6 גיבורים: סרט אקשן. מצויר.

(שם הסרט במקור: Big Hero 6)

נחמד. ממש נחמד. וזהו.

"שישה גיבורים" אמור להיות איזהשהו פריקוול לעלילות גיבורי על. הדבר האחרון שרואים בסרט הוא את החבורה רצה ביחד: "אנחנו 6 גיבורים". סרט ההמשך כבר מחכה. אני כבר ממש לא מחכה לו.

אבל הסרט הזה הוא "איך הגענו עד הלום". וככזה הוא ממש אחלה. אבל לא הרבה יותר מזה.

ראשית, יש בו משהו תמוה: לכולם יש שמות יפנים. מה הקטע? טדאשי, הירו, וואסאבי. כאילו האמריקאים מודים בכשלונם, ומוכנים להשתלטות היפנית. לי זה נשמע בעיקר תלוש ומשונה. אבל נחליק את זה.

גם הטאץ' הדרמטי של הבמאים לא מלוטש עד הסוף. מפגש קצרצר עם אחת הדמויות ביריד המדע, וכבר אתה יודע מי יהיה הבאד-גאי שלנו. כשזה מתגלה, לא הרבה לאחר מכן, אתה לא מי יודע מה מופתע. ואחוות האחים – זה איך שהוא עובד, אבל לא עד דמעות. בעיקר כי הבמאים מציפים את הסרט במוסיקה. הרבה יותר מדי מוסיקה. זה עובד בקטעי האקשן, אבל בקטעי הדרמה זה די מעיק. מה גם שלקראת סוף הסרט, כשסצינת השואו-דאון הגדולה מסתיימת, פתאום מוסיפים עוד הדרן – רגע, אבל יש לנו עוד מישהי להציל!… הדרן מיותר לטעמי (שאמנם מביא עימו סצינת פרידה שתביא כל ילד לדמעות, אבל אני, שראיתי כבר סרט אחד או שניים בחיי, חשבתי שזו סצינה יפה, אבל נדושה וצפויה).

Big Hero 6

ועם זאת, יש בסרט הרבה לב ונשמה. הרבה ה להמשיך לקרוא