפס ביחסי אנוש")

2. לבנה פינקלשטיין ("מיתה טובה")

3. לירון בן שלוש ("את לי לילה")

4. נעמי לבוב ("יונה")

5. רונית אלקבץ ("גט")

6. שירה האס ("פרינסס")

כצפוי, קטגוריות השחקנית אכן היתה הצפופה מכולן, ויש בה 6 מועמדות, ולא 5. "פרינסס" פילג קהלים, אבל שירה האס קיבלה אהבה גם מאלו שלא אהבו את הסרט. אני לא כל כך מבין את זה, אבל אני מבין את המועמדות שלה. נעמי לבוב האלמונית אדירה בתפקיד יונה וולך. ורונית אלקבץ הלא כל כך אלמונית מצוינת גם היא (אז מה עוד חדש). לירון בן שלוש מאוד מרשימה ב"את לי לילה". ולבנה פינקלשטיין טובה מאוד ב"מיתה טובה". ודאנה איבגי היא דאנה איבגי. סטאנדארט בפני עצמו. אז מי תזכה?

אני חושב שכאן רונית אלקבץ תפסיד. הסרט שלה יזכה בהרבה פרסים, אבל בגלל שהיא כבר כל כך מוכרת, האקדמיה תיקח את ההזדמנות הזו לעטר מישהי אחרת. יש הרבה הערכה (מוצדקת) לנעמי לבוב וללירון בן שלוש (וגם ללבנה פינקלשטיין, אבל היא תישאר מחוץ למירוץ הפעם). אני מעריך שאחת מהן תזכה.

מי אני רוצה שתזכה: נעמי לבוב ("יונה")

מי אני מהמר שתזכה: לירון בן-שלוש ("את לי לילה").

שחקן משנה (לפי סדר הא-ב')

1. אילן דר ("מיתה טובה")

2. אלישע בנאי ("פרחים מן המדבר")

3. יעקב זאדה דניאל ("את לי לילה")

4. מיכאל מושונוב ("ערבים רוקדים")

5. ששון גבאי ("גט")

אילן דר מאוד מצחיק ב"מיתה טובה". אני שמח על ההכרה שיעקב זאדה דניאל מקבל. הוא נהדר בסרט של אסף קורמן. אלישע בנאי מקסים ב"פרחים מן המדבר". ומיכאל מושנוב צריך להיזהר. הוא כבר הופך לטייפ-קאסט של בחורים צעירים ומוגבלים (הוא היה כזה ב"בנא" וב"מבול". ב"ערבים רוקדים" הוא סתם נכה). מושונוב אמנם עושה עבודה לא רעה בכלל, אבל הסרט עצמו זוכה לכתף קרה מהאקדמיה (לטעמי, בצדק).

וששון גבאי מעל כולם. התפקיד שלו ב"גט" מתחיל כאתנחתא קומית, ובמהלך הסרט מקבל צבעים רציניים יותר. וגבאי מאזן את זה מצוין, בסרט מצוין.

מי אני רוצה שיזכה: ששון גבאי ("גט")

מי אני מהמר שיזכה: ששון גבאי ("גט").

שחקנית משנה (לפי סדר הא-ב')

1. דאנה איבגי ("את לי לילה")

2. נלי תגר ("אפס ביחסי אנוש")

3. עליזה רוזן ("מיתה טובה")

4. ריימונד אמסלם ("פרחים מן המדבר")

5. שני קליין ("אפס ביחסי אנוש")

לטעמי, נלי תגר היא השחקנית הראשית ב"אפס ביחסי אנוש", אבל היא הוגשה לפרס המשנה. זה אולי יעזור לה. היא אולי תזכה. היא אכן תגלית חביבה, אבל יש לה מלחמה קשה בדמות חברתה לסרט, דאנה איבגי, המשחקת בדיוק מפחיד ממש בחורה מוגבלת בשכלה ב"את לי לילה". ועליזה רוזן שברה לי את הלב, וגם הצחיקה אותי מאוד ב"מיתה טובה" . שני קליין טובה מאוד לטעמי ב"אפס ביחסי אנוש", וריימונד אמסלם גם היא באלמנט הרגיל שלה ב"פרחים מן המדבר", אבל להערכתי שתיהן מחוץ למשחק. "אפס ביחסי אנוש" יהיה המפסיד הגדול של הערב לטעמי, אבל אולי נלי תגר תזכה בפרס ניחומים. אבל אולי גם זה לא. בסופו של דבר נראה לי שאיבגי תיקח.

