אוסקר שפה זרה 2015: מקבץ שישי

היום ה-28 בספטמבר. הדד-ליין או-טו-טו כאן. לפני חמישה ימים פרסמתי כאן את המקבץ החמישי של הסרטים שהמדינות השונות שולחות לשיפוט האקדמיה האמריקאית בקטגוריית הסרט בשפה זרה. בחמשת הימים שעברו מאז נוספו עוד 11 סרטים לרשימה. וביחד עם 54 הסרטים שציינתי במקבצים הקודמים (מקבץ ראשון, מקבץ שני, מקבץ שלישי, מקבץ רביעי, מקבץ חמישי) – אנחנו עומדים כבר על 65 סרטים. ויש עוד כמה ימים לסגירת הרשימה. הרוסים עדיין צריכים להודיע על הסרט שהם בוחרים. האם זה יהיה "לוויתן"? והארגנטינאים מעכבים את ההודעה שלהם, למרות שדי ברור שמדובר ב"סיפורים פרועים". ותמיד יש עוד תוספות ושינויים. בשנה שעברה עמדנו על 76 סרטים. זה בקלות יכול להגיע למספר הזה גם השנה.

הנה פירוט של 11 הסרטים שנוספו לרשימה בחמשת הימים האחרונים. כרגיל, הלינק בשם הסרט מוביל לטריילר הרלוונטי:

הודו – קוביות המזל של השקרן. בימוי: גיטו מוהנדס.

(שם הסרט במקור: Liar's Dice)

אשה צעירה חיה עם ביתה בכפר המושלג. בעלה עזב לעיר הגדולה לעבודה לא הכי חוקית באתר בניה. כבר 5 חודשים לא שמעה ממנו. מודאגת, וכנגד עצת שכניה, היא לוקחת את ביתה ונוסעת לחפש את בעלה. במהלך סרט המסע הזה היא תפגוש עריק מהצבא שהופך למדריך שלהן במסע ולמגן עליהן במקרה הצורך (שהרי אשה לא יכולה להסתדר לבד בעולם הזה. היא צריכה גבר שיסדר לה את העניינים). אולי הנופים היפים של הודו יהפכו את הסרט הזה לממתק לעין. אני לא בטוח שמה שנמצא מתחת לעטיפת הממתק יהיה אכן ערב לחיך.

סינגפור – יקירי יקירתי. בימוי: סאניף אולק

(שם הסרט במקור: Sayang Disayang)

כבר כמה פעמים קראתי ביקורת מאת אורי קליין בה הוא טוען שנמאס לו לראות סרטים שמתענגים על אוכל, שמערבים אוכל ואהבה בתערובת כאילו סקסית, כאילו כדי לבטא תשוקה. אני לא מסכים איתו באופן גורף, אבל נדמה לי שהסרט שהסינגפורים שולחים לאוסקר עושה שימוש נצלני בדיוק בזה, שימוש ציני אפילו, ולכן הוא נראה לי מגוחך למדי. שתי דמויות מרכזיות בסרט הזה – היא אחות סיעודית, הוא איש מבוגר, אלמן, נרגן, וחולה שנזקק לסיעוד. הוא מבקש לטעום שוב מבישוליה של אשתו המנוחה. היא, בין היתר, עובדת במטבח, מנסה בכל כוחה לבשל את האוכל המושלם, האוכל שיביא ללשונו של הזקן את טעמה של האהבה שוב, ולו לרגע אחד. הו. לא נראה לי טעים, הסרט הזה.

פיליפינים – צפון, הגבול האחרון של ההיסטוריה. בימוי: לאב דיאז

(שם הסרט במקור: Norte, Hangganan ng Kasaysayan)

מצד אחד, זה נראה פרויקט מעניין. אפוס מרשים של חטאים קדמונים (בסוף הטריילר כתוב שזוהי מעין גרסה מודרנית של "החטא ועונשו"). מצד שני, אורך הסרט מפלצתי (4 שעות ורבע, ומקורות אומרים שזהו סרטו הקצר ביותר של הבמאי הזה. לא אמן הצמצום, לאב דיאז). גם אם יזדמן לי לראות את הסרט הזה, אני אחשוב פעמיים. ובכל זאת: סטודנט מתוסכל למשפטים מבצע רצח כפול. בין הנרצחים גם מלווה בריבית מוכר. גבר אחד, מוכה גורל, המתקשה לפרנס את משפחתו, ונעזר בשירותיו של כריש ההלוואות שנרצח, חומל על כבודו, ולוקח על עצמו את האשמה ברצח שלא ביצע. אשתו נשארת לבד, מנסה בכל כוחה לטפל בילדיה לבד, באמצעים המעטים שעוד נשארו לה. 3 דמויות קשורות בגורל אחד. נשמע מעניין, אבל באמת צריך סרט כל כך ארוך בשביל לספר את סיפורן, ודרכן את הסיפור של המדינה (פיליפינים) שבה הסיפור מתרחש?

