שבוע קולנוע סרבי: המורדים

(שם הסרט במקור: Neposlušni)

בהמשך החודש יש בסינמטקים פסטיבל קולנוע צרפתי. בינתיים ממלאים את הזמן עם כמה סרטים חדשים שמגיעים מסרביה. אתמול היה אירוע הפתיחה של שבוע הקולנוע הסרבי, והוצג בו הסרט "המורדים". אני  מקווה שבהמשך השבוע הסרבים מביאים לנו סרטים יותר טובים. "המורדים" הוא בעיקר סרט, אהמ, קצת אינפנטילי.

אם ב"סיפור פשוט", במקום איש זקן שיוצא למסע, היו שני ילדים בני 5, זה היה נראה בערך כמו "המורדים". ואכן, כמו בסרט ההוא, הצילום פשוט מרשים וצהוב ומקסים. אבל הבימוי והדמויות משחקות כל הזמן במשחקים, ואין להן רגע אחד של רצינות בוגרת. וגם כשמגיע רגע כזה, הוא נטול קונטקסט, ולכן הוא לא עובד דרמטית.

neposlusniשני גיבורי הסרט היו חברים מילדות. הבחור עזב עם התבגרותו ללמוד בחו"ל. עכשיו, עם מות אביו, הוא חוזר, ולאחר הלוויה הוא מחדש את הידידות עם חברת הילדות שלו. הם יוצאים למסע אופניים לשומקום, סתם, כדי לברוח מהחיים, ורוב הסרט הוא ההרפתקאות שהם עוברים בדרך. נשמע מקסים. אז זהו, שמרוב רצון להקסים, לסרט אין שום משקל נגד. כל הסרט הזה מנסה לבדוק את קו הגבול בין ילדות לבגרות. אבל הוא נופל, כל הזמן, בצד של הילדות. וגם אם זה מלבב לראות מבוגרים משחקים במשחקי ילדים, מדי פעם צריכה לבוא הרצינות הבוגרת, זו שמבינה שלבגרות מתלווה אחריות, ולהכניס את הכל לפרופורציה. זה כמעט אף פעם לא מגיע. הדמויות משחקות ומשחקות ומשחקות, ולעולם לא עולות הביתה לאכול.

יש, כמובן, מתח מיני, ורק לקראת הסוף הוא מגיע לידי ביטוי (בסצינת סקס יפהפיה, אם כי ארוכה מדי. אמרתי, הצילום בסרט פנומנלי), וכל שאר הסרט הוא סתם. משחקי ילדים. די מהר נמאס מזה. הבמאית משחקת בעצמה עם מוסיקה (מתחילה שיר קליל, ומפסיקה אותו בפתאומיות), ועם צילום (דרך סורגי עץ, למשל), או עם דמות מספר (מיותרת לחלוטין), אבל הסרט הזה ארוך מדי, כי הסצינות לא מובילות לשומקום. מדובר רק בהשתוללות ילדותית חסרת תכלית. זה נחמד בהתחלה, אבל די מהר זה מתחיל להעיק. אני לא באמת יכול להתייחס ברצינות לדמויות האלו, לא באמת יכול לכאוב את כאבן, כי הן כל הזמן משחקות. אין להן כמעט רגע שבו הן מורידות את המסיכות, ומציגות את האני הפשוט שלהן.

אז מה שנשאר הוא סרט שמצולם מאוד יפה, עם שחקנים שדי ברור שנהנו לעשות את הסרט (כי הם משחקים בכל מיני משחקים כל הזמן), אבל הצטברות המשחקים האלו הופכת לסרט מעיק, שגם אם היה בו נסיון מעניין לבדוק את הגבול בין ילדות לבגרות, הסרט הזה ברוב דקותיו חוצה את הגבול לכיוון הילדותיות האינפנטילית, ולכן אין לו באמת משקל.

סרט מפוספס, "המורדים". למי שבכל זאת רוצה לנסות, הקרנות נוספות:

היום, שלישי, ה-03/03, בסינמטק ירושלים

ומחרתיים, חמישי, ה-05/03, בסינמטק חיפה

איתן ווייץ

עקבו אחרי בטוויטר, או צרו איתי קשר במייל: Eithanwe@012.net.il

תודה שבאתם וקראתם. אשמח לארח אתכם שוב בבלוג שלי, בכתובת: Eithan.co.il

מודעות פרסומת

מחשבה אחת על “שבוע קולנוע סרבי: המורדים

  1. מסכימה עם הביקורת שלך, אולם אהבתי את הנופים ולהכיר טיפוסים חדשים. הבמאית צריכה להשתכלל ולהשתפר לקראת הסרט הבא שלה. היה לא נעים כששגריר סרביה

    ישב באולם והרבה אנשים עזבו את האולם!

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s