פסטיבל חיפה 2014: כוכב

(שם הסרט במקור: Zvezda)

לפני 6 שנים פסטיבל חיפה הקרין את סרטה הקודם של אנה מליקיאן, "בתולות הים". אני לא זוכר הרבה מהסרט ההוא, אבל זכרתי שהוא היה סרט חביב ומשעשע למדי. חשבתי שיהיה מעניין לפגוש שוב את הבמאית של הסרט ההוא.

ובכן, לא רק שהבמאית של "בתולות הים" לא איכזבה. להיפך –  היא התפתחה, ולמדה עוד כמה דברים על קולנוע מאז. "בתולות הים" היה סרט חביב אבל זניח. בסוף ההקרנה של "כוכב" רציתי למחוא כפיים.

אבל שיהיה ברור: זה לא סרט בלי חסרונות. נתחיל מזה שלוקח זמן עד שהדמויות מתחבבות על הצופה (עלי). במרכז הסיפור 3 דמויות: בחורה צעירה, שחקנית וזמרת (לא מי יודע מה, אגב) שרצה מאודישן לאודישן. בינתיים היא עובדת בכל עבודה שהיא יכולה להשיג כדי שתוכל לממן את מה שהיא רוצה: ניתוחים פלסטיים. האובססיה שלה בקשר למראה החיצוני שלה אבסורדית ודי דבילית. היא מאמינה שרק עם ציצים גדולים, ושפתיים גדולות יותר, ועם רגליים שרחוקות אחת מהשנייה את המרחק הנכון – רק כשהמראה החיצוני שלה יהיה אידאלי, רק אז היא תוכל לפרוץ כשחקנית.

הדמות השניה היא ארוסתו של איזשהו טייקון-אוליגרך-פוליטיקאי מושחת. ברור שלא אהבה מדריכה את הנישואים האלו, אלא הכסף. נישואי נוחות. והיא חיה את החיים הטובים, בסנוביות מופגנת.

והדמות השלישית היא בחור צעיר שעובד בפאב שבו מתחילה הבחורה הצעירה לעבוד בתור, אהם, מה שנקרא 'רקדנית אקזוטית'. והוא גם גנב זעיר לעת מצוא. הוא מתאהב בבחורה הזו, וגונב בשבילה כסף לממן את הניתוחים הפלסטיים שהיא רוצה.

נשמע כמו הדמויות שיאכלסו את 'בוורלי הילס 90210'. אידיוטי למהדרין. ולמרות שמליקיאן לא עדינה בהעברת המסר שלה (הדברים היפים והחשובים בחיים הם הפנימיים, האנושיים, לא הכסף וההדר החיצוניים), יש משהו בבימוי שלה שפשוט סוחף. ראשית, בהתאם לתסריט, הסרט מסתובב במקומות מאוד בורגנים מנקרי עיניים. והיופי הויזואלי של הסרט הזה די מדהים. אבל מליקיאן יודעת גם לעבוד עם מוסיקה (למרות ש"Beautiful" של כריסטינה אגילרה חוזר כאן הרבה יותר מדי פעמים, מטמיע את המסר שלו בכוח, עדיין העבודה של מליקיאן עם Score קצבי מרתקת), היא יודעת לערוך ולחבר את הדמויות האלו לסיפור אחד הומוגני, והיא יודעת גם להדריך שחקנים. אני חייב לומר שהבחורה הצעירה לא עשתה עלי רושם, אבל ארוסתו של האוליגרך היא הדמות שעוברת כאן את השינוי הגדול, והשחקנית שמשחקת אותה (בדקתי ב Imdb. יש לה שם בלתי אפשרי) נכנסת אל הדמות הזו בכל הכוח, עם הרבה אנרגיה והרבה אמונה באדם שבה. מדמות די בלתי נסבלת בתחילת הסרט היא הופכת בהדרגה לדמות מאוד נוגעת ללב.

Severija janusaukaite. שחקנית נהדרת עם שם בלתי אפשרי. מתוך "כוכב"

Severija janusaukaite. שחקנית נהדרת עם שם בלתי אפשרי. מתוך "כוכב"

וגם הבחור, סוג של חוליה מקשרת בין שתי הבנות האלו, גם הוא נוגע ללב כבחור שנמצא במלכוד, בין שני עולמות.

וכשהסרט מתחיל להגיע לישורת הסופית שלו, התסריט מזמן כמה טוויסטים בעלילה, וכשאנחנו כבר כל כולנו בתוך הסרט עם הדמויות האלו, הרגש מתחיל לעבוד שעות נוספות. פתאום אנחנו מבינים כמה אכפת לנו מהדמויות האלו, איתן אנחנו כבר מבלים קרוב לשעתיים. ואנה מליקיאן יודעת לנווט הכל בבטחון.

ולמרות שמדובר רק ב-3 דמויות מרכזיות שמתנהלות פחות או יותר ביחד במשך רוב הסרט, יש לי הרגשה של במאית שמביימת על קנווס רחב, עם הרבה אנרגיה ושאר רוח, סוחפת אותי לעולם צבעוני, עולם של רגש שנמצא מתחת להעמדות הפנים של הכסף הגדול. "כוכב", למרות החסרונות שלו, מצליח לגרום לי להיות חלק מהחיים של 3 אנשים ברוסיה המקוטבת כלכלית של היום. סרט מרגש וסוחף, גם אם לא עמוק במיוחד. מאוד מומלץ.

הקרנה נוספת: מחר, ה-18/10.

איתן ווייץ

עקבו אחרי בטוויטר, או צרו איתי קשר במייל: Eithanwe@012.net.il

תודה שבאתם וקראתם. אשמח לארח אתכם שוב בבלוג שלי, בכתובת: Eithan.co.il

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s