מי אני רוצה שתזכה: עליזה רוזן ("מיתה טובה")

מי אני מהמר שתזכה: דאנה איבגי ("את לי לילה").

צילום (לפי סדר הא-ב')

1. זיו ברקוביץ' ("בורג")

2. טובי הוכשטיין ("מיתה טובה")

3. נדב הקסלמן ("לוויה בצהרים")

4. עמית יסעור ("את לי לילה")

5. שי גולדמן ("הגננת")

כנס הדחויים בקטגוריה הזאת. "בורג" פיצל קהל, אבל מי שאהב אותו, כמוני, מאוד אהב אותו. והויזואליה שלו פוערת אישונים. "לוויה בצהרים" סרט יפהפה בעיניי, אבל האקדמיה מצאה סרטים אחרים לתת להם מועמדויות (וגם הילה וידור, בקטגורית השחקנית, לא קיבלה את שלה. חבל). ו"הגננת" סרט הרבה יותר טוב בעיניי רבים מ"השוטר", אבל קיבל פחות מועמדויות ממנו. קשה לדעת למי ילך הפרס כאן. כולם כאן טובים (אם כי לטעמי שי גולדמן אמנם מרשים מאוד, אבל עובד כנגד הסרט), אבל אם צריך להמר, אז הזוכה יהיה זה שהביא את הויזואליה המרשימה ביותר (גם הקסלמן, ב"לוויה בצהרים", עשה עבודה יפהפיה. אבל לא נראה לי שהוא יזכה).

וגיורא ביח, שעשה עבודה אדירה ב"עמק", נשדד כאן לטעמי.

מי אני רוצה שיזכה: זיו ברקוביץ' ("בורג")

מי אני מהמר שיזכה: זיו ברקוביץ' ("בורג")

עריכה (לפי סדר הא-ב')

1. אילה בנגד ("יונה")

2. אריק להב ליבוביץ' ("אפס ביחסי אנוש")

3. ז'ואל אלקסיס ("גט")

4. עינת גלזר זרחין ("מיתה טובה")

5. שירה הוכמן, אסף קורמן ("את לי לילה")

שלושת הסרטים הטובים של השנה מיוצגים בקטגוריה הזו. אחד מהם גם יזכה. אני חושב שזו תהיה ז'ואל אלקסיס. העורכת הזו היתה עם האלקבצים גם בסרטם הקודם, "שבעה", וגם שם היא ידעה לאזן חוטי סיפור רבים מספור, וגלריה עצומה של שחקנים. ב"גט" היא חוזרת שוב על הנס ההוא, מייצבת טון של סרט, הנע במיומנות בין בכי לשחוק, בין הסתרות לגילויים בתסריט מדויק וחכם. לא סתם "גט" יהיה (כנראה) הזוכה הגדול של הטקס (וכנראה גם הצלחה גדולה אצל הקהל).

מי אני רוצה שתזכה: ז'ואל אלקסיס ("גט")

מי אני מהמר שתזכה: ז'ואל אלקסיס ("גט")

ליהוק (לפי סדר הא-ב')

1. אורית אזולאי ("אפס ביחסי אנוש")

2. אסתר קלינג ("פרינסס")

3. יובל אהרוני ("גט")

4. לימור שמילה ("יונה")

5. מיכל קורן ("מיתה טובה")

לדעתי זו פחות חוכמה ללהק שחקנים מוכרים לסרט (למרות שגם כאן צריך את התבונה של התאמת התפקיד לשחקן הנכון). זו יותר חוכמה למצוא שחקנים לא מוכרים לתפקידים מובילים בסרט מאג'ורי. לכן יש להעריך את לימור שמילה ששלפה מאלהים-יודע-איפה את נעמי לבוב הנפלאה ל"יונה", ואת אסתר קלינג, שהביאה את שירה האס (שאני לא אהבתי, אבל הרבה אחרים כן) ל"פרינסס". וחסרה לי כאן מאוד גלית אשכול, שליהקה את "עמק", והביאה לשם כמה וכמה פגיעות בול במשחק בסרט לא קל (אחד מהם, נווה צור, גם קיבל מועמדות). אבל הזכיה, להערכתי, תלך לאלו שליהקו את הסרטים מרובי הכוכבים – יובל אהרוני או מיכל קורן. ומכיוון ש"גט" יצא כזוכה הגדול של הטקס, אני מעריך שגם כאן הוא יזכה.

