פסטיבל חיפה 2014: חייו של ריילי

(שם הסרט במקור: Aimer, Boire, et Chanter)

את סקירת פסטיבל חיפה אני מסיים עם הסרט האחרון של אלן רנה. כבר אין יותר הקרנות של הסרט הזה בפסטיבל, אבל בכל זאת, זה סרט של אלן רנה. צריך לומר עליו משהו.

אלן רנה היה מחשובי הבמאים בעולם. על מה ולמה – יש בלוגרים ומבקרי קולנוע שיכולים לכתוב ספרים על כך. אני משאיר את זה להם. סרטו האחרון היה "חייו של ריילי". פחות מחודש לאחר הבכורה של הסרט בפסטיבל ברלין השנה נפטר רנה בגיל 91.

סרטו הקודם של רנה, "עוד לא ראיתם כלום", היה סוג של סיכום נפלא של קריירה בעיניי. בזמנו נאמר על הסרט הזה שזהו סרטו האחרון של רנה, ואחריו לא יהיו עוד. אבל רנה עשה עוד אחד. הדרן. תוספת קטנה לאותו סוף מוחלט.

aimer, boire, et chanter

"עוד לא ראיתם כלום" מתחיל ב להמשיך לקרוא

פסטיבל חיפה 2014: יום מפרך

(שם הסרט במקור: Kkeut-kka-ji-gan-da)

אין על הקוריאנים. פשוט אין. אם אתם רוצים סרט אקשן כמו שצריך, קצבי כמו שצריך, מותח כמו שצריך, אלים כמו שצריך – רק קוריאני.

וזה לא ש"יום מפרך" הוא סרט המתח או האקשן הכי טוב שראיתי. למעשה, הוא לא כל כך מתח אותי. אבל זה בידור מהודק, עשוי היטב, כמו שכתוב בספר. האקשן ממריץ את האדרנלין, המוסיקה מתגברת, הצילום מתאים את עצמו לקצב, העריכה מדויקת, וההעזה מדהימה כל פעם מחדש. והיתרון של "יום מפרך" – ההומור. יש בסרט הזה כמה וכמה הברקות קומיות נפלאות. המצאות שמעידות על הרבה דמיון. כמה וכמה סצינות בסרט שפשוט גורמות לי לאמר "וואו!" (וכמובן לצחוק בקול).

Kkeut-kka-ji-gan-da

"יום מפרך" מספר על שוטר שהוא, איך לומר, לא הכי ישר בעולם. הוא מהאלה שמועלים. כמו כולם. רק ש להמשיך לקרוא