מידות רעות: הביקורת

(שם הסרט במקור: Inherent Vice)

איזה בלגן הסרט הזה. ולפני הבלגן: איזו אכזבה. אבל אולי לא כל כך אכזבה.

פול תומס אנדרסון הוא מגדולי הבמאים בעולם. באמת. מסוף שנות ה-90 עד עכשיו הוא הביא סדרה של סרטים אדירים: "לילות בוגי", "מגנוליה", "זה יגמר בדם". יש בבימוי של פול תומס אנדרסון משהו אפי, גדול מהחיים. היה את זה גם ב "מוכה אהבה", רק שכל האנרגיה הזו נדחסה לתוך סרט של שעה וחצי, וההרגשה היתה של פוטנציאל עצום שרק חלק ממנו מנוצל. והיה גם את "המאסטר". סרט שקצת הלך לאיבוד בתוך עצמו, אבל בתוכו היו גם סצינות אדירות (ומי שיכול לחפש את "סידני"/ Hard Eight, הסרט שהוא עשה לפני "לילות בוגי", גם הוא סרט יפה). אז הנה מגיע סרטו החדש של הבמאי הזה. והתגובות אליו בעולם די אדישות. כך שציפיתי לסרט די בינוני, ועדיין רציתי לראות את הסרט הזה, כי בכל זאת, זה סרט של פול תומס אנדרסון.

אז קודם כל: יכול להיות שלא הייתי צריך לבוא לסרט עייף. "מידות רעות" הוא סרט כל כך עמוס בפרטים, ואם אתם לא כל כך מרוכזים, אתם תאבדו את חוט הסיפור מהר מאוד. אני איבדתי אותו אחרי רבע שעה בערך. אבל אולי לא זו הבעיה שלי עם הסרט הזה. אחרי כרבע שעה חשבתי: טוב, אולי אני לא בדיוק מבין מי כאן נגד מי, אבל אני אנסה להנות מהווייב, מהאנרגיה הכל כך מוכרת והסוחפת של פול תומס אנדרסון.

inherent viceלא.

יש משהו די להמשיך לקרוא

מודעות פרסומת