יקירי: הביקורת

(שם הסרט במקור: Qin ai de)

"יקירי" הוא מסוג הסרטים שאני נוהג לומר עליהם שאם אתם לא בוכים בהם אין לכם לב. ממש בוכים. בהרבה רגעים בסרט פשוט אי אפשר לעצור את הדמעות. הסרט הזה עשוי טוב, עם שיאים דרמטיים מתוכננים היטב, עם צילום משוכלל בתנועה סוחפת, עם משחק משובח של קאסט לא קטן, עם בימוי מרשים של סצינות אינטימיות כמו גם של סצינות רבות משתתפים, עם עבודה מדויקת ואפקטיבית מאוד עם מוסיקה – בקיצור, כל מה שסרט דרמה משובח צריך.

ועם זאת, לאורך כל הצפיה בסרט הזה לא יכולתי להתנתק מההרגשה שמדובר בסרט מגויס. סרט עם אג'נדה. סרט שבלא מעט רגעים בו נותן למסר להשתלט על הסיפור, להאפיל עליו. סרט דידקטי. ולא הייתי צריך את הסוף, את רגעי כותרות הסיום, שבהם נראים האנשים האמיתיים עליהם מתבסס סיפור הסרט, כדי להגיע למסקנה הזאת. זה נמצא לכל אורך הסרט.

חווית הצפיה שלי ב"יקירי" הלכה בערך ככה: רבע שעה ראשונה. התחלת הסיפור. תיאור חייהם של זוג שהילד הקטן שלהם הולך לאיבוד. נחטף. התסריט כאן, הצילום, המשחק – הכל כאן כל כך מדויק ואפקטיבי כד שעיניי התמלאו דמעות די מהר. רבע שעה ראשונה סוחפת ונפלאה.

ואז הסרט נעצר.

qin ai deשזה גם בסדר. אני מעריץ במאים ששולטים בקצב הסיפור שלהם בצורה אבסולוטית. אלמודובר, למשל, עשה את זה ב"הכל אודות אמא". שם, אחרי אותו הלם, מגיעות כמה דקות של מסע של הדמות הראשית בעקבות דמויות שלא ראינו קודם, וגם לא נראה אח"כ. המסע הזה משמש את אלמודובר, ואותנו הצופים, לריכוך המכה. לעיכול מה שקרה, לפני שנמשיך הלאה להמשך הסיפור, לשיאים דרמטיים נוספים. אבל ב"הכל אודות אמא" זה נמשך כמה דקות בודדות. ב"יקירי" זה נמשך עוד רבע שעה, ואולי קצת יותר. הסרט עובר לספר על הזוג הזה ועל קבוצת תמיכה שבה הם לוקחים חלק. הדמויות באותה קבוצת תמיכה לא מפותחות, ולמעשה, לאחר שהחלק בסרט הזה נגמר, לא שומעים מהן יותר (מה שאומר שהן היו מיותרות מלכתחילה). למעשה, רק דמות אחת ממשיכה הלאה עם הזוג הזה בסיפור, דמות שעוזרת להם לחפש את הילד האבוד. אבל בשביל חוט הסיפור הזה לא היינו צריכים את כל הקבוצה. ואת כל הבטן הרכה שהיא יוצרת בקו הרגשי של הסרט הזה. כי עצם עניין הקבוצה כבר התחיל ליצור אצלי הרגשה של תסריט שבא לדחוף לי מסר לגרון, לפעמים על חשבון הדרמה.

כי בסין, מסתבר, יש חוק המתיר לכל משפחה רק ילד אחד. שניים, אם אחד מהם ילדה. והחוק הזה יצר שוק שחור של סחר בילדים, בעיקר באיזורים נחשלים. ניצול ציני וכואב של מצוקות של אנשים טובים והגונים. ועל זה מספר הסרט. ואם תחילת הסרט היא סיפור מעשה צורב בנשמה, המשכו מתחיל לספר לי על חוסר ההגיון בשיטה הסינית. בגלל זה נעשה כל הסרט. וזה מתחיל להשתלט על הסיפור האנושי.

אבל גם זה נעצר.

