סזאר 2015: המועמדויות

היום בבוקר התקיימה בצרפת מסיבת העיתונאים שחשפה את רשימת המועמדויות של האקדמיה הצרפתית לקולנוע לפרס הסזאר השנה.

הנה כמה מההילייטס של הרשימה הזו:

קודם כל, אנחת רווחה: הסרט הצרפתי המצליח של השנה, שהוא גם לטעמי אחד הסרטים הכי רעים שראיתי בשנה האחרונה, ובכן, הסרט הזה לא קיבל ולו מועמדות אחת. הקהל ימשיך ללכת לראות את "למה זה מגיע לי", אבל האקדמיה הצרפתית לא התפתתה, ומנעה ממנו אור זרקורים נוסף.

בפעם שעברה שקומדיה צרפתית שברה קופות, היא קיבלה גם הכרה מהאקדמיה. עומאר סי זכה בפרס הסזאר (המוצדק) על משחקו ב"מחוברים לחיים". לבמאים של "מחוברים לחיים" יש סרט חדש שנקרא "סמבה" (בעוד כחודשיים בישראל). הסרט הזה לא שובר קופות כמו הקודם, אם כי גם הוא מוכר כרטיסים בקצב לא רע בכלל בצרפת. אבל ההכרה של האקדמיה הפעם מינורית עד כמעט לא קיימת – "סמבה" מועמד רק לפרס אחד, ולא, לא לעומאר סי, שמשחק גם כאן, אלא לשחקנית המשנה האלמונית איזיה איז'לין.

"פארטי גירל", סרט שהוצג כבר בישראל לא בהצלחה יתרה (הנה הביקורת שלי), הסרט הזה קיבל מהאקדמיה הצרפתית רק 2 מועמדויות – לפרס סרט הביכורים, ולעריכה.

פראנסואה אוזון, אולי הבמאי הצרפתי הפעיל ביותר בעשור וחצי האחרון (ובמאי שאני מאוד אוהב) הוציא השנה סרט חדש. התגובות לסרט היו לא אחידות, ועדיין, לבמאי בקליבר שלו ציפיתי מהאקדמיה הצרפתית להכרה גדולה. אבל אוזון החדש לא מעניין את האקדמיה הצרפתית. "החברה החדשה שלי" (סוג של מותחן, להבנתי) קיבל רק 2 מועמדויות לסזאר – לשחקן הראשי (רומן דוריס) ולתלבושות.

מלאני לורן היא מהשחקניות היותר מפורסמות של צרפת בעשור האחרון. היא נעה בין סרטים הוליוודים לבין משחק בסרטים צרפתים. רוב הקהל מכיר אותה בתפקיד שושנה מ"ממזרים חסרי כבוד" (לא ראיתי), אבל אני זוכר אותה לטובה יותר מדרמה צרפתית יפהפיה שנקראת "אל תדאגו, אני בסדר". לפני 3 שנים פנתה לורן לבימוי, וסרט הביכורים שלה, "המאומצים" הפתיע אותי מאוד לטובה. בשנה שעברה היא הציגה את סרטה השני כבמאית בפסטיבל קאן, וקיבלה ביקורות מתפעלות. "נשימה" הוא אחד מהסרטים שהכי מסקרנים אותי השנה (אני מניח שמתישהו הוא יוקרן באחד הפסטיבלים בישראל). אבל האקדמיה הצרפתית החליטה להתעלם גם מהסרט הזה. רק 2 מועמדויות לסזאר יש ל"נשימה", שתיהן בקטגוריה של השחקניות-תגלית (ואחת מהן, לו דה לאז', כבר מאוד הרשימה אותי בסרט הסוסים המלבב והמרגש מהשנה שעברה, ,"ז'אפלו").

סלין סיאמה היא מהבמאיות העולות בצרפת. סרטה הקודם, "טומבוי", הרשים בכל מקום בו הוקרן (ולפניו היה את "חבצלות מים" המוערך, שלא ראיתי. את "טומבוי" ראיתי ואהבתי). השנה שחררה סיאמה סרט חדש נוסף, שלטעמי היה פחות טוב מהקודם, ועדיין היה בו משהו סוחף ומרגש. "חבורת נערות" קיבל מהאקדמיה הצרפתית הכרה מעניינת – אמנם רק 4 מועמדויות, אבל אחת מהן לבימוי של סיאמה (ומצד שני, הסרט לא מועמד לפרס הסרט). האקדמיה הצרפתית העניקה ל"חבורת נערות" עוד 3 מועמדויות לסזאר, בקטגוריית השחקנית-תגלית, הסאונד, והמוסיקה (העבודה של סיאמה עם מוסיקה בסרט הזה נהדרת).

