אידה: צניעות

(שם הסרט במקור: Ida)

באופן פרדוקסלי, אני גם מאוכזב מהסרט הזה, אבל גם מעריך אותו מאוד, ואפילו די אוהב אותו.

במשך יותר משנה אני שומע רק תשבוחות על הסרט הזה. ו"אידה" הפך בחודשים האחרונים למועמד מוביל לזכיה באוסקר לסרטים בשפה זרה. ובכל זאת, זה סרט שבורח מרגש כמו מאש. זה סרט שמדלג על נקודות קריטיות בסיפור בצורה לא הכי אלגנטית. כל מיני דברים קורים רק ברמז, או שמתרחשים מחוץ לפריים, בחדר השני, או בפנים כשאחנו נמצאים עם הגיבורה בחוץ. ובכלל, הסרט הזה רץ מהר מאוד. מהר מדי. כמות האירועים בסיפור אסטרונומית, ואורכו של הסרט הוא פחות משעה וחצי. הקצב מהיר מדי מכדי לאפשר לרגש שלי לפעול.

אבל צריך לחזור להתחלה.

לבמאי קוראים פאבל פאבליקובסקי. הוא במאי ממוצא פולני שהתפרסם בסרטים פצפונים דווקא באנגליה. "מוצא אחרון" היה סרט עוצמתי אבל עצמאי ומעוט תקציב על מהגרים באנגליה. "קיץ של אהבה" היה סרט קטן גם הוא על אהבת נשים (הסרט שגילה לעולם את אמילי בלאנט). והיה גם את "האישה ברובע החמישי", סרט קצת יותר אמביציוזי. אז חשבתי שלאור הביקורות המתלהבות, "אידה" יהיה היצירה הגדולה של פאבליקובסקי. מסתבר שהבמאי הזה חזר לכור מחצבתו. לדבר שהוא הכי חזק בו. סרטים קטנים. צנועים. כמעט פרטיים. והאמת היא שהפעם התרשמתי יותר מזה מאשר מהסיפור עצמו, כי, כמו שהזכרתי כבר, מבחינה דרמטית הסרט הזה פגום, מרפרף מדי על נקודות בתסריט, וזז מהר מדי. אבל עם קצת סבלנות, "אידה" מתגלה כסרט אינטלגנטי למדי.

ida2

במרכז הסרט שתי נשים: אידה, נזירה נוצרית בתחילת שנות ה-60 בפולין, בחורה צעירה העומדת לפני נטילת העול הדתי על עצמה. ממש לפני שהיא נשבעת אמונים לישו ולאלהים, שולחת אותה אם המנזר לסגור חשבון עם עברה, אותו לא הכירה: היא בעצם יהודיה שנמסרה למנזר בזמן השואה, וכך ניצלו חייה. היא הולכת אל דודה שלה כדי לדעת את האמת. והדמות השניה היא הדודה. ושתיהן מהוות שני ניגודים, שני צדדים למטבע הזה של גאווה וצניעות. הדתיים, הרי, יודעים הכל. הם כל כך בטוחים בעצמם, מאמינים באלהים אמונה שלמה, וזהו כל הסוד של העולם. הכל ידוע וברור ומובן בעזרת אותה אמונה עיוורת. אין בהם ולו ספק קטן בקשר למסתורין של דרכי העולם. אין בהם צניעות. הם יודעים איך העולם מתנהל, וזהו. והדודה היא הנגטיב של אידה: אשה ארוגנטית, שתיינית, מעשנת בשרשרת, שוכבת עם גברים מזדמנים בחיפושה אחר אהבה רגעית, שופטת חוקרת שמחשיבה את עצמה כאדם שיודע לקרוא מחשבות אדם ('אני יודעת מתי אתה משקר!' היא אומרת לאחד האנשים שהן פוגשות בסרט), ובכלל אחת שחושבת שהיא יודעת איך לחיות בעוד שהיא עצמה מהווה קריקטורה מאוד עצובה של חיים עלובים כשהיא בכלל לא מודעת לעליבותה.

בחוכמתו הרבה הכניס פאבליקובסקי את הסרט הזה לתבנית של סרטי מסע. שתי דמויות (במקרה זה: שתי נשים), מנוגדות באופי, יוצאות למסע עם מטרה מוגדרת, אבל תכלית המסע בעצם היא גילוי עצמי. הדודה במהלך הסרט תקבל פרספקטיבה על עצמה דרך העיניים התמימות של אידה, ואידה עצמה תתפכח מאותה אשליה של ידיעת הכל, תתנסה קצת באהבה, במין, בעישון, ובכלל בחטאים, תדע להבין ולבחון טוב ורע, ותגיע לתובנות בזכות עצמה, ולא בגלל שמישהו אמר, שאלהים אמר. השיעור הוא הכרה במוגבלות האנושית, הבנה שצניעות היא מעלה, וגאווה (משני הצדדים – החילוני והדתי) היא היא החטא.

ida

וכאן נכנס לסיפור דרך העשיה של הסרט. הצילום הוא כלי מפתח להבנה של "אידה". בשחור לבן, כאילו שהצבע החגיגי-מעושה נזל מהחיים, בפרופורציות מסך לא שגרתיות לקולנוע (יחס מסך של 4:3, יחס טלויזיוני בד"כ, במקום היחס של 16:9 המקובל בקולנוע) כאלו ששוב מכריחות אותי לקבל את הסיפור כקטן, צנוע, ובעיקר – זוויות הצילום הלא קונבנציונליות. בהרבה מאוד רגעים בסרט ניתן לראות את האנשים המצולמים מאוד קטנים בפריים. הנוף מקבל בסרט את מירב המקום, כשרק בתחתית הפריים, או בצידו ניתן לראות את ראשי השחקניות. האנשים הם רק פרט קטן בעולם הזה. ללמדך צניעות – לא האנשים חשובים, אלא איך הם משתלבים בסביבה. יש כל כך הרבה דברים בעולם הזה, ובני האדם הם רק פרט אחד מתוכם, ולא הכי חשוב. כך הצילום מבטא את תפיסת העולם של הבמאי בצורה חכמה ומרהיבה ממש.

וכך, במסווה של סרט מסע קלאסי, עוברות שתי הגיבורות דרך תחנות בחיי היחסים בין היהדות לנצרות בפולין, נושאים גדולים בפני עצמם, אבל הם רק רקע להבנת העולם הקטן, הפרטי, האינטלגנטי והמרתק של פאבל פאבליקובסקי. מבחינה דרמטית הסרט הזה לוקה, כי הוא רץ מהר מדי, ונקודות חשובות בעלילה לא מקבלות את ההדגשה הנחוצה (או שהן נעדרות לחלוטין מהסרט), אבל כדיון מעניין במקומו של האדם בעולם, ויותר מכך, באיך אנחנו תופסים את מקומנו בעולם, "אידה" הוא שיעור יפהפה בצניעות.

איתן ווייץ

עקבו אחרי בטוויטר, או צרו איתי קשר במייל: Eithanwe@012.net.il

תודה שבאתם וקראתם. אשמח לארח אתכם שוב בבלוג שלי, בכתובת: Eithan.co.il

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s