פרס רוברט 2015: המועמדויות

ואחרי שלפני כמה ימים התפרסמו המועמדויות לפרס האקדמיה השוודית לקולנוע, הנה גם השכנה מדרום, דנמרק, מפרסמת את המועמדויות שלה. והפעם בתפריט: סרטים של במאים שאנחנו כבר מכירים, או המשכים לסרטים קודמים. מעט מאוד דברים חדשים, ועם זאת, לא רשימה בלתי מעניינת.

לפני שאתחיל לסקור את הרשימה, ננקה שני דברים מהשולחן:

"נימפומנית" – לארס פון טרייר. הסרט הזה הוא המוביל במספר המועמדויות. אני לא חושב שהוא יזכה, כי גם בתור מעריץ של המאסטר הפסיכופט, אני חושב שזה לא הטוב בסרטיו (אם כי אהבתי אותו בסך הכל), אבל אי אפשר להתכחש לכמות המועמדויות הגדולה שהאקדמיה הדנית העניקה לו. "נימפומנית" (בגרסת הבמאי, הארוכה ביותר משעה מהגרסה בת 4 השעות שראינו כאן בישראל) מועמד ל-15 פרסים: פרס הסרט, בימוי (פון טרייר), תסריט מקורי (גם פון טרייר), שחקן (סטאלן סקארסגארד, הקבוע של פון טרייר), שחקנית (שרלוט גינסבורג, גם היא כבר הופכת לקבועה שלו), שחקן משנה (ג'יימי בל, שהלך דרך ארוכה מ"בילי אליוט" ועד למאסטר ההצלפות כאן ב"נימפומנית"), 2 שחקניות משנה (סטייסי מרטין הצעירה, ואומה ת'ורמן הותיקה יותר), עיצוב אמנותי, צילום, איפור, עריכה (קצת מצחיק שסרט של יותר מ-5 שעות מועמד לפרס לעריכה, לא?), סאונד, אפקטים, ותלבושות (עוד יותר מצחיק שסרט שרוב הזמן הגיבורה בו עירומה מועמד לפרס התלבושות).

"הזדמנות שניה" – סוזאן ביר. אני מאוד מסוקרן מהסרט הזה, אבל הוא יצא למסכים בדנמרק רק עכשיו, אחרי הדד-ליין של האקדמיה, וכמו במקרה של "נימפומנית", שיצא למסכים שם אחרי הדד-ליין שלהם בשנה שעברה, אני מניח שהחדש של סוזאן ביר יקבל הרבה מועמדויות בשנה הבאה (ועל כל פנים, החוברת החדשה של קולנוע "לב" מספרת שהם קנו את הסרט הזה להפצה. אני מניח שנראה אותו באיזור הקיץ).

ועכשיו לסרטים העיקריים ברשימת המועמדים של האקדמיה הדנית לשנה זו

"נעדר" (Fasandræberne) – מיקל נורגארד

השבוע ישודר בערוצי הסרטים של "יס" הסרט "חוקר המקרים האבודים" (לא ראיתי, וכנראה שלא יצא לי לראות בזמן הקרוב. אני עדיין עם HOT). הזכרתי את הסרט הזה כשסקרתי את המועמדויות לפרס הרוברט בשנה שעברה. והנה כבר מגיע סרט ההמשך. בערך.