אריאן לאבד היא שחקנית יווניה שכבר מוכרת לנו. היא חלק מהגל החדש היווני (הדי סוטה) שהכרנו עם "אלפים" ועם "אטנברג" (אחרי שנכוויתי מ"שן כלב" הנורא, דילגתי על הסרטים האלו, ורק קראתי עליהם). לאבד כבר עברה להכרה בינלאומית, עם הופעות ב"לפני חצות" הנפלא, ואפילו בסרט הישראלי היפה "הבן של אלהים". אז לאבד היא כבר שם שאנחנו מכירים, אבל האקדמיה הצרפתית כנראה עדיין לא, אז היא העניקה לה מועמדות בקטגוריית השחקנית-תגלית, על תפקיד שהיא עושה בסרט שנקרא "פידליו, המסע של אליס".

קתרין דנב היא קצת כמו מריל סטריפ. שחקנית מעולה, אבל גם כזו שמקבלת מועמדות על כמעט כל דבר שהיא עושה, גם אם הוא זניח. השנה דנב מועמדת על הקומדיה "בחצר" של פייר סלבדורי (הבמאי הזה מוכר בעיקר בזכות הקומדיות הקלילות שהוא ביים ובהן שיחקה אודרי טוטו. נעלמה לי קצת, הטוטו הזאת). ובכלל, המירוץ לפרס השחקנית בסזאר השנה חם מאוד. חוץ מדנב הותיקה מועמדות גם סנדרין קיברלין (שזכתה בשנה שעברה על תפקידה בקומדיה המשעשעת "9 חודשי מאסר". השנה היא מועמדת על תפקידה בסרט "היא מעריצה אותה"), ז'ולייט בינוש (על "סילס מריה"), אמילי דקאן (שהכרנו עוד מ"רוזטה" של האחים דארדן, כאן מועמדת על הסרט "לא הטעם שלו"), קארין ויארד (שראינו לפני כמה שנים ב"פוליס" המצוין, השנה מועמדת על "משפחת בלייה" בתפקיד אמא חרשת-אילמת, מלכודת דבש של פרסים), וגם מי שבעיניי היא המועמדת המובילה לזכות, מריון קוטיאר על "יומיים ולילה".

המירוץ לפרס השחקן פחות חם, אבל צריך לציין שגם על הופעה בסרט מינורי למדי, נילס ארסטרופ הותיק והטוב מקבל הכרה. השחקן המרשים הזה מועמד על משחקו בסרט "דיפלומטיה" של פולקר שלנדורף (שהוקרן בישראל לא מזמן. סרט לא רע, אבל זניח בעיניי)

ועכשיו, אחרי יותר מ-600 מילה של אבחנות כלליות, אלו הם הסרטים המובילים של רשימת המועמדויות לסזאר 2015:

סאן לורן (ברטראנד בונלו)/ איב סאן לורן (ג'ליל לספר)

שתי ביוגרפיות קולנועיות היו השנה לאיב סאן לורן, מעצב האופנה הנודע. אחת מהן אפילו הוקרנה מסחרית בישראל לזמן קצר (מאוד. לא ראיתי). השניה היתה חלק מהליין-אפ של התחרות הרשמית של פסטיבל קאן האחרון, אבל אף אחד לא באמת זוכר את שני הסרטים האלו. ועדיין, שניהם קיבלו הכרה ניכרת מהאקדמיה הצרפתית.

"איב סאן לורן" בבימויו של ג'ליל לספר (שהוקרן בישראל) מועמד ל-7 פרסי סזאר: לפרס שחקן המשנה (גיום גאליין, הזוכה הגדול של הטקס של השנה שעברה, על סרט שכתב, ביים, וכיכב בו בשני התפקידים הראשיים: "אני, עצמי, ואמא שלי"), שחקן, שחקנית משנה, תלבושות, עיצוב אמנותי, מוסיקה, וצילום.

