המועדון של ג'ימי: סרט עייף

קן לואץ', מהמובילים בבמאי העולם, עומד לפני פרישה. "המועדון של ג'ימי" הוא כנראה סרטו האחרון. מצפיה בסרט מתחוור שכנראה טוב שכך. סרט חביב, "המועדון של ג'ימי", אבל כל כך רחוק מהשיאים של לואץ' עד שזה מתסכל.

בבסיס, זה סרט על עם שרוצה צדק חברתי. אבל בעוד שאני צפיתי בסרט בבית ציוני אמריקה, מרחק של מטרים ספורים משדרות רוטשילד, מדורת השבט של המרד הגדול של 2011, היה קשה להתעלם מהפער העצום בין האש שבערה בלבבות העם באותו קיץ מרגש, לבין האפאטיות של הבימוי של לואץ' כאן, ב"מועדון של ג'ימי". אין כאן ולו קלוז-אפ אחד לרפואה. אין כמעט תנועה של מצלמה. הכל סטאטי כזה. עייף כזה. חסר חיים.

שמחת החיים של ג'ימי. במועדון של ג'ימי.

שמחת החיים של ג'ימי. במועדון של ג'ימי.

וחבל. לואץ', כמו תמיד, הוא להמשיך לקרוא