מיקל נורגארד הוא מקרה משונה. הוא פרץ לתודעה לפני כמה שנים עם "ליצן", קומדיה ששמעה הגיע גם לארה"ב, כי הרי האמריקאים מתמחים בדיוק בקומדיות מהסוג של "ליצן" – קומדיות גסות על גברים שלא רוצים ו/או לא יודעים להתבגר (הסרטים של אדם סנדלר, סדרת "אמריקן פאי", או הסרטים של ג'אד אפאטו). אבל הסרט הבא שלו היה דרמת מתח רצינית שמבוססת על ספר רב מכר. גם הסרט הזה הצליח, אז הנה, הוא עושה עוד אחד. גם כאן מבוסס על ספר אחר של אותו סופר, עם אותן דמויות, ועם אותם שחקנים (ניקולאי לי-קאס, "האידיוטים", ופארס פארס, "יאללה יאללה"). כאן בודק החוקר מקרה של רצח כפול של 2 תאומות לפני 20 שנה. הראיות אז הצביעו על תלמידים בפנימיה יוקרתית של המעמד הגבוה, וגם הודעה שבחורה מבוהלת השאירה במשטרה כבר אז היתה ראיה נוספת שכיוונה את החקירה אל אותם תלמידים. אבל אותה עדה לרצח נעלמה, ובנוסף, מישהו אחר הודה ברצח, נשפט, ונכלא. אחרי 20 שנה החוקר במרכז הסיפור פותח את החקירה מחדש ומגלה ערימות של שקרים, כיסויים, הסתרות, ומזימות אפלות. הטריילר נראה מקצועי ומסקרן

"נעדר" מועמד ל-12 פרסי רוברט: פרס הסרט, בימוי, תסריט מעובד (ניקולאי ארסל, שגם ביים בעבר את "סיפור מלכותי"), שחקן (ניקולאי לי-קאס), שחקנית, שחקן משנה (פארס פארס), עיצוב אמנותי, צילום, תלבושות, עריכה, סאונד, ואפקטים.

"הליכה מהירה" (Kapgang) – נילס ארדן אופלב

אני לא כל כך מבין את הסרט הזה. ובכלל, נילס ארדן אופלב הוא במאי שמקבל הרבה הכרה בצורה קונסיטנטית, ואני לא כל כך מבין למה. שמעתי עליו הרבה דברים לא טובים, ואת הסרט היחיד שלו שראיתי לא ממש אהבתי (זה היה הראשון בטרילוגיה המקורית של "הנערה עם קעקוע דרקון"). "הליכה מהירה" הוא סרט שאמור להיות סיפור התבגרות משעשע בשנות ה-70, והוא אמור לדון בחיים בחברה פתוחה ומשוחררת, בצל התרת הפורנוגרפיה בחוק עוד אז, בשנות ה-70. אבל הוא מתחיל עם מות אם הנער, והוא מתייחס לסקס, ובעיקר סקס נעורים, כדרך להתמודדות עם שכול. מה גם שההומור שבטריילר לא ממש מצחיק או מזיז לי.

kapgangובכל זאת, "הליכה מהירה" מועמד ל-11 פרסי רוברט: פרס הסרט, הבימוי, תסריט מעובד, שחקנית, 2 שחקני משנה, עיצוב אמנותי, צילום, תלבושות, איפור, ועריכה.

(למעשה, "הליכה מהירה" מועמד לעוד פרס, בקטגוריה מיוחדת של האקדמיה הדנית לסרטי ילדים. אני לא בטוח שהסרט הזה נחשב כ"סרט ילדים". אולי בדנמרק זה ככה)

"לב שקט" (Stille Hjerte) – בילה אוגוסט

האמת שכבר עייפתי. אני לא בטוח שיש לי כוח לעוד סרט בסדרת "המשפחה מתאספת לקראת איזשהו אירוע, והסודות הגדולים נחשפים". מה גם שבילה אוגוסט הוא במאי מהסוג הישן, הקלאסי, האנכרוניסטי אפילו. פעם (בסוף שנות ה-80) הוא זכה באוסקר (על "פלה הכובש". סרט יפה). מאז הוא עושה סרטים מיופיפים, מיושנים, שקשה לי להתחבר אליהם. סרטיו של אוגוסט מופצים ברובם בישראל (שני האחרונים היו "דיוקנה של מארי" שהיה לא משהו, ו"רכבת לילה לליסבון" שהיה ממש מגוחך), אז אולי גם זה יגיע. בינתיים אני רק אזכיר שמדובר בסיפור של אשה מבוגרת (גיטה נורבי הותיקה) המזמנת אליה את שתי בנותיה אל סוף שבוע אחרון. האשה חולה מאוד, ומבקשת לסיים את חייה באופן יזום ומכובד. הבת המבוגרת מסכימה, השניה לא, אבל סודות מן העבר שיעלו (הו, כמה מפתיע) ישנו את הסיפור.