"סאן לורן", בבימויו של ברטראנד בונלו (שהיה בקאן) מועמד ל-10 פרסי סזאר: פרס הסרט, בימוי, שחקן, שני שחקני משנה (לואי גארל וג'רמי רנייה), תלבושות, עיצוב אמנותי, צילום, עריכה, וסאונד.

משפחת בלייה (La Famille Bélier) – אריק לרטיגו

בסוף שנות ה-90 הוקרן בישראל סרט גרמני יפה ומרגש שנקרא "לשבור את השתיקה". הסרט סיפר את סיפור התבגרותה של ילדה בצל שני הורים חרשים-אילמים. כשהיא גדלה היא מצאה את עצמה מתקשה להתנתק מההורים שלה, שהיו זקוקים לשירותיה כמתרגמת-מתווכת ביניהם לשאר העולם. יותר מכך, התקשתה הבחורה הצעירה לערב את הוריה בחייה, מכיוון שהקריירה שהיא בחרה לעצמה היתה קריירה של מוסיקאית, והוריה הם הרי חרשים-אילמים. סיפור דומה מספר הסרט הצרפתי "משפחת בלייה", אם כי להבנתי הוא פונה לצד היותר קליל-קומי, והוא אכן היה הצלחה קופתית גדולה בצרפת, עם קרוב ל-5 מיליון צופים. כאן הבחורה המתבגרת פונה לכיוון שירה, בניגוד לגרמני, שבו הנערה התחילה לנגן בכינור, אבל העיקרון דומה. הנה הטריילר היפה

"משפחת בלייה" מועמד ל-6 פרסי סזאר: פרס הסרט, שחקנית-תגלית (לואן אמרה, שהוצנחה לתפקיד הראשי בסרט הזה הישר מהופעתה בגרסה הצרפתית של The Voice), שחקן משנה (אריק אלמוזלינו, שהכרנו לפני כמה שנים בתפקיד הראשי ב"גינסבורג"), תסריט מקורי, שחקנית (קארין ויארד), ושחקן (פראנסואה דאמיין, מישהו שאני כבר מתחיל להכיר את פניו. ראיתי אותו לראשונה ב"העדינות").

היפוקרטס (Hippocrates) – תומאס לילטי

(אין קשר, עד כמה שאני יודע, לאליאב, הבמאי של "מעשייה אורבנית")

הסרט הזה, שעושה רושם של דרמה עדינה ויפה, מספר על רופא צעיר שעדיין עושה סטאז'. אבא שלו הוא רופא מוערך, כך שהציפיות גדולות, אבל הרופא הצעיר הוא כנראה גם גאוותן, ובאחת המשמרות הראשונות שלו הוא גורם בשגגה למותו של חולה. לא משנה שהחולה היה זקן, הומלס, אלכוהוליסט, ושיכור, ולא משנה שמכונת ה ECG היתה מקולקלת, עדיין משהו בהוראות שהרופא החדש נתן היה לא נכון, והחולה נפטר. עכשיו מתחילה חקירה בקשר לנסיבות המוות, והאבא, הרופא המפורסם, כנראה יבקש להעלים ראיות, להציל את הקריירה של בנו, שבינתיים מתייסר במצפונו, בוגד בשבועת היפוקרטס שכל רופא נשבע עם סיום לימודיו.

"היפוקרטס" מועמד ל-7 פרסי סזאר: לפרס הסרט, בימוי, שחקן, שחקן משנה, שחקנית משנה, תסריט מקורי, ועריכה.

טימבוקטו (Timbuktu) – עבדרחמן סיסאקו

המועמד המפתיע לאוסקר המייצג את מאוריטניה כבר הוקרן בפסטיבל ירושלים (פספסתי אותו), והוא רק הופך לאקטואלי יותר ויותר עם כל יום שעובר.

Timbuktuההפקה החצי-צרפתית הזו (טריילר), הדנה בחיים הקשים בעולם שבו האיסלאם הקיצוני שולט, זוכה להכרה רחבה מהאקדמיה הצרפתית בדמות 8 מועמדויות לסזאר: לפרס הסרט, בימוי, עיצוב אמנותי, מוסיקה, תסריט מקורי, צילום, עריכה, וסאונד.