איסלנד – חיים באקוואריום. בימוי: בולדווין זופוניאסון

(שם הסרט במקור: Vonarstræti)

הבחירה האיסלנדית נראית לי כסרט מרשים מאוד, שנשלט ע"י במאי שיודע מה הוא רוצה ואיך להשיג את זה, ועם זאת, יכול להיות שיש כאן גם סרט קצת דידקטי מדי.

3 סיפורים מאכלסים את הסרט הזה. במסורת של "מגנוליה" או "אהבה נושכת", הסרט הזה מספר במקביל על 3 דמויות שנפגשות רק במקרה, או שרק אירוע גורלי אחד מפגיש ביניהן, או שהקשר ביניהן הוא רעיוני בלבד.

הטריילר מתחיל מסיפורה של האשה. אם חד הורית הנאנקת תחת המעמס הכלכלי של גידול ילדה, ונאלצת לנקוט בצעדים דרסטיים קיצוניים (שאותם רואים כבר בתחילת הטריילר); סיפור שני שם במרכזו סופר מפורסם שירד מגדולתו, והוא עתה מבלה את רוב ימיו תחת עננה כבדה של אלכוהול; וסיפור שלישי מספר את הסיפור שגורם לכל הקושי הזה בחיים של הרבה איסלנדים רגילים – סיפורם של אלו שחיים במסלול המהיר, עושים את ההחלטות הכלכליות הגדולות שמשפיעות על חייהם של מיליונים, אבל לא עושים חשבון לאף אחד ולשום דבר מלבד לעצמם. במרכז אותו סיפור שלישי נמצא בחור צעיר, אתלט לשעבר, ועכשיו אחד שמנסה להתקדם בסולם הדרגות של חברת השקעות. אני מניח ששאלות מוסריות יתקפו אותו תוך כדי שהוא מטפס בסולם.

נראה מעניין למדי, הסרט הזה.

איטליה – הון אנושי. בימוי: פאולו וירזי

(שם הסרט במקור: Il Capitale Umano)

כמו הסרט האיסלנדי, גם הסרט הזה נוקט בשיטת הסיפורים המצטלבים. בניגוד לסרט האיסלנדי, את הסרט הזה כבר ראיתי (בפסטיבל ירושלים, והוא גם אמור לעלות אצלנו מסחרית מתישהו בקרוב). את ההתרשמות המסויגת משהו שלי כתבתי כאן. כן, זה היה הסרט שזכה השנה בפרסי האקדמיה האיטלקית לקולנוע, כשהיריב העיקרי שלו היה "יפה לנצח", זוכה האוסקר לסרט הזר הטוב יותר. את "יפה לנצח" ממש שנאתי. "הון אנושי" גם הוא מאוד מרשים טכנית, והוא הרבה יותר מגובש תסריטאית, אבל גם הוא לא ממש סחף אותי (ברובו). בחורה מהמעמד הבינוני ובחור מהמעמד הגבוה הם זוג רומנטי. אבא שלו מפתה את אבא שלה להשקעה כלכלית כבדה בפרויקט שלו. כשהפרויקט נקלע לקשיים, העשירים מנהלים את המשבר, אבל האנשים הפשוטים נכנסים לפאניקה. ובתווך – זוג האוהבים. סיפור אחד שמסופר כמה פעמים מכמה זוויות. כמה וכמה סצינות שחוזרות כמה וכמה פעמים, מזויות שונות, בקונטקסטים שונים. שליטה מרשימה באמנות הסיפור, אבל בלי עומק מספיק. לא סרט רע בכלל, אבל גם רחוק מלהיות סרט השנה לטעמי.

