פסטיבל חיפה 2014: האם זה אתה

Life is What you Make it

טוב, זה לא סרט אחד. "האם זה אתה" הוא שני סרטים. אחד ממש מצוין. ואחד ממש מעצבן.

אני לא יכול לראות את כל הסרטים בעולם. לדני מנקין יש סרט דוקומנטרי עם דולפין, שכולם אומרים שהוא טוב. לא ראיתי. אבל כן ראיתי סרט דוקומנטרי אחד שלו שלא כל כך אהבתי ("18 קילו של אהבה"), וסרט עלילתי אחד שלו שממש עצבן אותי ("ז'ה טם איי לאב יו טרמינל"). ועכשיו מנקין מביא לסרט החדש שלו את הבחורה הכי מעצבנת בעולם הקולנוע (אותה אחת שהוציאה לי את הנשמה ב"ז'ה טם איי לאב יו וגו'"), אבל בכל זאת, יש משהו מקסים בסרט הזה. כל מה שנוגע לדמות של אלון אבוטבול יפהפה ונוגע. וכל החלקים בסרט עם הבחורה מביאים לי את הסעיף. והבחורה נמצאת כאן לא מעט. חידת הגיון הסרט הזה.

ובכלל, בשביל מה היה צריך את הבחורה הזו?

Is That You

אלון אבוטבול משחק אדם המאבד את עבודתו כמקרין בקולנוע בתחילת הסרט (כנראה כי כבר לא עובדים עם פילם יותר), וכמתנת פרידה הוא מקבל כרטיס טיסה לארה"ב. אז הוא מנצל את המתנה כדי לחפש את אהובת נעוריו שחמקה ממנו אז, לפני הרבה שנים. כל החלק הזה, כולל מפגש עם אחיו (רני בלייר, בעל נוכחות מחשמלת. ועם זאת, רני: הגיע הזמן שתעשה סרט קולנוע משלך, האינך חושב?), טוען את הסרט באנרגיות ובריגושים די מרתקים.

ואז פוגש אבוטבול ידידנו, במקרה, במאית דוקומנטרית. והיא מתעלקת עליו ולא עוזבת. היא אמנם עוזרת לו לנסות למצוא את האחת ההיא, אבל היא נודניקית בלתי נסבלת. מה גם שכל החלק שלה כאן הוא בעצם תרגום בגוף הסרט. היא עושה סרט דוקומנטרי על הנושא "חרטות", והיא מראיינת אנשים שונים כדי שיספרו לה על החרטות הגדולות בחיים שלהם. ומה, אם היא לא היתה בסרט, ורק הסיפור של האדם שמחפש את ההיא שהוא מתחרט שהוא נתן לה ללכת, אם רק הסיפור של אבוטבול היה בסרט, לא הייתי מבין את זה לבד? כל הסיפור של הבחורה רק מאט את הסרט, מסביר אותו לקשיי ההבנה, הופך את "האם זה אתה?" ליצירה לא אינטלגנטית.

מה גם שהתסריט של הסרט הזה עצלן. התחנה הראשונה והתחנה השניה במסע זהות. מה, מנקין לא יכול היה למצוא סיבה חדשה להמשך המסע? ובאמת חייבים למחזר שוב, גם כאן, את הבדיחה על השוטר שרוצה לתת דו"ח, אבל מתרצה כי מפתים אותו עם משהו? ובאמת חייבים לבקר את סבתא שלה (סצינה תמוהה במיוחד, לטעמי)?

הרי ההבנה שהחיים זה מה שאתה עושה מהם, וחרטות הן מיותרות, זה מגיע לבד, במשחק הנפלא של אלון אבוטבול. האיש הזה הוא שחקן כל כך טוב. הוא מקשיב, הוא סופג, הוא לוקח את הזמן להבין, ורק אז הוא מגיב. והכל בתגובות, בקצב הכל כך מדוד שלו, ברגש שיוצא ממנו מבלי להגזים ולו לשניה. דמות מרתקת במסע מרגש. אז למה דני מנקין מרגיש צורך להסביר לי הכל כל הזמן (כולל פוסטר של "זה קרה לילה אחד". באמת, מנקין? אתה שואף להיות פרנק קפרה?)

אז "האם זה אתה" הוא חצי סרט נפלא, וחצי סרט איום. תבחרו לבד איזה חצי מתאים לכם יותר.

איתן ווייץ

עקבו אחרי בטוויטר, או צרו איתי קשר במייל: Eithanwe@012.net.il

תודה שבאתם וקראתם. אשמח לארח אתכם שוב בבלוג שלי, בכתובת: Eithan.co.il

מחשבה אחת על “פסטיבל חיפה 2014: האם זה אתה

  1. כמה אי הסכמה עם הביקורת שלך (הפעם). פער של 180 מעלות. הסרט הביא לי הנאה מלאה.
    וזה בסדר שנתנו לי נ"צ לגבי המהלך הנפשי. אני אין לי ענין שיעשו לי חידות לקולנוענים.
    ובכלל – סרט מדליק.
    לא מזדהה עם ההתבאסות שלך בשום אחד מהמקרים שציינת. הסרט נפלא ואין בו שום דבר אחד "איום".

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s