נערים ממזרח אירופה (Eastern Boys) – רובין קמפיו

גבר בשנות ה-50 לחייו מסתובב ליד תחנת הרכבת גאר-דה-נור בפריס. חבורה של צעירים נמצאת שם. צעירים מהגרים ממזרח אירופה. אולי הם סתם שם. אולי הם נמצאים שם בשביל למכור סמים, או אולי מין זמין (הטרו או הומו). הוא מחליט לפנות אל אחד הנערים שמצא חן בעיניו ומזמין אותו אליו. ואכן, אותו נער מצלצל בדלתו ביום שלמחרת. אבל הוא לא לבד. הוא מביא איתו את כל החבורה שלו להילולת ביזה והרס. וכשנדמה שמחזה המוסר הזה הסתיים – אז מתחיל הסיפור האמיתי. סיפור התאהבות של גבר צעיר בגבר מבוגר, ושל גבר מבוגר  בגבר צעיר שבקושי מדבר את השפה. ורקע הפשע נמצא כל הזמן מאחור, מאיים להכות שוב. הטריילר היפה מספר גם על האוירה המיוחדת והמסקרנת של הסרט המעניין הזה.

eastern boysסיפור המציאות הזה עשה דרך ארוכה מאז זכה בפרס הסרט הטוב במסגרת המשנה 'אוריזונטי' בפסטיבל ונציה 2013. האקדמיה הצרפתית אמנם העניקה לו השנה רק 3 מועמדויות לסזאר, אבל אחת מהן היא לפרס הסרט, כך שאי אפשר להתעלם ממנו. "נערים ממזרח אירופה" מועמד גם לפרס הבימוי ולפרס השחקן-תגלית.

סילס מריה (Sils Maria) – אוליבייה אסיאס

הסרט הזה זכה להערכה גדולה של הביקורת העולמית, אבל אני איכשהו מסתכל מהצד, ולא ממש מתעניין בפרויקט הזה, שנדמה לי יותר יעניין את המעגל הפנימי של האנשים שמתעסקים בדבר הזה שנקרא שואו-ביזנס, ופחות יעניין את השאר. הסרט הוא על שחקנית מוערכת ועל ההערכה למשחק כאמנות, אל מול הסגידה של הקהל הרחב ליופי ולנעורים, גם אם היופי והזוהר מסתירים בעצם חוסר כשרון. השחקנית המוערכת הזו (בגילומה של ז'ולייט בינוש) התגלתה בגיל 18 במחזה שבו שיחקה בחורה צעירה שנכנסה בסערה לחייה של הבוסית המבוגרת ממנה ב-20 שנה, ערערה את עולמה, עד שגרמה לה להתאבד. עכשיו, בשיא הקריירה שלה, היא מקבלת הצעה לשחק באותו מחזה שוב, הפעם את תפקיד הבוסית המעורערת. לתפקיד הבחורה הצעירה מלוהקת כוכבנית הוליוודית מלוקקת (בגילומה של קלואי גרייס מורץ). האם יש לה בכלל כשרון משחק, או שהיא סתם ילדה יפה? ובתווך, העוזרת האישית שלה, הקהל השפוט, ואולי הלא כל כך שפוט שלה (בגילומה של קריסטן סטיוארט, שמקבלת הרבה שבחים על הופעתה כאן).

sils mariaאני לא יודע אם אצפה בסרט הזה (שגם הטריילר שלו לא באמת מגרה את בלוטות הרוק שלי), אבל הוא כן מקבל הרבה הערכה מהאקדמיה הצרפתית בדמות 6 מועמדויות לפרס הסזאר: לפרס הסרט, בימוי, שחקנית (בינוש), שחקנית משנה (קריסטן סטיוארט), תסריט מקורי, וצילום.

———————————–

ולהפתעה הגדולה של הסזאר

"מלחמה ממבט ראשון" (Les Combattants) – תומאס קאילי

ראיתי את הסרט הזה בפסטיבל ירושלים ואהבתי אותו, ולמרות כמה חריקות שמעידות על כך שזהו סרט ביכורים של יוצרו, ניכר שהסרט הזה הוא יצירה מרגשת וכיפית למדי הזכורה לי לטוב. ועם זאת, לא ציפיתי שהסרט הזה יזכה להכרה רחבה מהאקדמיה הצרפתית, אבל היא העניקה לו 9 מועמדויות לפרס הסזאר, ואם אני מכיר את הרוח של פרסי הסזאר, ואת הנטיה שלהם להפתעות לא צפויות, אז זה יכול להיות גם הסרט שיזכה בסופו של דבר.

