העלמותה של אלינור ריגבי: הוא. היא. הוא והיא. הוא. היא.

(שם הסרט במקור: The Disappearance of Eleanor Rigby: Them)

טוב, אז מה שאני יודע זה שהסרט הזה במקור היה שני סרטים

העלמותה של אלינור ריגבי: היא

העלמותה של אלינור ריגבי: הוא

הגרסה המופצת בישראל (ובעולם כולו, להבנתי) היא

העלמותה של אלינור ריגבי: הם (התכה של שתי הגרסאות לגרסה אחת)

לפי מה שראיתי, העובדה שהסרט הזה הוא סוג של חיבור מאולץ בין שני סרטים מורגשת מאוד, וחסרים לי המון פרטים. אבל אני לא בטוח שאני ארצה לרוץ ולחפש אותם בשתי הגרסאות האחרות. זה פשוט לא מעניין מספיק.

סצינה ראשונה: בחור ובחורה במה שנראה כמו דייט מקסים מהסוג שיש כשרק נפגשים.

סצינה שניה: הבחורה מנסה להתאבד.

סצינה שלישית: היא ניצלת ומגיעה אל סף בית הוריה, מתנחלת אצלם לבינתיים. אף אחד לא מדבר על נסיון ההתאבדות.

ה-מ-ו-ן פרטים חסרים לי בסרט הזה. אם הכל כל כך טוב, למה היא מנסה להתאבד? ואם היא מנסה להתאבד (אירוע, אהם, די דרמטי), למה אף אחד לא מדבר על זה?

ולא, אלינור ריגבי לא ממש נעלמת. הבחור מוצא אותה די מהר. הוא נותן לה ספייס, אבל הוא יודע איפה היא, ומדי פעם מנסה ליצור איתה קשר.

eleanor rigby

ובאיזשהו מקום מתברר גם הנושא של הסרט: ההתמודדות עם טראומה. הם בסך הכל זוג שעבר אסון איום, ובמקום להישאר ביחד, להישען אחד על השני, ולעזור לבן/בת הזוג לצאת מהמשבר, כל אחד/ת נסוג/ה אל הקונכיה שלו/ה, מפרקים את התא המשפחתי, הופכים לאנשים בודדים.

"אלינור ריגבי", השיר ההוא (הנפלא) של הביטלס, מספר על שני אנשים בודדים שנפגשים רק כשאחד מהם מת. אז הנה סיפור על שני אנשים שהיו ביחד, והולכים להיות לבד כשמישהו מת. ברמת הרעיון זה מעניין. הביצוע צולע ומתסכל.

אז כמו שניסיתי להדגים, יש הרבה פערים בתסריט. ויותר מכך, יש אירועים גדולים בסרט הזה, אבל אין להם הדגשה דרמטית. אין להם הדגשה בכלל. הם בעצם כמעט לא קיימים. הרי אותו אירוע, אותו אסון שעומד במרכז התפרקות מערכת היחסים הזו, הסרט לא מדבר עליו בכלל. אין עליו פרטים: מה קרה בדיוק, איך קרה, מתי קרה. אין פלשבק. אף אחד לא מספר עליו. זה פשוט קרה. ואנחנו צריכים לצפות בדמויות שמתמודדות עם טראומה שאנחנו לא יודעים עליה בעצם דבר.

ונדמה לי שגם שני השחקנים הראשיים, ג'יימס מקאבוי ("כפרה") וג'סיקה צ'סטיין ("כוננות עם שחר", "בין כוכבים"), שניהם הרגישו נבוכים. שניהם צריכים לשאת משא כבד של אבל, אבל הם לא כל כך יודעים על מה בדיוק. וזה ניכר במשחק שלהם. במקום להכביד את גופם הם אומרים את הטקסט אבל לא חיים אותו. ובהקשר הזה, תמוה במיוחד הליהוק של איזבל הופר הצרפתיה, מהשחקניות הנפלאות ביותר של הקולנוע העולמי, שכאן עוברת מסך כאחת שלא בדיוק יודעת מה נדרש ממנה, ולמה היא בכלל פה (וזה שהדמות שלה הופכת בתסריט לצרפתיה במקור נראה מאולץ במיוחד).

יש כאן סיפור של התמודדות עם שכול, אבל לצופים אין כל אפשרות להתייחס לכך כי אין שכול להתמודד איתו. אין אותו בתסריט, ואין אותו במשחק של השחקנים. רק ויולה דיויס, בתפקיד מרצה באוניברסיטה המפתחת קשר ידידותי עם אלינור שלנו, רק היא מצליחה להחזיק את הגוף שלה באיזון נכון של כובד וקלילות, משהו שמראה שיש לדמות הזו עבר מוצק, בעיות מתחת לפני השטח שמעניין להקשיב להן, רק שהיא לא הדמות הראשית בסרט הזה, אז התסריט נותן לה מעט מאוד מקום.

החמצה גדולה, הסרט הזה. יש כאן שחקנים טובים ונושא מעניין, אבל אין להם הרבה חומר תסריטאי לעבוד איתו. אולי בסרטים האחרים יש יותר בשר. אבל אני מסופק. מה שמופץ מסחרית לא גירה את התיאבון שלי. כמו שזה נראה, שישאירו את אלינור ריגבי לחיפושיות.

איתן ווייץ

עקבו אחרי בטוויטר, או צרו איתי קשר במייל: Eithanwe@012.net.il

תודה שבאתם וקראתם. אשמח לארח אתכם שוב בבלוג שלי, בכתובת: Eithan.co.il

מודעות פרסומת

מחשבה אחת על “העלמותה של אלינור ריגבי: הוא. היא. הוא והיא. הוא. היא.

  1. The Disappearance of Eleanor Rigby is distributed as 2 films, here in the Netherlands. You buy 1 ticket and see both films,right after each other,with a 15 minutes intermission between the 2 films.Something like 3 hours experience

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s