שבוע קולנוע צ'כי: קראסנו

איזה בונבונירה של סרט. לא להחמיץ.

בתוך כל המלחמה הזו, והחום הזה, והקיץ הזה, וכל סרטי האקשן הדבילים שהוא מביא איתו, שבוע הקולנוע הצ'כי בסינמטקים כבר קרוב לסיומו. למעשה, כמעט ולא נשארו יותר הקרנות של "קראסנו" בפרט, ושל שאר הסרטים הצ'כים בכלל. אבל על "קראסנו" אני יכול להמליץ בלב שלם.

בתקציר כתב מי שכתב שהסרט הזה מושפע מהאחים כהן. אילן גבוה מאוד להיתלות בו. אני מבין מאיפה באה ההצהרה הזו, וכמובן שהיא מוגזמת, אבל כן, יש לא מעט מהאחים כהן בסרט הזה. מעין מהתלת פשע מאוד מצחיקה (אבל באמת: ממש ממש מצחיקה) שהיא יותר מהתלה מאשר באמת סרט פשע, אבל לפחות בחלק הקומי היוצרים עושים כאן עבודה מאוד מוצלחת.

האבא גוסס. אמא מתה לפני כמה שנים. באופו רשמי היא התאבדה, אם כי חשש כבד תלוי באוויר שהאב הגוסס הוא שהיה מעורב במותה אז, לפני כמה שנים. בת הזוג הנוכחית של האב היא החשודה העיקרית (ואולי הם זממו יחד). והבן חוזר, עם חבר, לקראת מותו של האב (שמתרחש בשלב מוקדם בסרט), ואז הוא מתחיל לחקור מחדש את אותו מקרה. לא נשמע כמו חומר לקומדיה.

אבל אונדז'יי סוקול הבמאי מוכיח כאן (בסרטו הראשון!) שהוא במאי אינטליגנט. הסרט הזה מודע לקולנועיותו מהרגע הראשון. לכאורה הוא מצולם כדרמה קודרת, בצבעי חום-צהוב דהויים, אבל התוכן שובר כל הזמן את העגמומיות הזו, ההו, כה צפויה. דיאלוגים הכתובים נפלא (כבר המילים הראשונות הנאמרות בסרט הזה מסבות את תשומת ליבנו לכך שכולם יודעים שמדובר בסרט), תזמון פנטסטי של סיטואציות קומיות בבימוי ובמשחק, בחירת זויות צילום לא שגרתיות, הכל מתוזמר לכדי סימפוניה קומית מאוד מוצלחת.

זויות צילום לא שגרתיות. מתוך "קראסנו"

זויות צילום לא שגרתיות. מתוך "קראסנו"

אמנם הסרט קצת ארוך מדי, ומבחינה תסריטאית הוא לא באמת בנוי כסיפור ההולך מנקודה לנקודה, אלא יותר כאפיזודות קומיות הרודפות אחת את השניה (אם כי לקראת הסוף יש באמת הכנה לקראת שואו-דאון, ואז הסצינה עצמה, פארסה מושלמת בתחנת רכבת), וכן כמה מהאפיזודות מבריקות ממש (כמו זאת בקולנוע נטוש. כבר אמרתי שהסרט הזה הוא קולנוע מודע לעצמו), אבל למרות שהיה ניתן לקצר קצת את הסרט הזה, להדק אותו, ואולי להוסיף קצת לאלמנט המתח, שלא קיים כאן בעצם (וזהו האלמנט העיקרי המבדיל מהאחים כהן כאן. הקומדיה עובדת מצוין. המתח בכלל לא), גם לא ממש היה איכפת לי לבלות עם הטיפוסים האלו עוד שעה.

"קראסנו" הוא כיף גדול. לא משהו גאוני או חובה קולנועית, אבל מומלץ מאוד. יכול להיות שאונדז'י סוקול הוא כשרון גדול שעוד נשמע עליו. "קראסנו" הוא ציון דרך משמעותי ברזומה שלו.

הקרנה נוספת של "קראסנו": ב-01/09 בסינמטק חולון. מומלץ.

איתן ווייץ

עקבו אחרי בטוויטר, או צרו איתי קשר במייל: Eithanwe@012.net.il

תודה שבאתם וקראתם. אשמח לארח אתכם שוב בבלוג שלי, בכתובת: Eithan.co.il

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s