qin ai de 2באיזשהו שלב יש התפתחות בסיפור. הסרט עובר לספר על דמות אחרת. מישהי כפרית שילדיה נלקחים ממנה, וסיפורה משתלב עם סיפור הזוג מהחלק הראשון של הסרט. בשלב הזה, שוב, התמלאו עיניי בדמעות, כי הסיפור הדרמטי עשוי, קולנועית, טוב מאוד, והוא עובד רגשית מצוין. ועם זאת חשבתי גם שאולי היתה זו טעות לקבוע את סיפור האשה הכפרית הזו כסיפור משנה. כי האשה הזו היא באמת חסרת אונים, ובאמת נעשה לה עוול גדול, שרק הולך וגדל עם התמשכות הסיפור. סיפורה של האשה הזו היה יכול להיות סוג של "ליידיבירד" (הסרט ההוא של קן לואץ') – אשה ממעמד נמוך שעומדת חסרת אונים מול נסיבות החיים ומול מערכת בירוקרטית עצומה שלא רואה אנשים כמוה (יותר מפעם אחת בסרט נאמר לה המשפט: "אנחנו רק הולכים לפי נהלים" – משפט שמדגיש בעת ובעונה אחת את חוסר האונים קורע הלב של האישה הזו ואת אי הצדק המשווע שנגרם לה, ובאותה נשימה, המשפט הזה מדגיש את המימד הדידקטי של הסרט). הנסיון של "יקירי" להקיף כמה סיפורים על ילדים אבודים, חסר לטעמי את המיקוד הדרמטי הנכון. למרות שברגעים רבים הוא עובד מצוין על הרגש, "יקירי" נוטה לעיתים לכיוון של סרט מגויס, ובאופן פרדוקסלי זה מקהה את העוקץ שלו. "ליידיבירד" של קן לואץ' היה בעת ובעונה אחת סרט כועס על מערכת הרווחה הבריטית, וגם סיפור לא יאמן על אשה שהחיים התאכזרו אליה בצורה יוצאת דופן. ואז באו הפקידים הבריטים והתאכזרו אליה עוד קצת. קן לואץ' כרך את המסר ואת הסיפור הדרמטי בצורה מושלמת. ואכן, "ליידיבירד" גרם לדיון ער בבריטניה, ואפילו הפרלמנט שינה נהלים בעקבות הסרט הזה. אני בספק אם "יקירי" יצליח לעשות את זה.

ולמרות ההסתייגויות שיש לי מהסרט הסיני הזה, אני ממליץ עליו בלב שלם. "יקירי" הוא סרט קורע לב על אנשים פשוטים וקשי יום שהנורא מכל קורה להם – הם מאבדים את ילדיהם – והטיפול הדרמטי בהתמודדות שלהם עם האובדן והתקווה להשיב אליהם את הילדים (וכמובן, גם בסיפור של הנפגעים עצמם, הילדים) הוא טיפול קולנועי משובח. לא יכול להיות שתצאו מהסרט הזה עם עיניים יבשות.

איתן ווייץ

עקבו אחרי בטוויטר, או צרו איתי קשר במייל: Eithanwe@012.net.il

תודה שבאתם וקראתם. אשמח לארח אתכם שוב בבלוג שלי, בכתובת: Eithan.co.il

מודעות פרסומת

4 מחשבות על “יקירי: הביקורת

  1. היי איתן ,
    לא להאמין אבל אני כבר מתחילה להיות "תלויה" בביקורות שלך! כן כן!! לא הולכת לסרט עד שקוראת ביקורת שלך!!!בביקורת הנ"ל שכחת לרשום את שם הבמאי.מה דעתך שבאופן קבוע תרשום את שם הבמאי ממש ליד שם הסרט?
    תודה ,
    שוש קירש

  2. היי איתן,בתור מי שרואה לא מעט קולנוע אסייתי גם אני יצאתי מסויג מהסרט ואפילו קצת התאכזבתי.המניפולציה על הצופה ברורה מדי והסרט אם היה יותר קורקטי היה אפקטיבי הרבה יותר לטעמי.אבל מי אני כי אלין כשמגיע לארץ סרט סיני ולא של ז'אנג יימו .פיטר צ'אן הוא מאושיות הקולנוע ההונגקונגי בן זמננו וטוב עשו אורלנדו שהביאו את הסרט.הגיע הזמן שהקולנוע האסייתי בכלל והסיני בפרט לא יהיה נחלתם של יודעי חן ומטיבי לכת

  3. שלום איתן. הביקורת שלך פגעה בול במה שהיה לי עצמי לומר על הסרט. אולי קצת הגזמתי בתגובה שלי כשעזבתי לפני קטע הסיום, אבל המניפולציה וההאכלה בכפית, הקשתה עלי למשוך עד הסוף. הסרט הוא בבירור מגוייס ו"מטעם" ולמרות שיש בו מספר סצינות מרגשות וכואבות, הניסיון, המוטעה לדעתי, של הבמאי, להכניס הרבה סיפורים, מרדד את התוצאה בבחינת "תפסת מרובה לא תפסת". לטעמי, התמקדות בסיפור אחד והליכה בתוכו עד לפרטים הקטנים, בלי סטייה לסיפורים נוספים, היתה יכולה לתת עומק רב יותר לסרט ולהעביר את המסר באיכות גבוהה יותר. לדוגמה, ויטוריו דה סיקה בסרט המדהים "הגן של פינצ'י קונטיני" מצליח להעביר לצופה את החרדה והאימה של התקופה כולה תוך התמקדות במשפחה אחת והשארת שאר ה"עבודה" על קליטת נוראות המלחמה, לדימיונו של הצופה, בלי להזדקק למספר רב של סיפורים. התחושה היא שב"יקירי" ההפקה, הבמאי והעורך, לא נותנים מספיק קרדיט לצופה. פיספוס עצום בכמעט כל רמה אפשרית.

  4. שלום איתן. רק להוסיף משפט נוסף על מה שכתבתי בביקורת מספר שלוש, לדעתי, הטעות של הסרט היא בחוסר בהירות לגבי קהל היעד של הסיפור. הניסיון לספר אותו למקומיים בסין וגם לעולם המערבי, יצר חוסר מיקוד של המסר.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s