פולישוק עונה 3: זה מוגזם

ובימים בהם מדינת ישראל הולכת לבחירות כי שר האוצר וראש הממשלה אינם סובלים זה את זה, יש גם קומדיית מצבים ישראלית פוליטית על המסך. הקטן. אז נכון שאחרי כל מה שאני אגיד, תמיד אפשר לומר: אבל זה נכון. תראה מה קורה בעולם האמיתי. יש בחירות, לא?!, אבל האמת היא שאחרי שאהבתי את שתי העונות הראשונות של "פולישוק", מהשלישית אני לא בדיוק נהנה.

יש לי הרגשה שמישהו שם בערוץ 2 מאוד שמח על ההצלחה המפתיעה של שתי העונות הראשונות, וסימני דולרים עלו בעיניו. בוא נעשה כסף! בוא נעשה עונה שלישית, ונביא מפרסמים! בוא נעשה קומדיה מצחיקה (אבל כמובן בלי באמת להרגיז מישהו) וככה נעשה עוד להיט. הבעיה להרגשתי ש"פולישוק" עונה 3 היא יותר מוצר תעשייתי, ופחות מוצר של נשמה. יותר מוצר שמגיע מהחשיבה העסקית של ערוץ 2, ופחות סדרה שמגיעה מלמטה, מהתשוקה ליצירה של הכותב, הבמאי, והשחקנים.

גיא לואל (המצוין) הוא הסמן הקיצוני של "פולישוק". הוא המטורף, המוחצן, הקולני ביותר. הוא מייצג את הפן המטורף של הסדרה. הבעיה שלי עם העונה השלישית של הסדרה היא שכולם הפכו להיות גיא לואל. כולם הפכו צעקניים, היסטריים, מלווים את דבריהם במחוות פיזיות גדולות. כולם רוצים להצחיק בכל רגע, כל הזמן. הקסם של העונות הקודמות היה האיזון העדין שהיה בין התסריט המטורף לבין המשחק הכמעט מופנם של כולם (חוץ מלואל). היה את הדמות של קוזו הכריזמטי, ומולו היה את פולישוק הכבוי, הנגרר בעל כורחו. בעונה השלישית כולם צועקים כל הזמן. גם ששון גבאי הגדול מנסה כאן את כוחו בקומדיה כמעט ברוטלית, והוא לא לבד כאן. שירי גדני, שאהבתי את מה שעשתה בעונות הקודמות, מעלה גם היא את הווליום, ומצטרפת לקקופוניה. וגם שאר השחקנים האחרים מצטרפים להילולה, והכל הופך להיות מוגזם.

polishuk 3rd season

ובכלל, התסריט מתפזר מדי. בעונות הקודמות פולישוק היה אידיוט תמים. פה הוא סתם אידיוט. שצועק. ואומר כל הזמן: "כן…לא…לא חשוב". בעונות הקודמות, בתוך כל הטירוף, היה גם הגיון. איזשהו איזון בתוך השגעון. משהו שאני אוכל גם להאמין לו, למרות המופרכות. התסריט כאן בא מכוונות טובות – להראות את הפוליטיקה הישראלית כערש הטמטום והסיאוב. אבל אני לא קונה את זה. לא ככה. כי כולם צועקים כל הזמן, ועושים ג'סטות גדולות בידיים כל הזמן, והתסריט רק משתגע, בלי רגע לחשוב.

אבל לא הכל רע. חבל שדמותה של סולי ברזל (חנה אזולאי הספרי הנהדרת) נדחקה לפינה. כשהיא נמצאת, משהו בהופעה הרגועה והשקטה של הספרי מרגיע קצת את השטח, הופך את הקומדיה המטורפת הזאת למשהו יותר הגיוני, משהו שאפשר להקשיב לו. ובעונה הזאת נוספה גם הדמות של בולי בובס, בגילומו השקט והבטוח של מנשה נוי. גם הוא יודע למצוא את האיזון הנכון בין קומדיה מטורפת לבין רגעים של מחשבה ושקט בתוך הכאוס. ועם זאת, דמותו של בובס מביאה איתה גם תסבוכת תסריטאית: הוא מקבל הרבה יותר מדי דקות מסך. לסדרה הרי קוראים "פולישוק", לא?! אז איך זה שחצי מזמן המסך הולך לבובס? ושקוזו פתאום עובד אצלו? ושהכל פתאום מתרחש אצלו, ושפולישוק בכלל ממודר מהסדרה של עצמו?

בקיצור, בעונה השלישית משהו יצא מאיזון בסדרה הזו, "פולישוק". כאילו מישהו בדרג הניהולי בערוץ 2 ישב על הווריד של הכותבים ודרש מהם : תביאו לי קומדיה! עכשיו! ומהר! אז הכותבים מנסים, ממש מתאמצים, להצחיק. בכוח. בברוטליות כמעט. מגזימים מאוד מאוד מאוד. ואני, כשלוחצים עלי בכוח, אני אוטומטית הולך לכיוון השני. אני לא נגד העונה השלישית של "פולישוק". אני עוד זוכר להם חסד נעורים. אבל אני כבר לא בעד. אני על הגדר, חוכך למי להצביע.

איתן ווייץ

עקבו אחרי בטוויטר, או צרו איתי קשר במייל: Eithanwe@012.net.il

תודה שבאתם וקראתם. אשמח לארח אתכם שוב בבלוג שלי, בכתובת: Eithan.co.il

מחשבה אחת על “פולישוק עונה 3: זה מוגזם

  1. רק סיימתי לראות עונה 3 ואני מסכים עם כל מה שכתבת!!!
    לי אישית הפריעה עוד דבר אחד וזה שינוי בדמותו של םולישוק, בעונות אחת ושתיים הוא אדם טוב תמים בעונה 3 הוא אינטרסנט מגעיל ושקרן חושב רק על עצמו ובכלל דומה מאוד לפוליטיקאים האמיתיים וזה מרחיק אותי מהסדרה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s