הקומה ה-7: הביקורת

(שם הסרט במקור: Séptimo)

אין הרבה מה לכתוב על הסרט הזה. זה סרט קטן. קטנטן. פצפון. פיצי. יש לו נקודת מוצא פשוטה: אבא מאבד את הילדים שלו. ככה פתאום. הילדים רצו לשחק. הם רצו לרדת במדרגות. הוא ירד במעלית. כשהוא הגיע למטה – אין ילדים. פוף. נעלמו. זהו. פשוט.

ומכאן – בהלה. ופאניקה. ומי לקח אותם. ומי זה היה יכול להיות. ואיפה הם. והאם הם בסדר. ואולי חטפו אותם. ותכף תגיע דרישת כופר. ספקולציות על פני ספקולציות.

Septimoאבל "הקומה ה-7" הוא סרט קטן. הוא מחולק בבירור לשני חלקים, כשהשעה הראשונה מתרחשת כמעט כולה בלוקיישן אחד – בית הדירות שבו הילדים נעלמו, ולא רק זה – השעה הראשונה מתרחשת, פחות או יותר, בזמן אמיתי. שעה בחיי הדמויות היא שעה של סרט. וכך, במקום מצומצם ובזמן מצומצם מתנהלת עלילת הסרט. משהו שדי עומד במקום, ועם זאת, ה להמשיך לקרוא

מודעות פרסומת