בנגלדש – זוהר הגחלילית. בימוי: חליד מחמוד מיטו

(לא מצאתי טריילר ברשת)

(שם הסרט במקור: Jonakir Alo)

מסתבר שלפי המסורת בבנגלדש, אם את נשואה, את לא יכולה סתם כך לאמץ ילד. את צריכה לגדל את הילדים שלך, ולא ילדים של אחרים. וכך גיבורת הסרט צריכה להחליט בין חתונה מסורתית לבין אימוץ ילדים. גיבורת הסרט מאורסת לפי המסורת, וגם אם מישהו מאוהב בה ומבקש את ידה, היא כבר מחויבת לאחר. בינתיים בן משפחה שלה נפטר, והיא מתחילה לטפל בילד היתום שהוא השאיר. קשר רגשי חזק נוצר בינה לבין הילד, אבל כשהיא מתחתנת היא עוזבת אותו שבור לב. כשהיא מגלה שהיא עקרה ואינה יכולה ללדת היא חוזרת אל הוריה ואל הילד. אותו גבר שאוהב אותה וביקש את ידה מנסה את מזלו שוב. אבל גם בעלה חוזר. ויש גם ילד באמצע.

מלודרמה מהסוג הנצלני שלא נראה לי שאני ארצה לראות.

ניו זילנד – ארץ מתה. בימוי: טואה פרייזר

(שם הסרט במקור: The Dead Lands)

סרט מכות. כן, זה אקזוטי ויפה. אבל חסר תוכן. לאחר שכל השבט שלו, כולל אביו, נרצחו, חייב הנער גיבור הסרט לנקום את מותם. לשם כך, וכשהרעים עדיין בעקבותיו, עליו להיכנס אל ה'ארץ המתה' כדי למצוא את האחד שילמד אותו את סודות אמנות הלחימה המסורתית. הו. ממש לא מסוג הסרטים שמעניינים אותי לראות.

אורוגוואי – מר קפלן. בימוי: אלווארו ברכנר

(שם הסרט במקור: Mr. Kaplan)

על פניו זה נראה כקומדיה טובת לב ומשעשעת על נושא רציני. גיבור הסרט הוא יעקב קפלן, גבר יהודי תושב אורוגוואי בן 76. הוא כבר בחלק האחרון של חייו, ושום דבר מרגש לא קורה לו יותר. ואז הוא מוצא טעם חדש לחיים. שמועה מגיעה לאוזנו שבעליה של המסעדה שעל החוף, גבר גרמני כבן 80, הוא בעצם פושע נאצי נמלט. הוא מחליט להיעזר בחבר, לחטוף את הגרמני, ולהביאו למשפט בישראל. מצחיק. הטריילר מסקרן.

פלסטין – עיני גנב. בימוי: נאג'וואה נאג'אר

(לא מצאתי טריילר ברשת)

(שם הסרט במקור: Eyes of a Thief)

שכנתנו הנחמדה שולחת לאוסקר סרט של במאית שברזומה שלה כבר יש סרט עם קצת באז טוב מלפני כ-6 שנים. בנוגע לסרט החדש, לא הצלחתי למצוא טריילר ברשת, כדי שאדע אם רמת ההפקה משתווה לתשבוחות שקראתי עליה. בינתיים הבנתי שמדובר בגבר פלסטיני שמשתחרר מהכלא הישראלי לאחר 10 שנים. הוא חוזר אל ביתו כדי לחפש את הבת הקטנה שלו. העיר נראית אחרת מאז שהוא נכלא. הבת לא נמצאת, והחיפוש אחריה מתארך. הוא מגיע עד לשליט העיר הלא-כל-כך מוסרי, ומנסה בכל כוחו לאתר את אותה בת נעלמת. סוד אפל ואלים מהעבר יפתח את העלילה לכיוונים לא צפויים. נשמע לי מעניין, במיוחד בגלל שקראתי שהסרט משוטט בזמנים הלוך ושוב, בין שנת 2002, שנת מעצרו של גיבור הסרט, לבין ההווה. שיטוט שכזה בזמנים מחייב מיומנות גבוהה בבימוי ובעריכה. אם הבמאית עומדת במשימה, אז זה אמור להיות סרט מרשים.

מצרים – הפועלת מבית החרושת. בימוי: מוחמד חאן

(שם הסרט במקור: Factory Girl)

עוד שכנה נחמדה שלנו, הפעם מדרום, שולחת סרט שעל פניו נראה לא מי יודע מה, אבל זה לפני שראיתי את הטריילר. עוד סיפור על אהבה בין מעמדות, עוד סיפור על חברה קשה שלא מוכנה לקבל נשים עצמאיות. מה כבר חדש בקולנוע המצרי. גיבורת הסרט היא צעירה בת 21. פועלת בפס ייצור בבית חרושת. האחראי עליה והיא מחליפים מבטים ודי ברור שיש פלירטוטים ביניהם. אבל כשבמקרה נמצאת בדיקת הריון בשירותים בבית החרושת, כל הסביבה, החל בחברותיה לעבודה, וכלה במשפחתה, כולם מאשימים את הצעירה חסרת האונים שהיא עשתה את הלא יעשה.

