פסטיבל חיפה 2014: שקופים

לפני 7 שנים בערך הגיע משום מקום סרט של במאי אלמוני בשם מושון סלמונה ודי הרשים. לסרט ההוא קראו "וסרמיל". זה אמנם לא סרט שהשאיר חותם, אבל הוא כן השאיר טעם של עוד. היתה בו מספיק אמת אותנטית, מספיק אכפתיות חברתית, ומספיק יכולת בימויית כדי שאוכל לצפות לדבר הבא מאת אותו במאי. והנה מגיע הדבר הבא. והו, כמה גדולה האכזבה.

invisible salmona

אם "וסרמיל" היה סרט שנגע בעצב החשוף של הגזענות והמתח הבין-גזעי בישראל בצורה מאוד ישירה וכמעט דוקומנטרית, ל"שקופים", סרטו החדש של סלמונה, אין ולו טיפת אמינות. הוא אמנם מתרחש בקרב הקהילה הבדואית, דבר מעניין כשלעצמו, אבל הרגשתי שכל הסרט הזה הוא כשלון אחד מתמשך. ב"וסרמיל" עבד סלמונה עם בני נוער, נון-אקטורס, אנשים ללא נסיון משחקי. ל"שקופים" הביא סלמונה שחקנים מנוסים. אבל להמשיך לקרוא

פסטיבל חיפה 2014: מאקונדו

(שם הסרט במקור: Macondo)

טוב, זה לא ממש סרט. זה יותר דומה לכתבת תחקיר. "היום, ב'עובדה', נביא לכם תיאור ייחודי של החיים של המהגרים מצ'צ'ניה החיים בפאתי וינה. ראמזאן חי עם אימו ושתי אחיותיו הקטנות בפאתי העיר הגדולה. אביו כנראה נהרג, כנראה במלחמה שהיתה בצ'צ'ניה, וכנראה זה לא היה מוות הירואי. ראמזאן הוא עכשיו הגבר בבית"

וזה לא צחוק. הילד הזה לוקח ברצינות את תפקיד הגבר בבית. מאוד ברצינות. מאוד מאוד מאוד ברצינות. אני לא חושב שהילד הזה מחייך אפילו שנייה אחת בסרט הזה. הוא מקפיד על מסורת (בסצינה אחת הוא אפילו מתקן את מטפחת הראש של אימו, כדי לשמור על צניעות). אין בו שמחת חיים של ילדות. וזו הדמות שמובילה את הסרט. אני לא חושב שיש סצינה אחת בסרט בלעדיה. לא נעים ללכת בשבילי הסיפור (אם אפשר לקרוא למה שקורה פה סיפור) עם מדריך כל כך חמור סבר.

הילד שלא שמע על גבינה (צ'יז). לעולם הוא לא מחייך. גיבור הסרט "מאקונדו".

הילד שלא שמע על גבינה (צ'יז). לעולם הוא לא מחייך. גיבור הסרט "מאקונדו".

אבל יותר הפריעה לי העובדה ש להמשיך לקרוא

פסטיבל חיפה 2014: טוביאנסקי

בחיי שזה סרט ממש נחמד. מצולם יפה, בצבעים צהובים וחמים. משוחק טוב ע"י צוות שחקנים לא קטן. עם נגיעות קלות של פסנתר וחליל בפס הקול, ועם עיצוב אמנותי מרשים, כנדרש מדרמה תקופתית. ובעיקר: סרט החושף פרשיית עוול כואבת במיוחד, עוול הנגרם לקצין בכיר בצה"ל ב-1948. סרט ממש נחמד, ה"טוביאנסקי" הזה.

וזאת הבעיה שלי איתו.

tuvianski

אני הייתי בטוח ש להמשיך לקרוא