מי אני רוצה שתזכה: לימור שמילה ("יונה")

מי אני מהמר שתזכה: יובל אהרוני ("גט")

עיצוב אמנותי (לפי סדר הא-ב')

1. אבי אביבי ("יונה")

2. יואל הרצברג ("ערבים רוקדים")

3. כרמלה סנדרסון ("לוויה בצהרים")

4. ערד שאואט ("בורג")

5. ערד שאואט ("מיתה טובה")

6. רון זיק זיקנו ("אפס ביחסי אנוש")

אבי אביבי, כרמלה סנדרסון, וערד שאואט (על "בורג") היו גם ברשימה שלי. אבל הכי חבל לי על הגר ברוטמן, שעשתה עבודה שלא תיאמן כמעט ב"פרחים של מרציפן". נו, שוין. "יונה" הוא סרט תקופתי, והעיצוב שם מרשים, וגם "לוויה בצהרים" יפה מאוד לעין. אבל "בורג" ממש מדהים. ונראה לי שהוא יזכה.

מי אני רוצה שיזכה: ערד שאואט ("בורג")

מי אני מהמר שיזכה: ערד שאואט ("בורג")

סרט עלילתי קצר (לפי סדר הא-ב')

1. אלהים יקר (בימוי: ארז תדמור, גיא נתיב)

2. דפיקה בדלת (בימוי: אלירן אליה)

3. הביקור (בימוי: ענבר חורש)

4. הרי אני…הרי אתה (בימוי: דקלה ג'יקה אלקסלסי)

5. פריס על המים (בימוי: הדס אילון)

איתרע מזלי, וראיתי את כל חמשת הסרטים המועמדים.

"אלהים יקר" – כדרכם, ארז תדמור וגיא נתיב מביימים ברגישות ובתנועה חלקה סיפור עדין ויפה. מחשבה על לאן הולכים כל הפתקים האלו שאנשים דוחפים בין אבני הכותל.

"דפיקה בדלת" – לא אהבתי. הרהור נודניקי של אתגר קרת על מחסום בכתיבה של יוצר. יצירה אבסורדית, כמיטב המסורת הקרתית, אבל הפעם ההתעסקות היא פנים-תעשייתית, וזה קצת דחה אותי. אסי דיין, כצפוי, טוב כתמיד, אבל גם הוא לא הציל לי את הסרט הזה.

"הביקור" – שמעתי הרבה דברים טובים על הסרט הזה, אבל לא התלהבתי. מעין קומדיית טעויות שלא מתפתחת ולא מנצלת את הפוטנציאל שלהץ

"הרי אני…הרי אתה" – סרט מעניין ובוטה על תסכול מיני. דקלה אלקסלסי היא גם השחקנית הראשית בסרטון הקצר והדחוס הזה, שמצד אחד מרתיע בבוטות שלו, ומצד שני, יש בו בכל זאת הבנה לנפש מיוסרת. אלקסלסי מתגלה גם כשחקנית עוצמתית, ועוזר לה אוהד קנולר, אגרסיבי ומפחיד (אם כי קצת חד מימדי). קצת נרתעתי מהסרט הזה, והרגשתי שהוא מיועד יותר למקורבים לקהילת הסאדו-מאזו, ועם זאת, יש בסרט הזה גם רוך מתחת לכל הבוטות והגסויות.

"פריס על המים" – הסרט השלם, היפה, והמרגש ביותר. שחקנית מבוגרת וותיקה, מעין נורמה דזמונד שכזו, מקבלת הזמנה לאודישן בדיוק ביום שבו היא צריכה לעבור ביופסיה גורלית. מרים זוהר ואילן דר נפלאים בתפקידים הראשיים בסרט המאוד מרגש הזה.

מי אני רוצה שיזכה: פריס על המים

מי אני מהמר שיזכה: פריס על המים

ויש עוד כמה קטגוריות שאני רק ארפרף עליהן:

מוסיקה – אני מהמר על דיקלה ושאול בסר ("גט"). יש מעט מאוד רגעים בסרט של האלקבצים המעוטרים במוסיקה , אבל כשהיא באה היא מרגשת מאוד, ופוגעת בדיוק במקום שצריך לפגוע.