סיפור האהבה הזה, שהוא גם סרט צבא, וגם סיפור השרדות, וגם משל על סוף העולם, ועוד כמה גמ'ים, שהוא גם סרט קצבי וכיפי, מצחיק ומרגש, הסרט הזה זכה ל-9 מועמדיות לסזאר: פרס הסרט, פרס סרט הביכורים, בימוי, שחקנית, שחקן-תגלית, מוסיקה, תסריט מקורי, עריכה, וסאונד.

———————————-

ועוד כמה הערות: בין המועמדים לפרס הסרט הדוקומנטרי נמצא גם סרט שנקרא "קריקטוריסטים: החיילים של הדמוקרטיה". ברור שהסרט נוצר הרבה לפני האסון של 'שרלי הבדו', אבל לפי מה שאני קורא, אם לא האסון הזה, הסרט הזה לא היה מקבל את המועמדות הזו. להבנתי, מדובר בסך בכל בשרשרת של ראיונות לא מאוד מקוריים (גם אם בחלקם משעשעים) עם קריקטוריסטים מרחבי העולם (כולל קישקה הישראלי) על עבודתם ועל יחסי הגומלין שלהם עם המשטר, או משהו כזה. עוד מועמדים לפרס הסרט הדוקומנטרי: "גבינת העזים של אמא שלי", שהוא סרט בדיוק על מה שזה נשמע – אשה מבוגרת מבקשת להעביר בירושה את כל הידע שיש לה על  ייצור גבינה מחלב העזים שלה במשק; "חצר בבל" של ג'ולי ברטוצ'לי (שביימה לפני כעשור את "מאז שאוטר עזב" היפה), על בית ספר שבו לומדים ילדים ממוצאים שונים; "מלח הארץ" של וים ונדרס וז'וליאנו ריביירו סאלגאדו, על  חייו ועבודתו של הצלם סבסטיאו סאלגאדו, אביו של אחד מבימאי הסרט; ו"נשיונל גאלרי" של פרדריק וייסמן, שהוא הפקה בריטית/ אמריקאית/ צרפתית, ומשום כך כשר למועמדות אצל הצרפתים (מהצד האמריקאי, לחברת ההפקות של הסרט הזה קוראים 'ציפורה פילמס'. נו קידינג).

ולפרס הסזאר לסרט הזר מועמדים: "12 שנות עבדות" (זוכה האוסקר מהשנה שעברה), "התבגרות" (זוכה האוסקר השנה?),  "אידה" הפולני (זוכה האוסקר השנה לסרט הזר?), "שנת חורף" הטורקי (זוכה דקל הזהב מפסטיבל קאן), "יומיים ולילה" הבלגי של האחים דארדן, "מאמי" של קסאוייה דולאן (אי אפשר לברוח מהסרט המעצבן הזה בשום מקום בעונת הפרסים הזאת), ו"מלון גרנד בודפשט".

טקס חלוקת פרסי הסזאר לשנת 2015, שיהיה הטקס ה-40, יתקיים ב-20 בפברואר, וינחה אותו אדוארד באר (קומיקאי ידוע בצרפת. השתתף, בין היתר, ב"מולייר" וב"סיפור חיי", שתי קומדיות מוצלחות של לורן טיראר, וגם ב"בננות" של איתן פוקס). אני, כמובן, אמשיך לעקוב.

איתן ווייץ

עקבו אחרי בטוויטר, או צרו איתי קשר במייל: Eithanwe@012.net.il

תודה שבאתם וקראתם. אשמח לארח אתכם שוב בבלוג שלי, בכתובת: Eithan.co.il

מחשבה אחת על “סזאר 2015: המועמדויות

  1. Eastern Boys was screened last year at the Rotterdam Film Festival and is simply a very good film. It starts a bit awkward but from there it get stronger and stronger, with the main actors doing a very good job and especially the 2 main characters

    The Clouds of Sils Maria(that's the official name of the film)is also not but.However it is a bit long and looks more like a philosophical essay than a film

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s