כשקראתי את התקציר נפלטה לי אנחה. כן, אני אוהב את הסיפורים האלו, אבל כשהם ממוקמים בחברה המערבית, שבה לכאורה הם נחשבים עתיקים, זה תמיד אפקטיבי ("חתונה מאוחרת" הישראלי, למשל). אבל כשהחברה עצמה עדיין שמרנית מאוד, משהו בסרט כזה נדמה לי דידקטי מאוד.

אבל אז ראיתי את הטריילר. יש בו משהו חמוד וחייכני למדי. אני מתאר לעצמי שזו הדרך שבה הבמאי מושך את הצופה פנימה, מחבב עליו את הדמויות, כדי שכשהאירועים הדרמטיים מתחילים לקרות, ההשפעה הרגשית שלהם תהיה יותר מרשימה (בלינק תראו טיזר טריילר מתורגם. ראיתי גם טריילר קצת יותר ארוך, ולא מתורגם, ושם יש גם את הרגעים האלו). אולי יש בכל זאת משהו בסרט הזה.

ספרד – קל לחיות עם עיניים עצומות. בימוי: דויד טרואבה

(שם הסרט במקור: Vivir es fácil con los ojos cerrados)

הזוכה הגדול של פרסי האקדמיה הספרדית לפני חצי שנה הוא גם נציג ספרד לאוסקר. ממבט מרחוק זה נדמה כמו סרט מתקתק וחביב, גם אם לא סוחף. דויד טרואבה, אחיו הצעיר של פרננדו טרואבה (שזכה באוסקר לפני יותר מ-20 שנה על "התקופה היפה בחיי", והיה מועמד לאוסקר לפני שנתיים על בימוי סרט האנימציה החביב "צ'יקו וריטה"), עושה כמעשה אחיו, ומביים סרטים נוסטלגים על העבר. ב"קל לחיות עם עיניים סגורות" (ציטוט של שורה מתוך "שדות תות לנצח" של הביטלס), מנסה טרואבה ג'וניור להתערסל בתמימות של רוח הנעורים של הסיקסטיז. מורה לאנגלית בספרד של שנת 1966 שומע שאלילו, ג'ון לנון, מגיע לספרד כדי לצלם סרט (מה שבאמת קרה. ריצ'רד לסטר, שביים גם את "לילה של יום מפרך", צילם בספרד בשנת 1966 את "איך ניצחתי במלחמה", בכיכובו של ג'ון לנון). המורה מחליט לנסוע אל אתר הצילומים בתקווה לפגוש את הגדול מכולם, לנון. בדרך הוא אוסף שני צעירים שבורחים מהבית, כל אחד וסיבותיו. רוח הסיקסטיז – האם היה בה משהו, או שהיא היתה בסך הכל מקסם שוא? נדמה שהסרט הזה נוטה לאופציה הראשונה. סרט שאשמח לפגוש בהזדמנות.

—————

עד כאן 11 סרטים נוספים. עם סגירת הרשימה, עוד כמה ימים, אני אחזור עם עדכון נוסף.

איתן ווייץ

עקבו אחרי בטוויטר, או צרו איתי קשר במייל: Eithanwe@012.net.il

תודה שבאתם וקראתם. אשמח לארח אתכם שוב בבלוג שלי, בכתובת: Eithan.co.il

2 מחשבות על “אוסקר שפה זרה 2015: מקבץ שישי

  1. הודו – סרט הודי שהוא מתחת לשעתיים, איזה יופי! (למרות שאני קצת מגזים ב5 מ6 שנים האחרונות הוהו בחרה סרטים שהם פחות משעתיים) בכל מקרה לגבי "קובויות המזל של השקרן" (בעברית זה נשמע דע הזוי), רק עובדה שהשתתף בתחרות הרשמית של סאנדנס מאוררת את הסקרנות שלי.

    איסלנד – "אומרים" שזה "הסרט האיסלנדי הטוב ביותר בכל הזמנים", אכן מצפה לראות.

    איטליה – אני דווקא מאוד אהבתי (עדיין, פחות מ"יפה לנצח"), בעיניי אחד הפייבוריטים לקבל מועמדות.

    מצרים – אפילו כתבו על הסרט בגלריה של "הארץ"…

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s