עיצוב תלבושות – אדם קלדרון נשדד. "פרחים של מרציפן" היה צריך לקבל יותר מועמדויות. המועמדות שלו כאן היא רק תזכורת לעד כמה הסרט שלו יוצא דופן. ועם זאת, אני מהמר על דני בר שי ואביטל טלי אסקרי, שידעו לזגזג ברגישות בין קודש לחול ב"פרחים מן המדבר".

איפור – לא מבין בזה הרבה. אולי זיו קטנוב יזכה על "גט". כל הסרט מתרחש בין כתליו הלבנים של בית דין רבני. אולי יש משהו מיוחד באיפור שחקנים שמצולמים על רקע לבן.

פסקול – גם כאן אני מהמר על "גט". איציק כהן ותולי חן איזנו בין דמויות רבות שמדברות ומושכות לכיוונים שונים לפעמים. הכל כדי ליצור סרט דחוס שמתפרק לא פעם גם בהומור לא צפוי.

סרט תיעודי ארוך – ראיתי רק אחד מהמועמדים. "הנסיך הירוק". אני חושב שלאור הצלחתו המשמחת בארץ (בקופות) ובעולם (בפסטיבלים) הוא יהיה זה שגם יזכה.

סרט תיעודי קצר – ראיתי שלושה מתוך חמשת המועמדים. לא כל כך אהבתי את "רקדנית, עמוד, וסרט" של ישרי הלפרן, שמספר רק על אספקטים מסוימים בחייה של רקדנית עמוד (על האספקטים הארוטיים הוא מרפרף, וכמעט מטאטא מתחת לשטיח). שני אלו שלדעתי יתמודדו על הפרס הם "כופר נפש" ו"שבעת מדורי הגיהנום של הדיור הציבורי". שניהם סרטים חשובים, אם כי את "כופר נפש" לא אהבתי (התפזר לי מדי), ואילו דורון צברי הוא כבר במאי משופשף, והוא יודע את העבודה. השיער נתלש בתסכול בצפיה בסרט הזה. אני מהמר שהוא גם יזכה.

איתן ווייץ

עקבו אחרי בטוויטר, או צרו איתי קשר במייל: Eithanwe@012.net.il

תודה שבאתם וקראתם. אשמח לארח אתכם שוב בבלוג שלי, בכתובת: Eithan.co.il

מודעות פרסומת

3 מחשבות על “פרסי אופיר 2014: המועמדויות

  1. כתוב מעניין. תודה. בורג פלצני ויומרני. גט עובד הכי טוב. האם זה אתה מעניין ביותר לכל אורכו.

  2. משום מה לא ראיתי באף בלוג שמסקר אופירים באופן רציני (כלומר: סריטה, סינמסקופ וכמובן שלך) התיחסות לכך שירון שרף לא מועמד לפרס צילום על עבודתו ב"אפס ביחסי אנוש", בלי להתיחס האם מגיע/לא מגיע, אין אף סרט (!, כמובן בלהוציא 2 מקרים כשהיו צלמים זרים) שזכה באופירים ולא היה מועמד לפרס צילום.

  3. אני פחות בעניין של ניחושים, אבל לא נראה לי ש"הנסיך הירוק" יזכה בסרט התיעודי הארוך. ארבעת הסרטים האחרים בקטגוריה גם חזקים וארבעתם זכו בפרסים ראשונים בפסטיבלים המקומיים, "משפטי חיים" בירושלים בשנה שעברה, "פטר שווארץ" בחיפה, "תקופת מבחן" בדוקאביב, ו"אדם הגון" בירושלים השנה. אמנם בפסטיבלים ההחלטה היא של צוות שופטים מצומצם אבל אלה סרטים שבלטו באותן תחרויות. אגב, "תקופת מבחן" עוד מציג בסינמטקים וכדאי לך מאוד להשלים אותו, מדובר ביצירת מופת.
    ספרטק, זכה באופירים הכוונה לכל פרס? גם "גט" לא מועד לצילום. הצילום ב"אפס ביחסי אנוש" יפה מאוד ומתאים לסרט, אך גם הסרט וגם שרף יסתדרו בלי המועמדות בקטגוריה הזו. אני גם חשבתי ש"עמק" היה אחד הסרטים היפים השנה מבחינת צילום, ביח צלם מאוד מוכשר.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s