קרניים: הרע הוא הטוב

(שם הסרט במקור: Horns)

חשבתי שיהיה יותר טוב. אבל לא.

בחור אחד מואשם ברצח חברתו, אותה אהב יותר מכל. וכהוכחה משמיים, הוא מתעורר בוקר אחד ולראשו גדלות קרניים. כאלו, כמו של השטן. כן, הסרט הזה לא עמוק במיוחד, והוא לא מסתיר את מסריו. למעשה, כבר לאחר הסצינה הראשונה, המתארת אינטראקציה חמודה בין שני הנאהבים, המצלמה יורדת למטה, אל מתחת לאדמה, כדי לעלות חזרה את הסיפור מתוך הגיהנום (השוכן, כידוע, במעמקים).

אבל הבעיה שלי עם הסרט היא לא חוסר העומק שלו. היא הטון הלא ברור שלו. נתון נוסף המצטרף להנחת היסוד המשונה אבל המתקבלת על הדעת של הסיפור כאן הוא העובדה שהקרניים האלו גורמות לכל מי שמדבר עם הדמות הזו להתוודות על הסודות הכי כמוסים, על הדחפים הכי סוטים ושטניים, או סתם על הדברים האלו שאנחנו מאוד רוצים להחצין, אך מתביישים, כי זה לא ראוי.

_DSC7980.NEF

שני הנתונים האלו לבדם אומרים לי שדרושה כאן יד של במאי משוחרר רסן, קומי בהגדרה, מוגזם מעצם קיומו. אבל אלכסנדר אז'ה שביים את הסרט מגיע מעולם האימה. והוא אכן בורח לשם בכל פעם שהוא רוצה לקדם את הסיפור. זו היתה יכולה להיות להמשיך לקרוא