stille hjerteהטריילר לא ממש מסקרן אותי, אבל "לב שקט" זוכה ל-11 מועמדויות לפרס הרוברט: פרס הסרט, בימוי, תסריט מקורי, שחקן, שחקנית (גיטה נורבי), שחקן משנה (פילו אסבק, שהכרתי בסרט שזכה בפרס הרוברט לפני שנתיים, "חטיפה בלב ים", וחדי העין הבחינו בו גם בטריילר של "נעדר"), 2 שחקניות משנה (פפריקה סטין הותיקה והמצוינת, המוכרת לנו מסרטיה של סוזאן ביר בעיקר, והיא גם במאית לא רעה בזכות עצמה,  ועוד אחת אלמונית בשם דניקה צ'ורצ'יץ', המועמדת גם לפרס השחקנית הראשית ב"נעדר"), צילום, עריכה, ומוסיקה.

"דג שמש" (Klumpfisken) – סורן באל

הסרט הזה הוא מסוג הסרטים המופנמים שאולי לא מחדשים הרבה, אבל דווקא הם מסקרנים אותי, ומוציאים אותי שוב כל פעם מחדש לעולם עם אמונה מחודשת במין האנושי (קרלוס סורין הארגנטינאי עושה סרטים כאלו, למשל).

גיבור הסרט הוא גבר בודד, קשה, המתקרב לגיל 60. גרוש טרי, המתקיים בדוחק מדיג. כנגד שיקול דעתו הרגיל הוא מסכים לקבל אל סירתו חוקרת ימית (הוא מקבל עבור הסכמתו תוספת כספית), וכנגד כל הגיון (למעט הגיון תסריטאי) מתפתח סיפור אהבה בין שני האנשים האלו. אולי צפוי מדי, אבל נראה לי חם, אנושי, יפה, עדין, ומסקרן.

"דג השמש" מועמד רק ל-4 פרסי רוברט: פרס הסרט, בימוי, תסריט מעובד, ושחקן.

עד כאן הסרטים שמועמדים לפרס הסרט הטוב ביותר של האקדמיה הדנית. צריך להזכיר גם את:

"אחת שאתה אוהב" (En du Elsker) – פרנילה פישר כריסטנסן

הסרט הזה מסקרן אותי בעיקר בגלל שעושה רושם שחוזקו נשען על הופעות המשחק של השחקנים שבו, ובגלל שהשחקנים כבר הוכיחו בעבר שהם אסים, ומכיוון שהטריילר מכין אותי להצגות משחק מצוינות שוב, נראה לי ש"אחת שאתה אוהב" יכול להיות סרט שאני אוהב. הסרט מספר על כוכב רוק דני שחי ועובד בארה"ב. הוא לא איש נחמד במיוחד, אבל הוא  זמר מצליח, אז כוורת של אנשי מקצוע מכרכרת סביבו. הוא חוזר לדנמרק כדי להקליט אלבום חדש, ובדיוק אז נופלת עליו בתו הבעייתית, עם נכדו בן ה-11 שאותו מעולם לא פגש. הוא נאלץ להיות סבא במשרה מלאה, וכנגד כל הסיכויים הוא מצליח ליצור קשר מיוחד עם אותו נכד – דרך המוסיקה.

שני השחקנים בתפקידים הראשיים כבר נפגשו על הבד ב"בעולם טוב יותר" של סוזאן ביר שזכה באוסקר. מיכאל פרסברנדט המשיך מאז  להרשים קהלים בסקנדינביה (הוא זכה בשנה שעברה בפרס האקדמיה השוודית על תפקידו כאב אלכוהוליסט בסרט שנקרא "ילדה של אף אחד"), וטרינה דירהולם בכלל אהובה על כולם (אנחנו מכירים אותה גם מ"רק אהבה", "סיפור מלכותי", וכדאי לחפש אותה גם בסרט נהדר שנקרא "חיילת קטנה").

