זינוק בעליה: דה בראבא שואו

יש לי הרבה טענות ל"זינוק בעליה", אבל צריך לומר ביושר: זה כיף של סרט. זו חוויה משעשעת, קלילה, ומצחיקה. ממש אחלה.

אז מה הבעיה?

זה לא סרט. "זינוק בעליה" נראה ומרגיש יותר כמו סיטקום. חסר רק את פס קול הצחוקים אחרי כל פאנצ'ליין. ויש הרבה פאנצ'ליינים. ורובם באמת מצחיקים. אבל ככה זה מרגיש. טלויזיה. לא קולנוע. בחיי. קחו את המשפחה הדי לא נורמלית הזו, תכניסו אותה לתוך פורמט של סדרה טלויזיונית של 25 דקות כל שבוע, תנו לריקי שולמן ולאורן שטרן לגייס קבוצת כותבים שייצרו שרשרת בלתי נגמרת של סיטואציות בליווי עוד ועוד בדיחות (למרות שהם לא ממש צריכים. הם עושים עבודה נהדרת גם ככה), תשמרו על רוב הקאסט, ויאללה, יש לכם סדרה קומית מוצלחת שתרוץ שנים עם רייטינג מטורף. קרובים קרובים 2. דה בראבא שואו.

שלמה בראבא אנד איתי טיראו אין "זינוק בעליה". צילום: יוני המנחם

שלמה בראבא אנד איתי טיראן אין "זינוק בעליה". צילום: יוני המנחם

אבל לא סרט קולנוע. כי להמשיך לקרוא