פסטיבל חיפה 2014: תפוחים מן המדבר

באתי לסרט הזה עם חששות. הבמאים, מתי הררי ואריק לובצקי, מתעסקים בד"כ במה שניתן לכנות 'בי-מוביז'. סרטים זולים, המתעסקים בנושאים זולים, שנעשים מהר, ופונים לקהל רחב במכוון, מבלי לחשוב על אסטתיקה וערכים אמנותיים. המחשבה שבמאים כאלו יקחו ליד טקסט רציני יותר העבירה בחוט שדרתי חשש להזניית הנושא.

ובכן, בצד השני של המנהרה מתגלה סרט שמפתיע לטובה. סרט מכובד. סרט מכובד מדי.

בתחילת הסרט הפתיע אותי הלוגו של ערוץ 1. מה אתם יודעים, ערוץ 1, זה שנמצא עכשיו בתהליך מעבר (אל עבר הלא נודע), זה שכמעט ולא משקיע ביצירה הישראלית, הוא הערוץ שהשקיע כסף ביצירה של העיבוד הזה למחזה של סביון ליברכט, "תפוחים מן המדבר". אז כל הכבוד שסוף סוף זה קורה. אבל אליה וקוץ בה: רוחו של ערוץ 1, על הטוב ועל הרע בה, שולטת בסרט הזה. זה סרט מכובד כזה. סרט BBC כזה. סרט שטוח ושטחי, ועם זאת, מרשים מאוד.

apples from the desert

זה היה יכול להיות "חתונה מאוחרת". סרט על התנגשות כואבת בין מסורת וקדמה. בין רצונות פשוטים וכל כך מובנים של הנפש האנושית לבין דרישות נוקשות של ההורים. אבל להמשיך לקרוא

פסטיבל חיפה 2014: בסדר ההיעלמות

(שם הסרט במקור: Kraftidioten. נשבע לכם)

יש סרטים כאלו שהם מצחיקים, מאוד מצחיקים, אבל קשה לשים את האצבע על מה בדיוק מצחיק בהם. הרי קומדיה בנויה על שני דברים עיקריים: כתיבה משובחת, וטיימינג בביצוע. לסרטים של הסקנדינבים (בעיקר אחד מפינלנד, אקי קאוריסמקי) יש הומור שנובע דווקא מאנטי-הומור. מהפער שנוצר בין המצבים הרציניים שהם מציגים לבין היחס הטריוויאלי שהם מקבלים בביצוע.

וזה גם הסגנון של הנס פטר מולנד. זה כבר סרט שני שלו שאני רואה. הקודם היה "ג'נטלמן בנשמה" (הנה מה שכתבתי עליו כשהוא הופץ בישראל) וגם הפעם, אפילו יותר מהפעם הקודמת, ממש הוקסמתי.

Kraftidioten

לוקח זמן להתרגל. ב-10 הדקות הראשונות לא כל כך הבנתי מה קורה סביבי. אבל זה ה להמשיך לקרוא

פסטיבל חיפה 2014: האל הלבן

(שם הסרט במקור: Fehér Isten)

יצא ש"האל הלבן" היה הסרט שהכי סיקרן אותי מכל מה שמוקרן בפסטיבל חיפה 2014.

יצא ש"האל הלבן" הוא הסרט הראשון שראיתי בפסטיבל חיפה 2014.

יצא גם ש"האל הלבן" עמד בציפיות. בגדול עמד בציפיות. אם כי הדרך היתה קצת מקרטעת.

"האל הלבן" הוא משל מפחיד.

היה היתה מדינה בשם הונגריה (הסצינה הראשונה רומזת לאיזושהי אפוקליפסה. לאיזושהי אגדה מפחידה שהיא אולי לא כל כך אגדה).

היה היו אנשים גזענים, אלימים, בוטים, ושונאי זרים בהונגריה.

האנשים האלו הוציאו חוק שמרחיק את השונה, הזר, הפליט, מתוכם. הם עוד יתחרטו על החוק הזה. אותם זרים יתאגדו, יתמרדו, ויביאו איתם את סוף הימים. עם הרבה מאוד אלימות. ודם. ומוות. אז אולי ננגן שירי שלום כבר מעכשיו, נמנע את הקץ?

(המשל, אמנם, מתרחש בהונגריה, אבל הוא כמובן תקף לשאר העולם. למשל ישראל)

"האל הלבן" מספר את סיפורו של כלב. כלבלב מחמד של נערה צעירה. מתוקף הנסיבות היא עוברת לגור עם אביה. והוא איש לא מאוד נחמד. החוק החדש מטיל קנסות על החזקת כלבים מגזעי תערובת, אז הכלב חייב ללכת. הנערה שבורת לב, כי הכלב והיא חברים בנפש. ומכאן הסרט עובר לתאר את הרפתקאות הכלב, ובמקביל את התמרדותה של הנערה כנגד קשיחות הלב של המבוגרים.

"האל הלבן". הנערה.

"האל הלבן". הנערה.

כשהייתי קטן שודרה בטלויזיה סדרה על כלב, ש להמשיך לקרוא