הנה הטריילר היפה

"אחת שאתה אוהב" מועמד ל-4 פרסי רוברט: פרס השחקן (מיכאל פרסברנדט), שחקנית משנה (טרינה דירהולם), תסריט מקורי, ומוסיקה.

האקדמיה הדנית מחלקת גם פרסים לסדרות טלויזיה, וצירך להזכיר שטרינה דירהולם מועמדת גם שם, על תפקידה בסדרת הטלויזיה "הירושה". מולה מתמודדת מישהי שכבר הספקנו לשכוח, איבן יאילה, אותה גילינו בסוף שנות ה-90 ב"שיר האחרון של מיפונה" וב"נאמנות גבוהה".

את קטגוריית הסרט הזר מחלקת האקדמיה הדנית ל-2:

לפרס הסרט האמריקאי מועמדים: : "12 שנות עבדות", "התבגרות", "מועדון הלקוחות של דאלאס", "בין כוכבים", ו"מלון גרנד בודפשט".

לפרס הסרט הזר הלא-אמריקאי מועמדים: "כח עליון" השוודי, "אידה" (פולין), "סיפור משפחתי" (יפן), "יומיים ולילה" (בלגיה), "שנת חורף (טורקיה) וגם "20000 יום על פני האדמה" (הדוקומנטרי על ניק קייב, תוצרת בריטניה).

טקס חלוקת הפרסים יתקיים ב-1 בפברואר. אני אמשיך לעקוב.

איתן ווייץ

עקבו אחרי בטוויטר, או צרו איתי קשר במייל: Eithanwe@012.net.il

תודה שבאתם וקראתם. אשמח לארח אתכם שוב בבלוג שלי, בכתובת: Eithan.co.il

מחשבה אחת על “פרס רוברט 2015: המועמדויות

  1. שלום,
    בשבועות האחרונים התארגנה קבוצה המנסה להילחם בגזירה שהפילה עלינו עיריית הרצליה.
    עיריית הרצליה, אשר פתחה לפני 5 שנים סינמטק הגיעה להחלטה שקולנוע אינו מספיק חי ואין לו מספיק ביקוש כפי שהיא הייתה רוצה, ומאחר ואינו מכניס מספיק כספים לעירייה, היא מסתכלת עליו כמו כל השקעה כלכלית אחרת ומעדיפה לסגור אותו וחפש מוקדי השקעה אחרים.

    אנחנו מאמינים כי מטרת סינמטק אינה להעשיר את תקציב העיר אלא להעשיר את תרבות התושבים ורואים בצעד זה הפסד גדול לקהילה חובבת קולנוע שהתפתחה סביב הסינמטק העירוני.
    חלק מחובת העירייה היא לעודד וליצור מרכזי תוכן אשר יעשירו את התרבות בעיר והסינמטק הוא בין הדוגמאות היחידות שהצליחו לשרוד את חבלי הלידה ולצבור קהילה הולכת וגוברת סביבו.

    הנושא קיבל חשיפה קטנה במקומונים האיזוריים אך נודה על כל עזרה בהעלאת מידע זה לתודעה מאחר וגילינו לצערנו כי ראש העיר קשוב הרבה יותר לרעש ציבורי אשר "מאיים על התדמית הנחמדה שלו" מאשר לצרכי התושבים.

    נשמח אם גם תוכלי לפרסם את פרטי הקבוצה על מנת שאנשים יוכלו להראות תמיכה שתעזור לנו להראות כי יש עוד רבים כמוני אשר מאמינים כי יש עוד מקום לבצע הקרנות של סרטי איכות גם אם אינכם רווחים כמו בתי קולנוע מסחריים ושמרכז כזה אינו משרת קבוצה קטנה אשר ניתן להתעלם ממנה.

    זו כתובת הדף שלנו

    תודה רבה!

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s